שרת החינוך ושרת המדע חייבות לשתף פעולה עבור ילדינו

ניסיון העבר מוכיח כי משרדי הממשלה מתקשים לעבוד במשותף, בעיקר כשמדובר בנושאים שיש צורך לאזן בהם בין אידאולוגיות, תפיסות ובעיקר אג'נדות שונות • כאנשי חינוך אנו מאמינים בכן - שרות יקרות - ועומדים לרשותכן לקדם את ההזדמנות הייחודית שבידיכן להציב במשותף את החינוך המדעי-טכנולוגי בראש סדרי העדיפויות הלאומי

יפעת שאשא ביטון / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
יפעת שאשא ביטון / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

כניסתן של שתי שרות חדשות לממשלה - שרת החינוך ושרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות - היא הזדמנות להתבונן על המשרדים החיוניים האלה. רגע לפני שהן פוצחות בתכניות עבודה, ראוי להתבונן על חשיבות הקשר ושיתוף הפעולה ההדוק שחייבים להיות ביניהם.

שרת החינוך היקרה: בעשורים האחרונים בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט, למדנו רבות על השונות והיצירתיות המרתקות הקיימות בנו. הן גורמות לכך שאין שביל חינוכי אחד המתאים לכלל האוכלוסייה. התנסויות שיהוו "חווית מפתח" בעבור האחד, לא בהכרח יגעו באחר. מכאן נובע, שחברה המעוניינת לאפשר התפתחות ושגשוג לאוכלוסייה הטרוגנית ורחבה ככל האפשר, חייבת ליצור בתוכה הזדמנויות חינוכיות מגוונות ככל האפשר.

בהתאם לכך, התפקיד, המטרות והתהליכים המרכזיים של מערכת החינוך צריכים להבנות מחדש. הגיעה העת לעצב מחדש את כל מרכיבי המערכת, באמצעות בחינה מחדש של שאלות היסוד: מי הם הלומדים ומי הם המורים של ימינו? היכן, מתי וכיצד מתרחשת למידה אופטימאלית? מה באמת נכון וחשוב ללמד, ובעיקר - למה? כדי להצמיח לומדים פעילים, יצירתיים, אמיצים, היודעים לעבוד בשיתופי פעולה חדשניים, גמישים וברי קיימא, אנו זקוקים למערכת חינוך שתדגים זאת בהתנהלותה.

את ההזדמנויות הרלוונטיות והנכונות ביותר בגישה זו, יודעים לפתח יחד אנשי החינוך והתלמידים עצמם. תקשיבי להם. תסמכי עליהם. תני להם לפרוח. הם לא יאכזבו.

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות היקרה: אם יש תחומים חיוניים לקידומה של מדינה מצליחה ודמוקרטית, הרי שאלה תחומי משרדך. גם במקרה הזה, במהלך משבר הקורונה למדנו על בשרנו את חיוניותם לבריאותנו ולאיכות חיינו, באופן הכי מוחשי שיש. הם פועלים כמנועי הצמיחה המרכזיים בכל תחום, כבסיס יכולתה של חברה לחקור, לפתח וליצור ידע ותוצרים בעבור עצמה ובעבור חברות אחרות שעמן היא נושאת ונותנת.

חברה המוותרת על השקעה במחקר ובפיתוח חדשניים תמידיים של מדע וטכנולוגיה, פוגעת פגיעה אנושה ביכולתה לפתח שירותי בריאות, תעסוקה, חינוך וביטחון מתקדמים לאזרחיה. מומחים בתחומים אלה, כמו גם הבנה אזרחית רחבה של חשיבותם, חיוניים לקיומם של משק ותרבות משגשגים ומובילים בעולם המערבי המתקדם של המאה העשרים ואחת. במאה ה-21 יש בידינו יכולות מדעיות וטכנולוגיות חסרות תקדים.

יכולות אלה מביאות עמן גם אתגרים רבי עוצמה. חברה המבקשת לשקול ולקבל החלטות מושכלות על דרכי ההתמודדות עם אתגרים אלה, ובכלל זה החלטות במה, כיצד וכמה יש להשקיע בחיזוק וקידום יכולותיה, חייבת תשתית איתנה וצומחת של ידע ומקצוענות מדעית-טכנולוגית. בלי השקעה זו, אנו ניצבים בפני חשש אמתי של נתינת גורלנו בידיהם של קנאים, שרלטנים ובעלי אינטרסים זרים. במדינה המתהדרת בהיותה מדינת הסטארט-אפ, הגיע הזמן שמשרדך יזכה למקום המרכזי הראוי לו.

מכאן נובעת החשיבות הקריטית של שיתוף פעולה ביניכן, לקידום החינוך המדעי-טכנולוגי. בחברה דמוקרטית, שואפת שגשוג, המשמעות היא הנגשת חינוך מדעי-טכנולוגי לכול, מרמת ההשכלה הכללית ועד להעצמת מומחים ועשייתם בתחומים אלה.

לצערנו, ניסיון העבר מוכיח שמשרדי הממשלה מתקשים לעבוד במשותף, בעיקר כשמדובר בנושאים שיש צורך לאזן בהם בין אידאולוגיות, תפיסות ובעיקר אג'נדות שונות לבין עובדות, נתונים וממצאים, תוך שילוב בין ידע מדעי-טכנולוגי, חינוך, כלכלה ופוליטיקה, הבנת היחס בין סיכונים לבין תועלת וקבלת החלטות מושכלות ומקצועיות.

כאנשי חינוך המיישמים מדי יום את התפיסה הזו, אנו מאמינים בכן ועומדים לרשותכן לקדם את ההזדמנות הייחודית שבידיכן להציב במשותף את החינוך המדעי-טכנולוגי בראש סדרי העדיפויות הלאומי. בלי זה, החברה הישראלית כולה תהיה חסרה ובלתי מספקת. בפראפרזה על דבריו של ברכט במחזה "חייו של גלילאו": לא נוכל למנוע את המדע והטכנולוגיה מההמון, ולהמשיך לקרוא לעצמנו מדינה מתקדמת.

עכשיו תורכן.

הכותבת היא מנהלת מכון דוידסון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן