שבוע לאחר שהמבצע החל: זה מספר בני הנוער שהתחסנו

על רקע הצהרת משרד הבריאות כי החיסון לקורונה לבני 12-15 הוא "לא דחוף", שיעורי ההתחסנות בקרב בני הנוער אכן לא מרקיעים שחקים

בני נוער מתחסנים / צילום: Associated Press, Andreea Alexandru
בני נוער מתחסנים / צילום: Associated Press, Andreea Alexandru

על רקע הצהרת משרד הבריאות כי החיסון לקורונה לבני 12-15 הוא "לא דחוף", שיעורי ההתחסנות בקרב בני הנוער אכן לא מרקיעים שחקים. עד היום התחסנו כ-16 אלף בני 12-15, מתוך כ-500 אלף בני גילאים אלה. כ-57 אלף בני נוער נוספים מוגדרים כמחלימים לא מחוסנים, על-פי בדיקה חיובית קודמת (ולא על-פי בדיקה סרולוגית). כלומר, שיעור המתחסנים עד כה הוא כ-3%, ונותרה אוכלוסייה של קרוב ל-90% של לא מחוסנים ולא מחלימים.

מחלת הקורונה כרגע נמצאת בשליטה כמעט מלאה בישראל, ואפשר להבין מדוע בנסיבות כאלה, ההורים אינם רצים לחסן את בני הנוער, ואלה אינם ממהרים להתחסן בעצמם. בתקופה הקרובה צפויים לקרות אירועים שיאתגרו את המצב הזה - הקיץ יביא עמו נסיעות רבות לחו"ל, המסכות הוסרו גם בבתי הספר - כלומר עולה הסיכון להידבק במקרה שיגיע ילד עם קורונה לבית הספר, והחופש הגדול צפוי להוביל לערבוב המסגרות, כאשר בני נוער ייפגשו עם בני נוער מערים אחרות בפעילויות חופש ובמחנות קיץ.

כרגע בני נוער לא מחוסנים ששבים לישראל מכל מדינה בעולם עדיין חייבים בבידוד. אם המצב הזה יימשך, נראה כי הדבר יהווה תמריץ משמעותי לחיסון בני הנוער לקראת חופשות הקיץ בחו"ל ביולי ואוגוסט הקרובים. סביר להניח כי הורים רבים ששוקלים לצאת לחו"ל עם בני הנוער, יושבים על הגדר ומחכים לראות האם חובת הבידוד תשתנה, ולא - יבצעו את החיסון ערב הנסיעה.

כרגע, למרות השינויים במשרד הבריאות, לא סביר כי מדיניות הבידוד מחו"ל תשתנה בקרוב, משום שישראל כרגע נקייה מקורונה כמעט ביחס לכל מדינה אחרת בעולם. בישראל מתגלים מאומתים ספורים בלבד כל יום, ומתוכם כמחצית מתגלים בבדיקות הסקר של המגיעים מחו"ל. אתמול התגלו 25 מאומתים, מהם 13 מחו"ל, ממדינות שונות.

לשם השוואה - בבדיקות הסגן במתחמי הדיור המוגן, כבר כמה שבועות שלא מתגלים מאומתים בכלל, כלומר הבעיה היא לא במספר הבדיקות של המגיעים מחו"ל, אלא נראה כי רוב החולים בישראל כרגע הם אכן אנשים שמגיעים מחו"ל ומגעיהם הקרובים.

החשש העיקרי הוא מהגעה של וריאנט חדש. פרופ' רן בליצר הסביר היום (ג') בשרשור בטוויטר כי הווריאנט ההודי החדש (וריאנט דלתא) הוא מדבק יותר, קצת אלים יותר וחומק קצת יותר מחיסון מאשר וריאנט האלפא (הווריאנט הבריטי), שאיתו כבר התמודדנו בהצלחה בישראל בזכות החיסונים. כל עוד הווריאנט החדש לא מצליח להתפרץ בקהילה בישראל, במגע בין אנשים שלא היו בחו"ל, אין סיבה לשנות את ההתנהגות שלנו בתוך הארץ, להחזיר את המסכות או להחיל מגבלות אחרות. אולם כל זה מתאפשר בזכות עצירת הווריאנט בנתב"ג, אומר בליצר. אם זן הדלתא יתחיל לעבור בין אדם לאדם בישראל, ובעיקר בקרב בני הנוער הלא מחוסנים, הוא יכול להוביל לגל רביעי קטן או לאוסף של התפרצויות במספר בתי ספר. "אין ערבות שללא המשך מאמצי בידוד יעילים - נתב"ג פלוס אכיפת בידוד - זן הדלתא לא יגרום להתפרצויות גם אצלנו", אומר בליצר בשרשור.

