האם הגל הרביעי של הקורונה בדרך? כל מה שצריך לדעת

בשבוע שעבר בוטל החוק על עטיית מסכות במקומות סגורים, ומי שהמשיך להשתמש במסכה היה יכול להנות מחיוכים מלגלגים של העוברים ושבים ולחישות "זה נגמר, אחי". מספר המאומתים לקורונה הגיע עד כדי ארבעה או חמישה ביום, ובמשרד הבריאות החליטו לבטל את מתחמי הבדיקות, שנותרו כמעט מיותמים מתחילת יוני, אז בוטלו הגבלות התו הירוק והסגול. מומחי הקורונה מיהרו להכריז על ישראל כנס רפואי: אפס מגבלות, אפס מתים מקורונה, ואולי בכלל הגענו לחיסוניות עדר.

וישראל באמת נקייה יחסית מקורונה, עדיין - אבל מסוף השבוע שעבר, חגיגות החזרה לשגרה הופרעו על ידי שלוש התפרצויות קורונה. אי אפשר לומר שזה היה בלתי צפוי. ברוב מדינות העולם הקורונה עדיין משתוללת. ראינו את העלייה במספרים בבריטניה שכביכול ניצחה את הקורונה במקביל אלינו, ובמקביל הבנו שהנכנסים מחו"ל יכולים להצית שרשראות הדבקה חדשות במקום אלה שכבר כיבינו כאן בתוך המדינה. אבל עכשיו השאלה - האם ההתפרצויות המוגבלות הללו עלולות להפוך לאירוע שיסיג את הישגי קמפיין החיסונים הישראלי לאחור? גלובס עושה סדר.

איך התרחשו ההתפרצויות החדשות?

ההתפרצויות בבנימינה ובמודיעין החלו כנראה בחוזרים מחו"ל שלא היו מחוסנים, לא נמצאו חיוביים בבדיקות בכניסה לארץ (ייתכן שנדבקו בשדה התעופה או במטוס), ואולי לא הקפידו באופן מלא על הבידוד מבני ביתם. אלה נשאו את הווירוס לתוך המסגרות החינוכיות, שם שיעורי ההתחסנות מזעריים, והתוצאה הייתה התפרצות. במקרה של ההתפרצות בבנימינה, כבר ידוע שמדובר בקורונה מווריאנט דלתא (הווריאנט ההודי), שהוא מדבק פי 1.5 יותר מהווריאנט הבריטי, אותו כבר הצלחנו לדכא בשילוב של חיסונים ומעט מגבלות.

בבנימינה, 80 איש בבית ספר אחד נמצאו חיוביים, ומשרד הבריאות מסר כי ישנה כבר עדות לתחלואה גם בישובים הסמוכים. נראה שלא נדבקו 80 בני נוער ביום אחד או יומיים, אלא שההתפרצות הזו רחשה על אש קטנה בבית הספר במשך זמן מה, עד שאחד הילדים או אנשי הצוות הציגו תסמינים שהצדיקו בדיקה. אז נערכו בדיקות סקר לתלמידי בית החולים והומלץ גם לתושבי האזור להיבדק, והסתבר כי התחלואה כבר התפשטה. הסרת המסכות במקומות סגורים כולל בתי הספר, ייתכן והקלה על ההתפשטות.

איך זה שמחוסנים חולים גם כן? האם זה אומר שהחיסון דועך?

בבנימינה, וגם ב'בית של תמר' בנתניה, תועדו מספר מקרים של אנשי צוות מחוסנים שנדבקו בקורונה למרות החיסון. הניסוי הקליני שערכה פייזר ומחקרי ה'עולם האמיתי' שנערכו בישראל מראים כי החיסון נגד קורונה מגן מפני תחלואה תסמינית ב-95% כאשר מדובר בווריאנט ווהאן המקורי ובווריאנט הבריטי. מחקרים נוספים הראו כי החיסון הזה מגן ב-80% מפני כל נשאות של הווירוס (מחלה תסמינית או לא תסמינית). ישנה גם עדות לכך שהמחוסנים שנדבקים, פחות נוטים להעביר את המחלה הלאה, אם כי לא ידוע עד כמה.

ומה לגבי הווריאנט ההודי? מחקר שנערך בבריטניה הראה כי החיסון של פייזר בשתי מנות, יעיל נגד קורונה תסמינית ב-88%, כלומר מעט פחות מאשר נגד הווריאנטים הקודמים. לא ידוע עד כמה החיסון יעיל נגד תחלואה לא תסמינית וכן נגד העברה הלאה של וריאנט הדלתא, אך סביר להניח כי גם כאן המגמה היא דומה: יעיל, אך קצת פחות.

גורמים במערכת הבריאות חוששים מתרחיש משולב של ירידה בהגנה בגלל וריאנט הדלתא, יחד עם דעיכה בהגנה לאורך זמן. שילוב בין שני המשתנים הללו יכול להוביל לפגיעה בהגנה על מחוסנים, כולל קבוצות הסיכון.

הנתונים אחריהם יש לעקוב בהקשר הזה הם שיעור המחוסנים מכלל החולים ושיעור המחוסנים מכלל החולים קשה. שינוי דרמטי בהם עלול להוביל לכך שיהיה צורך בזריקת דחף (אם ייעודית נגד וריאנטים ואם להגנה מפני דעיכת החיסון). לשמחתנו, בינתיים אין שינוי במדדים הללו.

אבל זו רק תחילת ההתפרצות של הווריאנט. בינתיים הוא מתפשט בעיקר בקהלים הצעירים. בבתי האבות, אשר כבר כמה שבועות עולים בבדיקות הסקר כנקיים לגמרי מקורונה, נרשם אתמול בבדיקת סקר חולה חדש אחד. כעת עוקבים לראות האם תירשם התפרצות גם שם. בבתי האבות נמצאים החולים הכי רגישים, אבל גם הכי מחוסנים. אם הם יעמדו במתקפה של הווריאנט, כנראה שלא יהיה צורך בזריקות דחף בינתיים.

אם יהיה עוד גל לא יהיו בו חולים קשים?

בבריטניה, שם וריאנט דלתא כבר התפשט באוכלוסייה וגרם לעלייה מתמשכת במספר המאומתים, אין עליה זהה במקרי המוות. אם נראה את המגמה הזו ממשיכה, נוכל להניח כי גם אצלנו, אפילו תרחיש קיצון של התפרצות וריאנט הדלתא לא יוביל לחזרתה של הקורונה כפי שהכרנו אותה. היא כנראה לא תסכן עוד את מערכת הבריאות המקומית בקריסה.

בכל זאת, אל מול 150 החולים החדשים בקורונה שאותרו בארבעת הימים האחרונים, כבר נרשמה אתמול עלייה במספר החולים הקשים - 2 חולים קשים ביום לעומת ממוצע של 0-1 בשבועיים האחרונים. כלומר, התחלואה החדשה היא לא על הנייר בלבד, ואינה נטולת השלכות.

האם זה אומר שיחולו הגבלות על מחוסנים?

כרגע נראה שהמחוסנים עדיין מצדיקים את הפטור מבידוד בזכות סיכון נמוך יותר להדבקה, סיכון נמוך יותר לתחלואה קשה וסיכון נמוך יותר להעביר את המחלה הלאה. בכל זאת, משרד הבריאות הורה אתמול, ואחר כך שינה את הוראתו להמלצה, למחוסנים שנחשפו לחולה ללא מסכות ובחלל סגור, להימנע ממפגש עם אנשים עד שיבצעו בדיקות קורונה. אם תהיה התפרצות משמעותית של הווריאנט ההודי בארץ, ונראה יהיה כי מחוסנים מהווים חלק משמעותי בשרשרת ההדבקה, יהיה מקום לבחון שוב את סוגיית הפטור מבידוד למחוסנים.

מה לגבי יתר המגבלות שהוסרו?

פרויקטור הקורונה נחמן אש אמר אתמול כי הורה לפתוח מחדש את מתחמי בדיקות הקורונה, רק כשבועיים אחרי שנסגרו. בתי הספר והמסגרות לנוער הם כרגע וקטור ההדבקה המוביל, וייתכן שנראה בקרוב גרסה כלשהי של "מגן חינוך" (או - "מגן קייטנה"), כלומר בדיקות סקר רחבות היקף בקרב בני נוער בלבד לקטיעת שרשראות הדבקה.

כך, למשל, בקיבוץ אשדות יעקב, שם הסתבר שביקרו בבית הספר ילדים שנדבקו בקורונה מאביהם ששהה בחו"ל, החל מבצע בדיקות סקר מקיף. המטרה היא לקטוע את שרשרת ההדבקה לפני שתהפוך להתפרצות באזור.

בערים בארץ שבהן נרשמו אירועי התפרצויות וגם בכמה ערים סמוכות שבהן עוד לא נרשמה התפרצות של ממש, הורו ראשי הערים לבתי הספר להחזיר את תקנת עטיית המסכות. בינתיים מספר מומחים המליצו לציבור לשוב ולעטות מסיכות בחללים סגורים, בעיקר במקומות הומי אדם, שיש בהם הרבה בני נוער, או אם אתם בקבוצת סיכון (או לא מחוסנים).

פרויקטור הקורונה אמר כי נבחנת האפשרות להשיב חלק מן המגבלות הדיפרנציאליות על בלתי מחוסנים.

מה יקרה בקיץ ובחגי תשרי?

רוב המומחים צופים שהאירוע יסתכם בהתפרצויות נקודתיות, ולא בגל רביעי גדול. בינתיים. מה שיכול לשנות את התמונה הוא מה שפרופ' רן בליצר, מנהל מערך החדשנות של הכללית, מכנה 'עומס וריאנט'. בכל יום מגיעים כ-5-10 חולי קורונה מחו"ל, ועם העלייה בכמות הטיסות, המספר צפוי לעלות. אם יגיעו בבת אחת עוד ועוד מקרים שלא יאותרו בבדיקות ויגיעו לקהילה, הרי שבסופו של דבר ההתפרצויות המקומיות יהפכו לשטף ולגל חדש.

