"מלכת הספאק" ביקרה בישראל ורומזת: פיוניר ואיטורו הן לא העסקאות האחרונות

12 חברות ישראליות, רובן ככולן מתחומי הטכנולוגיה, הודיעו בשנה האחרונה על מיזוגים לחברות SPAC בוול סטריט, לפי שווי מצרפי של כ-44 מיליארד דולר. לקרוב משליש מהסכום אחראית אשת העסקים האמריקאית בטסי כהן; שתי חברות SPAC בהובלתה ממזגות לתוכן את חברת הפינטק הישראלית Payoneer, לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר, ואת פלטפורמת ההשקעות eToro, לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר.

כהן היא אחת הדמויות הבולטות בעולם ה-SPAC. עד כה, תשע חברות SPAC שהיא מובילה כספונסרית (יזמת) גייסו סכום מצטבר של למעלה מ-3 מיליארד דולר, חלקן כבר הודיעו על מיזוגים.

כהן הקדימה את ההייפ הגדול והנפיקה את ה-SPAC הראשון שלה עוד ב-2015, הרבה לפני שזה הפך לפופולרי. לספאקים היא הגיעה אחרי קריירה עשירה בתחומי המשפט, הבנקאות והיזמות. ב-1966 הייתה אחת משש נשים בלבד שסיימו את לימודי המשפטים באוניברסיטת פנסילבניה, מתוך 200 בוגרים באותה שנה.

היא הפכה למרצה למשפטים, וכשלא התקבלה לעבודה במשרד עורכי דין בשל היותה אישה, היא פתחה משרד משלה יחד עם בעלה, אדוארד. בהמשך היא הקימה בנקים וחברות נוספות, וב-2014 פרשה מניהול בנק The Bancorp שאותו הקימה.

כהן הגיעה השבוע לבקר בישראל - באיטורו ובפיוניר - ואולי גם למצוא יעדים נוספים למיזוג. זה היה הביקור הראשון שלה בארץ אחרי הגבלות הקורונה, ובראיון לגלובס היא מתרשמת כי "ישראל עשתה עבודה ראויה לציון במונחים של להביא את המדינה חזרה לרגיעה, ועבודה מצוינת בהקשר של החיסונים".

פיוניר, שנוסדה ב-2005 ועוסקת בפיתוח פלטפורמת תשלומים, עלתה לאחרונה לכותרות לאחר שנחשף שאחד המשקיעים בה הוא ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט, שהשקיע בחברה בתחילת דרכה וצפוי ליהנות מאקזיט של מיליוני דולרים עם השלמת המיזוג, שאמורה להתרחש בקרוב. 

"אני לא מכירה את בנט ולא את ההשקעות שלו, אבל אני חושבת שהוא בטח מאוד חכם", אומרת כהן בחיוך כשהיא נשאלת על הנושא. לדבריה, "אני מבינה שהעניין שלו הוא בעיקר בחברות טכנולוגיה בתחילת הדרך". אגב, פוליטיקאי אחר שצפוי ליהנות מאקזיט בזכות כהן, הוא ח"כ ניר ברקת מהליכוד, שלפי הדיווחים מחזיק באמצעות קרן BRM, המשותפת לו ולאחיו אלי ברקת, כ-10% ממניות איטורו.

  

"רגולציה נוספת היא בריאה מאוד"

חברות SPAC הן חברות ללא פעילות, שמגייסות כסף מהציבור במטרה למזג פעילות קיימת תוך פרק זמן מוקצב, או שיידרשו להחזיר את הכסף למשקיעים. זה היה אחד הטרנדים הבולטים בוול סטריט מאמצע 2020 ועד לפני כחודשיים, והתופעה נמשכת גם היום, אם כי בעוצמות נמוכות יותר.

הירידה בהיקפי הגיוסים מוסברת הן בהנחיה חדשה של ה-SEC (רשות ניירות ערך של ארה"ב) בנוגע לרישום החשבונאי של כתבי האופציות בספאקים (לאחר שבכיר ב-SEC אף הזהיר מפני תחזיות ורודות מדי של חברות במיזוגים ל-SPAC), והן בעייפות מסוימת מצד המשקיעים לאחר ההייפ הגדול. למרות זאת, נראה שכהן לא מתרגשת.

נראה שהטרנד של ה-SPAC מתקרר. מה להערכתך צפוי בהמשך?
"הלוואי שהיה לי כדור בדולח, אבל גם בלי זה, אני יכולה לומר שזה פחות התקררות, אלא יותר הבדלה והבחנה: אנשים יכולים להבין את ההבדל בין ספונסרים שונים בידע ובהבנה שלהם בתחומים ספציפיים, וחברות יכולות להבין מה הצרכים שלהן, והאם הן יכולות לייצר תחזית לעתיד. לא הייתי משתמשת בביטוי התקררות בהקשר הזה".

ה-SEC צדקה כשהזהיר משקיעים מפני התופעה?
"רגולציה נוספת היא בריאה מאוד. זה קשור בחלקו לנושא של צפי של החברות: יש חברות שיש להן מוצר או שירות שהוא חלק משוק צומח, אך שטרם הגיע לכדי מימוש בשוק, לכן התחזיות שלהן הן יותר מה שעשוי לקרות, ולא בהכרח מה שיקרה בפועל. רגולציה שתסייע לזהות חברות ראויות היא חשובה מאוד".

את עדיין מזהה היום הזדמנויות בשוק ה-SPAC?
"כן, יש מספר עצום של הזדמנויות. יש חברות רבות, בדומה לאיטורו, עם צמיחה ועם מוצר טוב, שהגיעו לנקודה שבה הן לא רק ראויות להיחשב חברות טובות - אלא גם חברות ציבוריות טובות".

