יזמי השינוי בחברה הערבית: זו ההזדמנות של הממשלה

קידום תוכניות שיסייעו בפיתוח ובמימון עסקים קטנים וזעירים, מקרב האוכלוסייה הערבית, הוא קריטי ומשמעותי עבור הממשלה כולה - שכך תתפוס שתי ציפורים במכה: הקטנת תופעת האלימות בקרב צעירים ערבים לצד קידומם הסוציו-אקונומי, שבתורו יסייע למשק הישראלי כולו

רה"מ נפתלי בנט / צילום: יוסי זמיר
רה"מ נפתלי בנט / צילום: יוסי זמיר

בואו נדבר רגע על ממשלת השינוי מזווית קצת שונה. החל מנאום ההשבעה של נפתלי בנט, דרך ישיבת הממשלה הראשונה, ניתן היה להריח את השינוי המרענן באוויר. לא עוד דיבורים על "ימין - מרכז - שמאל" אלא שיח קונקרטי ועדכני שמראה שפניה של הממשלה הם לעבר דבר אחד בלבד - עבודה למען החברה הישראלית כולה.

אם הממשלה הנוכחית מעוניינת להוכיח את עצמה, ולפתור בעיות עומק, כל שעליה לעשות הוא להביט על הנעשה במגזר הפרטי, ולהעתיק למגזר הציבורי. שם, כשיש בעיות שעולות מהשטח, מסתערים עליה אנשי המקצוע עם פתרונות מכל עבר, כשהמשותף לכולם הוא רוח היזמות.

לכן, בין אם אתם ממתנגדיו של נפתלי בנט ובין אם מתומכיו, אי אפשר שלא לשמוח על זה שבראשות הממשלה עומד כיום מי שכמעט ואין עוררין על היותו יזם מוכשר ומוצלח, וכל שנותר הוא לקוות שיטמיע את היזמות במהלכיה השונים של הממשלה ויציע פתרונות חדשניים במגוון תחומים.

הקשר בין יזמות לאלימות

מבין שלל הבעיות שגישה חדשנית שכזו תוכל לסייע בפתרונן, ראוי לדבר על זו של האלימות בחברה הערבית. מה הקשר בין יזמות לאלימות, אתם שואלים? ובכן, כמעט בכל כתבה שעסקה בנושא האלימות בחברה הערבית עלתה ההכרה בכך שהיא מושפעת מחוסר המעש בו נמצאים צעירים ערבים רבים. מרביתם לא מצליחים להשתלב בעבודות בקרב מעסיקים בחברה הכללית, בשל פערי השכלה, חוסר נגישות למרכזי תעסוקה ולצערנו גם בשל אפליה.

כמובן שהקורונה העצימה את עומק הבעיה. הפגיעה בצעירים הערבים הייתה בולטת במיוחד, כאשר כמחצית מהנרשמים בשירות התעסוקה היו צעירים מקרב החברה הערבית (50.7%), קפיצה מהותית בהשוואה לחלקם בחודשיים שקדמו למשבר (42.6%).

ההנחה הרווחת היא ששילוב מיטבי של אותם צעירים בתעסוקה הולמת ייקח הרבה זמן ויצריך משאבים גדולים. אם כך, מדוע שאותם צעירים לא ינצלו את הידע שצברו עד כה בחייהם וינתבו אותה לעשייה יזמית?

זה אולי נשמע תלוש ולא מציאותי לחשוב שצעירים אלו יצליחו לפתח עסק שיספק להם פרנסה מכובדת, אבל בעולם היזמות מדובר בפרקטיקה ידועה וככלי מעודד תעסוקה המסייע לקידום חברתי - כלכלי. ואפילו יש לזה שם: "יזמות מכורח המציאות".