עונת השיא של הקיץ לפנינו, וישראל אמורה להיפתח לא רק למספר רב של מטיילים חוזרים, עם ילדים ובני נוער לא מחוסנים שאמורים להיכנס מיד עם חזרתם לבידוד (אבל לא בטוח שהם באמת מתכוונים לעשות זאת), אלא גם לתיירים, שמן הסתם לא מגיעים לישראל כדי לשבת בבידוד. כרגע מחוסנים אינם מחויבים בבידוד, אלא אם הם מגיעים ממספר מדינות שהוגדרו כמסוכנות במיוחד מבחינת וריאנט הדלתא. אולם, הווריאנט הולך ומתפשט בעולם ונראה כי עם הזמן יהיה קשה לעצור אותו כך.

חגי תשרי גם הם תקופה מאוד עמוסה מבחינת תיירות החוץ וגם מבחינת תיירות הפנים, ורוב המומחים עמם דיברנו, מציינים את תחילת שנת הלימודים הבאה כמועד שהם חוששים ממנו.

האם יש שינוי בהמלצה לגבי חיסון ילדים?

על רקע ההתפרצויות והחשש מגל רביעי בחסות וריאנט הדלתא, שינה משרד הבריאות את המלצתו מ'אפשר להתחסן' ל'מומלץ להתחסן'. ה-CDC, המרכז לשליטה במחלות בארה"ב, עדיין בוחן את הקשר בין דלקת שריר הלב לבין החיסון, וכרגע נראה כי מדובר בתופעת לוואי אמיתית, אך נדירה ולרוב לא מסוכנת.

כרגע ייתכן שהמחלה הפכה שוב להיות מסוכנת יותר מהחיסון עבור בני נוער, בעיקר אם בכוונתם לנסוע לחו"ל, או שהוריהם מרבים לנסוע לחו"ל, או שהם צפויים להיפגש במהלך הקיץ עם מגוון רחב של בני נוער אחרים. תופעת דלקת שריר הלב עלולה להיות מסוכנת יותר עבור בנים מאשר בנות, ולכן ייתכן שתתקבל בסופו של דבר המלצה שונה עבור כל מין.

ניתן יהיה לאמוד את הסיכון טוב יותר, לאחר שנראה אם ההתפרצויות החדשות נבלמות, או ממשיכות להתפשט, וכמה התפרצויות חדשות ממשיכות לצוץ בעקבות יבוא נוסף של הווריאנט.

אז מתי נוכל לומר שהסיפור הזה נגמר סופית?

מספר מדינות בעולם, ובעיקר ארה"ב, התחילו להתקרב למיצוי פוטנציאל החיסון שלהן, והחלו להביט החוצה. אחרי תקופה של לאומנות חיסונית, הן החלו להבין שהטיפול בקורונה אכן חייב להיעשות ברמה הגלובאלית.

שיעור ההתחסנות הממוצע במדינות העולם הוא כרגע כ-10%, כאשר כ-21.6% מתושבי העולם קיבלו מנה אחת של חיסון לפחות. החל מסוף אפריל הקורונה נמצאת בדעיכה בעולם, למרות וריאנט הדלתא והשמות שהוא עושה בהודו. 928 אלף מקרים חדשים בשיא, ירדו לכ-360 אלף בימים האחרונים.

2.6 מיליארד מנות חיסון ניתנו עד היום, והן ממשיכות להינתן בקצב של 36.1 מיליון חיסונים ביום. אם הקצב ימשיך כך, אפשר יהיה לחסן את כל העולם בשתי מנות בתוך כשנה וחצי. הקצב מוכתב גם על ידי קצב יצור החיסונים על ידי היצרניות השונות, אולם עם הזמן אמורות להצטרף יצרניות חדשות.

אבל יש כמה בעיות עם התרחיש של חיסון כל העולם בתוך שנה וחצי. שאלה אחת היא האם מדינות העולם השלישי יצליחו לשלם עבור החיסונים, והאם הן תעמודנה בלוגיסטיקה הדרושה כדי להפיץ אותם במהירות. בעולם השלישי רק 0.8% מהאנשים קיבלו עד היום לפחות מנה אחת של חיסון נגד קורונה. מדינות עשירות יותר נערכות בימים אלה לממן את החיסוניות למדינות העניות, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה להגן גם על עצמן באופן מלא מחזרתה של המחלה.

אולם, עד כמה שגישה זו היא הגיונית וכלכלית על הנייר, עד היום הייתה לה הצלחה מוגבלת בלבד לגבי מחלות קודמות, ורבות מהן הושארו לרחוש במדינות עולם שלישי, מסיבות פוליטיות וכלכליות שונות. ארגון GAVI שניסה לדאוג לאספקת חיסונים למדינות עולם שלישי בתמיכה של מדינות עשירות, הצליח לספק עד כה רק 72 מיליון מנות למדינות אלה, לעומת 172 מיליון שהיה אמור לספק עד היום, וזאת בשל השתתפות חסר של מדינות עשירות במימון המיזם, וקושי להתחרות עם המדינות המבוססות ברכש החיסונים שנמצאים במחסור.