את פוגשת כאלה גם בישראל?
"כן. בישראל, כמו בשאר העולם, יש הזדמנויות מצד חברות שמוכנות להפוך לציבוריות".

מתוך תשע חברות SPAC שאת מובילה, שתיים מתמזגות עם חברות ישראליות. מה הפרספקטיבה שלך על סקטור הטכנולוגיה הישראלי?
"אנחנו ממשיכים להתרשם לא רק מהטכנולוגיה הישראלית, אלא גם מהיכולות של יזמים בישראל, שמבינים איך בונים עסק שיכול להשתמש בטכנולוגיה בצורה מאוד פרודוקטיבית. יש היום הרבה מאוד חברות טכנולוגיה בישראל שיכולות להיות מועמדות לשוק הציבורי".

אבל חלקן יכולות להגיע לשם גם באמצעות IPO, הנפקה רגילה.
"כמו שיש הבדלים בין ספונסרים של ספאקים והבדלים בין חברות, יש גם הבדלים בין IPO ל-SPAC, והן לא מייצרות בהכרח את אותה התוצאה. אם חברה מחפשת גיוס משמעותי, אולי IPO לא תהיה הדרך הטובה, וכנ"ל גם רישום ישיר למסחר".

"לא תמיד שתי הדרכים מתאימות"

לדברי כהן, "בתחום של עסקים שפונים ישירות לצרכן, גם SPAC וגם IPO יכולות להתאים. אבל חברה שרוצה לגייס הון משמעותי אולי תיטה יותר ל-SPAC ולא ל-IPO. גם אם חברה היא צומחת ונהדרת, לא תמיד הפרופיל שלה מתאים לשתי הדרכים האלה".

איך חברה יכולה להחליט לאיזו דרך לפנות?
"יזם צריך להסתכל על צורכי החברה, כמו גם על צורכי בעלי המניות הקיימים וכלל בעלי העניין (stakeholders). זיהוי של הצרכים האלה ודיאלוג על התועלת ב-SPAC או ב-IPO תמיד יכולים לעזור. פעמים רבות אני בקשר עם הנהלה ודירקטוריון, ויוצרת את השיחות האלה. נכון שלא תמיד זה מסתיים במיזוג ל-SPAC, אבל הערך החינוכי של הזיהוי האם חברה טובה ל-SPAC או לא, עוזר לשוק בהבאת חברות טובות".

מבחינתך, מהי חברה טובה ל-SPAC?
"לחברה כזו יש בדרך כלל כמה אלמנטים. היא נמצאת בעסק חמש שנים ומעלה, ולא רק פיתחה מוצר או מוצרים שהם מבודלים בשוק, אלא גם גדלה (scaled) במידה מסוימת בכל הקשור להפצה. אגב, כשאני מדברת על מוצרים, זה נכון גם לשירותים. נוסף על כך, יש לחברה כזאת תשתית תאגידית שכוללת בין היתר ניהול סיכונים".

להערכתך, השוויים שניתנו לחברות שמוזגו לספאקים בתקופה האחרונה היו הוגנים?
"צריך לבדוק כל מקרה לגופו. אם נתמקד למשל בתחום הטכנולוגיה, יש הזדמנות בכלכלה צומחת, גידול במספר המשתמשים, ויחד עם נפח גדול של עסקאות - זה מביא ליותר הכנסות לחברות האלה, דבר שמוביל לשווי יותר גבוה".

לפעמים נראה שהמשקיעים מתמקדים בצמיחה ושוכחים את שורת הרווח, שהיא שלילית בהרבה מאוד חברות שיוצאות לשוק הציבורי.
"נכון, יש חברות שמוערכות לפי הצמיחה בהכנסות ולפי ההכנסות עצמן, אבל הן צריכות להיות רווחיות בזמן שהן יוצאות לשוק - או לכל הפחות להציג מסלול ברור לרווחיות בעתיד".

מלבד הפגישות שלך עם אנשי איטורו ופיוניר, את נפגשת עם חברות ישראליות נוספות בביקור הנוכחי? אם כן, מאילו סקטורים?
"אחת ההנאות במה שאני עושה זה לפגוש חברות צמיחה נהדרות, ולראות איך מוצרים ושירותים חשובים מגיעים לשוק. אני אוהבת לעשות את מה שאני יודעת הכי טוב - זה הערך המוסף שאני נותנת למשקיעים שלי - אז הכיוון הוא כל מה שנוגע לטכנולוגיה פיננסית, פלטפורמות טכנולוגיות.

"יש לי הרבה ניסיון בנושאים האלה, אני מרגישה בנוח בתחומים האלה, וזה מה שהמשקיעים שלי מבקשים ממני - להשתמש בחוכמה בכסף. לצורך זה, אני צריכה להבין בביזנס ולדעת להבדיל בין החברות וההצלחה הפוטנציאלית שלהן. אומנם אני לא יכולה לומר שיש לי המפתח להצלחה בכיס, אבל כן יש לי צ'אנס טוב יותר לזהות חברה טובה".

בטסי כהן

אישי: נולדה בפילדלפיה ב־1941 כבטסי זוברו. למדה פילוסופיה ומשפטים, וב־1966 הייתה אחת משש נשים בלבד מתוך 200 בוגרי בית הספר למשפטים באונ' פנסילבניה. נשואה לעו"ד אדוארד כהן ואם לשניים - דניאל וג'ונתן, שמעורבים בעסקי המשפחה
מקצועי: החלה את דרכה כעו"ד ובהמשך הקימה חברות ושני בנקים. מ־2015 פועלת בעולם הספאקים והקימה עד כה תשע חברות
עוד משהו: שמות חלק מהחברות הללו לקוחים מהמיתולוגיה היוונית: אולימפוס, אתנה, הרה