אלו תוכניות הדיור שמתגבשות במשרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים

הארכת תוכנית תמ"א 38 והסבת עד 50% משטחי התעסוקה למגורים ולמוסדות ציבור ללא הליך תכנון מחדש - אלה הן חלק מתוכניות הדיור שמתגבשות במשרד האוצר במסגרת גיבוש חוק ההסדרים, שיאושר בכנסת בעוד כמאה ימים יחד עם התקציב לשנת 2022.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, מנהל בימים אלה שיחות עם שר השיכון והבינוי זאב אלקין וגורמי המקצוע במשרד האוצר במטרה לבחון הארכת תוכנית תמ"א 38 בשנתיים במסגרת חוק ההסדרים החדש.

כבר בימים הראשונים בתפקיד, הבהיר שר האוצר ליברמן מה הם הנושאים הבוערים ביותר שהוא מתכוון לטפל בהם, ובהם יוקר הדיור ויוקר המחיה. בפגישת העבודה הראשונה על התקציב הדו שנתי לשנים 2021-2022, בהשתתפות מנכ"ל המשרד המיועד, רם בליניקוב, ממלא מקום הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס ואנשי האגף, אמר ליברמן בין היתר כי "מה שצפוי להעסיק אותנו במיוחד זו עליית המחירים החדה במחירי הפירות והירקות, העלייה המדאיגה במחירי הדיור והתייקרות המוצרים שנמצאים תחת פיקוח".

על רקע ההצהרות הללו יצאו בכירי האוצר לגבש את מסגרת התקציב והרפורמות שיציגו לליברמן בתקופה הקרובה. מטבע הדברים, הדגלים האדומים של ליברמן לא חדשים לדרג המקצועי, אשר גיבש בשלוש השנים האחרונות עשרות רפורמות שנועדו מצד אחד להתמודד עם בעיית יוקר המחיה ויוקר הדיור, ומנגד להאיץ את הצמיחה, אך חלקן לא רלוונטיות לאור השינויים שחלו במשק ואחרות עלולות להתנגש עם אג'נדות של משרדים שבראשם עומדים שרים ממפלגת ישראל ביתנו של ליברמן.

הרפורמות שגובשו - והמחלוקות

בזירת הנדל"ן גיבשו באוצר רפורמות שקשורות בין היתר להסבת שטחי מסחר ריקים לדיור, וכך להגדיל את ההיצע ולהביא להפחתת מחירים, אך בהקשר הזה מתעוררות מחלוקות בענייני ארנונה, שכן הארנונה על שטחי מסחר גבוהה משמעותית מהארנונה למגורים, והכנסות העיריות מארנונה צפויות לצנוח.

באשר לתוכנית המתאר הארצית תמ"א 38, זו אמורה להגיע לסיומה בסוף אוקטובר 2022, בהתאם להחלטת הממשלה הקודמת. מאז התקבלה ההחלטה על הביטול מחפשים גופי התכנון תחליף מתאים לתוכנית שישרת את אותן מטרות, אך כעת נראה כי ליברמן עומד להאריך את התוכנית, כך שכל התוכניות החלופיות יוקפאו בינתיים.

התוכנית, שאושרה ע"י ממשלת ישראל ב-2005, מאפשרת ליזמים ודיירים לפעול לחיזוק ועיבוי או פינוי ובינוי חדש של מבנים ישנים (שניבנו לפני 1980). לתוכנית, שנועדה במקור לחזק מבנים מפני רעידות אדמה והפכה עם השנים לאמצעי פופולרי להתחדשות עירונית, היה רווח ברור עבור בעלי הדירות שקיבלו דירות מוגדלות, במבנה מחודש, עם מעלית וחניות. הביקורת העיקרית על התוכנית הייתה על כך שמטעמי כלכליות היא לא יושמה בכל חלקי הארץ ושלא פעם, התחדשות המבנים הנקודתית לא הייתה מותאמת עם תשתיות הסביבה העירונית כמו מבני חינוך, שטחים ירוקים ותחבורה.

אם אכן תוארך התוכנית, יידרש ליברמן להתמודד עם הבעיות שאפיינו אותה מאז החל יישומה.

נושא נוסף שנדון במסגרת הטיפול בשוק הדיור הוא העברת חקיקה שתקבע, כי בהליך רישוי של תוכניות העומדות בקריטריונים (מרחק סביר מאזור מגורים, שטחי ציבור מספיקים וכיו"ב), ניתן יהיה להסב עד 50% משטחי התעסוקה למגורים ולמוסדות ציבור נדרשים ללא הליך תכנון מחדש. מדובר בתוכנית שנכללה כאמור בין הרפורמות שגיבש משרד האוצר לקראת חוק ההסדרים הקודם שהיה אמור להתגבש בתקופת שר האוצר הקודם, ישראל כ"ץ, אך כידוע תקציב לא עבר ולכן כל התוכניות הוקפאו. מטרת החקיקה היא להתמודד עם עודף שטחי המסחר הקיימים ואשר חלקם לא מאוכלסים, ולהגדיל באמצעותם את היצע הדירות למגורים. לכאורה מדובר בפתרון שיכול להכניס דירות נוספות למשק בקלות יחסית, ואולם צפויות התנגדויות מצד הרשויות המקומיות אשר נהנות מארנונה גבוה משטחי מסחר ויאבדו אותה אם אלה יוסבו למגורים.

מטעם ליברמן נמסר בתגובה: "בימים אלה מתקיימים דיונים באוצר לגבי חוק ההסדרים, התקציב ותוכנית כלכלית. לאחר סיום הדיונים וקבלת ההחלטות, ניתן יהיה לתת מענה לשאלות".