דוגמה לשם אזהרה היא בריטניה, שבה החל גל קורונה נוסף אחרי שכבר נראה היה שהמחלה בשליטה. בבריטניה שיעורי החיסון בשתי מנות נמוכים יותר, והחיסון הנפוץ שם הוא של אסטרהזנקה, שיעילותו מעט מופחתת לעומת החיסון של פייזר בו משתמשים בישראל.

לכן, הדרג המקצועי מייעץ כרגע לא לוותר על חובת הבידוד ללא מחוסנים, בעת החזרה מחו"ל או במגע עם חולה, בין היתר ואולי בעיקר לבני נוער לא מחוסנים, שעלולים להדביק אחרים בשכבת הגיל שלהם. על הרקע הזה צפויה עלייה בביקוש לחיסונים לקראת עונת הנסיעות.

בתוך כך, מכון קאהן סגול מכבי בדק לאחרונה עד כמה חיסון מבוגרים מהווה הגנה בלתי ישירה על בני נוער, והסתבר כי ככל שהחיסוניות גבוהה בקרב המבוגרים - בני הנוער זוכים להגנה רבה גם אם הם אינם מתחסנים. כל 20% נוספים מן המבוגרים שמתחסנים, מובילים לירידה של שיעור המאומתים בקרב בני הנוער בחצי.

החוקרים מקבוצת קהן סגול מכבי חילקו את ישראל למחוזות דומים זה לזה ברמה הדמוגרפית (גיל האוכלוסייה), אך שונים בשיעורי ההתחסנות, תוך ויתור על קהילות שככל הנראה יש להן רמות מחלימים גבוהות במיוחד (כמו בני ברק, למשל). החוקרים השוו את אחוז בני הנוער שנמצאו חיוביים לקורונה באזורים השונים שמופו, בתקופה שבין ינואר למרץ 2021. התוצאה הראתה כי באזורים שבהם מבוגרים רבים יותר התחסנו, שיעור בני הנוער החולים אכן היה נמוך יותר, כאמור.

החוקרים טוענים כי החיסון אצל המבוגרים עוצר שרשראות של הדבקה שיכלו לחזור שוב ושוב אל אותה קבוצה של בני נוער. באמצעות החיסון נגדע התהליך הזה באיבו. זוהי עדות עקיפה לכך שהחיסון של פייזר מונע לא רק תחלואה בקרב מחוסנים, אלא גם העברה של הנגיף הלאה.

האפקט היה מובחן במיוחד כאשר נבחן הקשר בין רמות התחלואה של בני הנוער לבין רמות ההתחסנות של מבוגרים בני 16-50, לעומת בני 60 ומעלה. זה הגיוני, לאור העובדה שלבני הנוער יש מגע רב וצמוד יותר עם המבוגרים הצעירים יותר (הורים, מורים, מדריכים וכדומה).

שיעור המחוסנים בקרב המבוגרים עומד היום על מעל 80%, והוא הולך ועולה לאט-לאט אך בהתמדה. בקהילות בהן רוב המבוגרים מחוסנים, התפרצויות, גם אם תהיינה כאלה, ייעצרו במהירות.

המחקר הזה מעורר אופטימיות שגם בהיענות נמוכה של חיסון בני נוער, יהיה קשה למחלה לייצר כאן התפרצויות חדשות, אלא אם יגיעו חולים רבים מבחוץ בבת-אחת או וריאנטים חדשים מדבקים מאוד וחומקי חיסון. 

צרו איתנו קשר *5988