המחקר שבחן: אלו סיכויי החזרה לעבודה של מובטלי הקורונה

ככל שמשך זמן האבטלה מתארך, סיכויי ההשתלבות המחודשת בשוק העבודה נמוכים יותר - כך עולה ממחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה ושירות התעסוקה, אשר בחן את סיכויי החזרה לעבודה של מובטלי הקורונה. ממצא זה נותר תקף גם כאשר התנאים בשוק העבודה השתפרו - במהלך הרבעון השני של 2021, בעיצומו של תהליך החזרה לשגרה. ממצאיו הראשוניים של המחקר יובאו לדיון במסגרת כנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיתקיים היום (ג') ומחר.

למחקר, כך לדברי הכותבים, איתמר יקיר, רועי קנת-פורטל וגבי גורדון יחד עם חוקרי שירות התעסוקה, גל זהר וניסן אברהם, שלוש מטרות עיקריות. הראשונה היא לאפיין את האוכלוסייה אשר השתלבה מחדש בשוק העבודה בתקופה של היחלשות המגפה ופתיחת המשק ואת זו שנותרה מאחור; המטרה השנייה היא לבחון קשרים אפשריים בין מאפייני השבים והנשארים לבין המדיניות שננקטה בישראל לאורך תקופת המשבר; והשלישית היא להצביע על מדיניות שתאיץ את ההשתקמות של הקבוצות השונות.

המחקר התבסס על נתונים מנהליים של שירות התעסוקה, סקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ונתונים שנבנו בחדר המחקר של הלמ"ס עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה, והתמקד באוכלוסיית השכירים בגילאי העבודה העיקריים אשר היו מועסקים בשנת 2019.

לפי ממצאי החוקרים, כ-40% מהשכירים הצעירים (בגילאי 44-25) שהיו מועסקים בשנת 2019 היו במצב של אבטלה בנקודה כלשהי לאורך המשבר. שיעור השכירים החרדים שנרשמו בשירות התעסוקה היה גבוה בהשוואה לשאר השכירים (כ-46% בקרב שכירים חרדים בהשוואה ל-32% בקרב יהודים לא-חרדים).

בהשוואה בין ערבים ליהודים, במרבית קבוצות הגיל שיעור הנרשמים היה גבוה יותר בקרב הערבים למעט בקבוצות הגיל הצעירות ביותר (29-21) בהן שיעור הנרשמים היה גבוה יותר בקרב יהודים (לרבות חרדים). שיעורם של שכירים חסרי השכלה אקדמית שנרשמו בשירות התעסוקה היה גבוה פי שניים בהשוואה לשכירים אקדמאים. בקרב שכירים ערבים וחרדים הפערים ביציאה מתעסוקה לטובת האקדמאים היו גבוהים במיוחד.

מבין השכירים שנרשמו בשירות התעסוקה, השיעור הגבוה ביותר של אלה שלא חזרו לשוק העבודה היה בקרב הערבים (49%) בהשוואה ליהודים לא חרדים (33%). בכל קבוצות הגיל, עובדים ערבים היו בממוצע ללא עבודה למשך זמן רב יותר בהשוואה ליהודים (כחודש יותר בקרב ערבים), ועובדים מבוגרים היו ללא עבודה למשך זמן רב יותר בהשוואה לצעירים.

להעלות את רמת ההשכלה בחברה הערבית והחרדית 

לנוכח הממצאים החוקרים ממליצים לבחון תמיכה דיפרנציאלית לפי קבוצות גיל, להעלות את רמת ההשכלה בחברה הערבית והחרדית ולהתאים את הכלים לאוכלוסיות השונות. "נראה כי למבוגרים ששהו מחוץ לתעסוקה לאורך זמן ממושך יותר, דרושה בראש ובראשונה תמיכה בהתמצאות בשוק העבודה, ובמציאת משרות. לעומת זאת, לצעירים, ובפרט צעירים חסרי השכלה אקדמית, ניתן להציע הכשרות מקצועיות כלליות (למשל, מיומנויות דיגיטליות) או הכשרות המכוונות לרכישת מקצוע", נכתב במחקר.

שרת הכלכלה והתעשייה, אלופה (מיל') אורנה ברביבאי, אמרה בהתייחס לדוח כי "אחד האתגרים שיעמדו בליבת העשייה של משרד הכלכלה והתעשייה הוא שיקום ויצירת מנגנונים המאפשרים חזרה מהירה של עובדים לשוק העבודה. נשים וערבים נרשמו יותר כדורשי עבודה במהלך המשבר, אך נשים חזרו מהר ובהיקפים גדולים יותר מאשר גברים בעוד הערבים חזרו לאט ובהיקפים נמוכים יותר מאשר יהודים. חובתנו לצמצם את הפער שהלך והתרחב בשל משבר הקורונה, תוך יצירת רשת ביטחון כלכלית המותאמת לאוכלוסיות דורשי העבודה במיוחד לנוכח סיום תקופת הזכאות לדמי אבטלה".