"הזן ההודי פי 1.5 יותר מדבק, ודוחה את חסינות העדר רחוק קדימה": הקורונה עדיין פה

פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, הזהיר בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה מפני הזן ההודי של נגיף הקורונה • וגם: שימוש במיינדפולנס לפיתוח למידה חברתית-רגשית • אירועים ומינויים

רן בליצר / צילום: איל יצהר
רן בליצר / צילום: איל יצהר

"יש תחושה שהעסק של הקורונה מאחורינו, אבל מחקר שלנו שיפורסם בקרוב מראה שהזן הדרום אפריקאי (בטא) הוא בעייתי, והוא יודע להתגבר על החיסון מעט יותר טוב מהזנים הקודמים. במקביל, מידע מדאיג שמגיע כעת מבריטניה מדגים שהזן ההודי (דלתא) בעייתי עוד יותר - הוא מתגבר על החיסון במנה אחת, ויותר חשוב - הוא מתפשט מהר - פי 1.5 יותר מדבק, ודוחה את חסינות העדר שם, ואולי גם פה, רחוק קדימה" - כך אמר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה שנערך זו השנה הרביעית במכללה האקדמית נתניה.

בכנס השתתפו בכירים במערכת הציבורית והביטחונית בישראל ומעולם המחקר והאקדמיה, אשר עסקו בסוגיית שונות שעל סדר היום, על רקע שנת הקורונה וסבב הלחימה האחרון בדרום. מנהל המרכז הרפואי גליל, פרופ' מסעד ברהום, התריע מפני "היעדר מכון מחקר לאתגר אסטרטגיית החוסן הלאומי בהיבט הרפואה". לדבריו, "אם לא ניערך בהתאם, נעמוד בפני שוקת שבורה. מיטת טיפול נמרץ היא לא מוצר מדף. בעיית מערכת הבריאות היא לא ציוד, מכונות הנשמה או תשתיות. הבעיה היא כוח האדם. את 600 הרופאים שגויסו בקורונה היינו צריכים לקלוט כבר לפני חמש שנים".

פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא, אמר כי "כמי ששירת הרבה שנים בצבא, אני סבור שיש לנו מזל שמערכת הביטחון שלנו עצמאית, והאוצר לא שולט בה. אם האוצר ישתלט על מערכת הביטחון, לא תישאר מדינה". כשהתבקש לתת עצה לשר הבריאות החדש, אמר אפק כי "צריך לשנות את הפרדיגמה שבה מסתכלים על מערכת הבריאות. זו לא רק הוצאה, אלא משאב אדיר להכנסות למדינת ישראל. אם ישנו וישקיעו במערכת, נוכל לספק טיפול ולחזק עוד יותר את הכלכלה הישראלית".

אזור התעשייה

פיתוח חינוכי

שימוש במיינדפולנס לפיתוח למידה חברתית-רגשית, יומן המסייע בבניית חוסן רגשי וקשרים חברתיים ואפליקציה העוזרת בשמירה על מוטיבציה - אלה רק חלק מהפיתוחים שעליהם עבדו מורים ומפתחים ישראליים במסגרת תוכנית MindCET Ignite מבית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית, וזאת במטרה לענות על צרכי מערכת החינוך במציאות המשתנה.

מדובר בתוכנית במימון משרד החינוך שנמשכה שמונה חודשים, וכללה ששה צוותים. בין מובילי התוכנית נמנים ד"ר אורנה ברי, יזמית ומנהלת בכירה, אהרון אהרון, חבר בורד במט"ח ולשעבר ראש הרשות לחדשנות, אבי ורשבסקי, מנכ"ל MindCET ואחרים.

באירוע הסיום של התוכנית, שנערך בירוחם, אמר ורשבסקי כי "כולם הבינו שככל שהפער בין רמת הטכנולוגיה בסביבת בית הספר לרמתה בבית התלמיד הולך ומתרחב. בתי הספר חייבים להתאים את הרלוונטיות שלהם לתלמידים. התוכנית נועדה בכדי להביא לשינוי המתבקש".

כל משתתפי התוכנית כבר שיחררו גרסאות מתקדמות המופעלות במאות בתי ספר ברחבי הארץ. אמנם שנת הלימודים הנוכחית כבר לקראת סיום, אך ההטמעה אמורה להמשיך גם בשנת הלימודים הבאה.

חדשות טובות

אוכלים אמנות

בית ההשקעות מור ועמותת אלו"ט השיקו את פרויקט קולורפוד, ש"מתרגם" יצירות של אמנים עם אוטיזם לעבודות אמנות חדשות ואכילות, שנוצרו על ידי שפים ועשויות כולן מחומרי מזון.

מימין: דן לב, אורלי פלאי ,שרית נובק, מאיה דרין, רן שמואלי, יוסי לוי, אלי לוי, ד"ר שרון צחורי, יעל יוספסברג / צילום: יח"צ
 מימין: דן לב, אורלי פלאי ,שרית נובק, מאיה דרין, רן שמואלי, יוסי לוי, אלי לוי, ד"ר שרון צחורי, יעל יוספסברג / צילום: יח"צ

הפרויקט הושק במסגרת הכנס השנתי של מור פירסט, מועדון המשקיעים של בית ההשקעות. מדובר ביוזמה של הצלם והשף דן לב, שכבר הציג כ-100 יצירות אמנות בפרשנות קולינרית על ידי שפים מישראל, איטליה, צרפת, דנמרק ווייטנאם.

בפרויקט הנוכחי נוצר לראשונה שיתוף פעולה בין שפים לאמנים עם אוטיזם בתפקוד בינוני-נמוך, שיצירותיהם שימשו מקור ההשראה. במהלך ארבעה ימים עבדו השפים עם אמנים ממרכזי התעסוקה של אלו"ט, ויצרו יחד איתם יצירות חדשות בהשראת הציור המקורי.

בפרויקט השתתפו 11 שפים, ובהם השף רן שמואלי (קלארו) שעבד יחד עם הצייר דרור מישורי, אמן על הרצף האוטיסטי מכפר עופרים של אלו"ט; השף יחיא זינו ממסעדת Pescado והצייר האוטיסט אשריאל שיפמן.

יוסי לוי, מנכ"ל משותף במור השקעות, הזמין את הנוכחים באירוע לרכוש מהיצירות שהוצגו, וסיפר כי "מועדון המשקיעים מור פירסט הוקם במטרה ליצור מעגל חברים עסקי סגור שיעניק ידע, הזדמנויות השקעה ואירועים שיעשו טוב לחברה ולקהילה, כמו האירוע הזה שהוקדש כולו לאלו"ט".

צרו איתנו קשר *5988