יזמים, כך מסתבר, נחלקים לשני סוגים. "יזמי הזדמנויות" (opportunity entrepreneurs) שמקימים עסקים באופן אקטיבי כי "הגשימו חלום" או מצאו הזדמנות עסקית מעניינת, והסוג השני, הם אותם "יזמים מכורח המציאות" ("Necessity entrepreneurs"). מדובר על יזמים שפונים לדרך עצמאית לאחר שנכשלו בהשגת עבודה רשמית או שמצאו עבודה שאינה יכולה לכלכל אותם באופן ראוי. על פי ההערכות, כמיליארד אנשים ברחבי העולם מוגדרים כ"יזמים מכורח המציאות". לאנשים אלו אין בדר"כ גישה לחינוך משמעותי, ומרביתם, איך לא, הם נשים ומיעוטים. אותם יזמים אמנם נעים בין מוכרי רחוב לאנשים משכילים עם מעט גישה לתעסוקה רשמית, אך הדבר היחיד שמאחד אותם הוא הצורך לשרוד, ופתיחת עסק מהווה עבורם מפלט אחרון לפני הדרדרות לחיי עוני.

בבחינת תנאי המשק הישראלי נראה שהפתרון הזה עלול להיתקל בבעיה קריטית, והיא - מימון. כידוע, בישראל, התמיכה בעסקים קטנים אינה גדולה כמו זו הניתנת לעסקים גדולים, וזאת על אף שהם מהווים את עיקר המגזר העסקי. מספיקה הצצה קטנה אל עבר דו"חות הבנקים שהתפרסמו לא מזמן, בשביל להבין את גודל הבעיה. בעוד הבנקים הציגו צמיחה אדירה בשנה החולפת בהקצאת אשראי לעסקים גדולים (ומשכנתאות), העסקים הקטנים חוו קיפאון באשראי שניתן להם בשל תפיסתם כמסוכנים.

לכן, עסקים מהסוג המדובר כאן, של אותם "יזמים מכורח" עלולים לסבול מספר פעמים: גם בשל היותם קטנים ואף זעירים, גם בשל היות היזמים צעירים ובעלי השכלה בסיסית בלבד וגם, איך אפשר בלי, בשל אפליה מבנית מול החברה הערבית, שסובלת ממצוקת אשראי אדירה.

איך יוצרים תרבות יזמית פורחת?

בחינה על הנעשה בעולם עשויה לסייע למקבלי ההחלטות לנתב משאבים לעידודו של פתרון יזמות שכזה. כך לדוגמא, בשוויץ ובהולנד פתחו דרך המעודדת פתיחת עסקים על-ידי fall-back system שמאפשרת לצעירים שלא הצליחו בדרך היזמות לשוב ולהסתמך על מערכת הרווחה. בנוסף, במדינות אירופה רבות וה-OECD שמו דגש רב בשלושת העשורים האחרונים על יצירת מגוון מסלולים שיבטיחו את המעבר הטוב ביותר מאבטלה לעבודה עצמאית. כתוצאה מכך, במדינות אלו יש כיום תרבות יזמית פורחת והן מאמינות בעסקים קטנים כמקור לצמיחה כלכלית אישית ושגשוג תעסוקתי.

לכן, השינוי של "ממשלת השינוי" צריך להיות בראש ובראשונה בהסתכלות על דרכי פתרון הבעיות בישראל. לא עוד גישה אופרטוניסטית, אלא גישה חדשנית, שמכירה בכך שפיתוח יזמות הוא דרישה חשובה להשגת צמיחה חכמה, בת קיימא וכוללת. זהו גם אמצעי להגיב לאתגרים כלכליים חדשים, ליצור מקומות עבודה ולהילחם בהדרה חברתית ופיננסית. לכן, קידום תוכניות שיסייעו בפיתוח ובמימון עסקים קטנים וזעירים, מקרב האוכלוסייה הערבית, הוא כה קריטי, שכן התוכניות יתפסו שתי ציפורים במכה: הקטנת תופעת האלימות בקרב צעירים ערבים לצד קידומם הסוציו-אקונומי, שבתורו יסייע למשק הישראלי כולו.

הכותבת היא מנהלת תחום החדשנות בעמותת קרנות קורת