המודל הסינגפורי החדש והחידה הבריטית: המדינות המחוסנות מתלבטות כיצד להתייחס מעתה להתפרצויות קורונה

ישראל ומדינות מערביות רבות נאלצות להתמודד עם דילמה חדשה לקראת הסתיו הקרוב: האם להתייחס לעלייה בתחלואת הקורונה כמו בגלים הקודמים, או דווקא לאמץ מדיניות חדשה?

סינגפור. המדינה צלחה עד כה היטב את המגפה הגלובלית / צילום: Associated Press, Zen Soo
סינגפור. המדינה צלחה עד כה היטב את המגפה הגלובלית / צילום: Associated Press, Zen Soo

שנה וחצי לתוך מגיפת הקורונה, חצי שנה אחרי תחילת מבצע החיסונים נגדה, מדינות מערביות רבות מוצאות את עצמן מתמודדות עם מציאות חדשה: כיצד להתייחס להתפרצויות הקורונה שמתרחשות בימים אלה ול"גל הרביעי" שמאיים לפרוץ בסתיו הקרוב?

מצד אחד, החיסונים (ובמיוחד אלה של "ביונטק-פייזר" בהם משתמשים בישראל) הוכיחו יעילות גבוהה בהגנה מפני המחלה, כולל מוטציות קיימות; מצד שני, חלקים גדולים מהאוכלוסייה עדיין לא התחסנו, ואטיות התהליך ברמה הגלובלית - העובדה שבהודו, ברזיל ורוסיה ישנם מאות אלפי מקרי קורונה על בסיס יומי - אחראית להיווצרותן של עוד ועוד מוטציות מאיימות.

במדה רבה, ישראל נמצאת בחזית "דילמת המדינות המחוסנות". שיעור חיסון גבוה, גבולות פתוחים יחסית וחזרה של המשק ל"עסקים כרגיל", לצד מספרים הולכים וגדלים של מקרי קורונה יומיים, הם כולם מדדים וצעדי-מדיניות שהעולם המערבי מתבונן בהם, כדי לנסות ולהבין מה לעשות בחורף הקרוב. אך גם מדינות אחרות מנסות להתמודד עם המציאות החדשה.

סינגפור - לחיות עם הקורונה

בסינגפור, למשל, פירסמה קבוצת שרים בשבוע שעבר מסמך שהפך נושא לדיון ברחבי העולם, שהשורה התחתונה שלו היא שהחיסונים מאפשרים להתייחס לקורונה כאל מחלת דרכי נשימה "סטנדרטית", שאינה דורשת מעתה הגבלות חמורות על החיים הציבוריים.

המדינה צלחה עד כה היטב את המגפה הגלובלית, בעזרת מדיניות קשוחה של סגרים, בידוד קפדני של חולים ושימוש בטכנולוגיה לאיתור קשרים, כמו גם בידוד ובדיקה בכניסה למדינה. כאשר שיכוני הענק של העובדים הזרים, שהם רבע מהאוכלוסייה באי, הפכו למדגרות קורונה בחורף האחרון, הטילו עליהם הרשויות "סגר" מוחלט. רק 36 בני אדם מתו מקורונה בסינגפור, מתוך 62 אלף מקרים בלבד, והמדינה נחשבת למי שאימצה את מודל ה"אפס הדבקה" כמו אוסטרליה, ניו זילנד ואחרות, בהצלחה רבה.

אך במקביל, להגבלות ולמצב העולמי היו השלכות חמורות על הכלכלה - התמ"ג במדינה צנח ב-5.8% ב-2020 לעומת השנה שלפניה. התושבים, לפי קבוצת השרים, "עייפים ונואשים ושואלים מתי אפשר יהיה להכריז שהמגיפה נגמרה". גם באוסטרליה, שנכנסה לסגר של שבועיים בגלל 110 מקרים לפני כשבוע, גוברת האי-שביעות רצון בקרב התושבים מהצעדים החמורים.

זהו הרקע להצעה שפורסמה בשבוע שעבר על ידי שלושה שרים מתוך כוח המשימה הסינגפורי למאבק בקורונה. הצעד הראשון באסטרטגיה, כתבו, הוא להגיע לשיעור חיסון גבוה ככל האפשר. כיום, רק 36% מאוכלוסיית סינגפור מחוסנת בשתי מנות (תוצרת "ביונטק-פייזר"), לעומת כ-60% בישראל. הרשויות היעילות בסינגפור שואפות להגיע לשיעור הישראלי מתישהו באוגוסט.

לאחר מכן, תשנה סינגפור את הדרך שבה היא אומדת את ההתפרצויות, באופן שיהיה דומה יותר למעקב אחרי מקרים דמויי-שפעת במדינות מערביות. במקום פרסום יומי של מספר המקרים, המדדים החשובים יהיו מספר המאושפזים קשה או מספר חולי הקורונה בטיפול נמרץ. יבוטלו אמצעי הסגר, גם המקומיים, ובניגוד למצב כיום - מי שחולה יורשה להחלים בביתו.

הבכירים הסינגפוריים גם מציעים להשתמש בבדיקות מהירות, כפי שקיים כיום באירופה, אך רק לפני אירועים המוניים. הם גם מציעים לסנן באופן קפדני את החוזרים מחו"ל באמצעות בדיקות PCR. "החדשות הרעות הן שהקורונה אולי לא תיעלם לעולם, החדשות הטובות הן שאפשרי לחיות איתה", כתבו.

בריטניה - "שברנו את הקשר בין תמותה למחלה"

בעוד לממשלת סינגפור יש את ה"לוקסוס" להתמודד עם תסריטים תיאורטיים, ממשלת בריטניה נמצאת במצב אחר לגמרי. המדינה חווה בימים אלה התפרצות מחודשת של מגיפת הקורונה בעקבות התפשטות זן הדלתא המדבק שהגיע מהודו, וגם היא מתלבטת כיצד להתמודד איתו: אם כפי שהתמודדה עם הגלים השניים והשלישיים של המחלה, או לאמץ דרך חדשה.

הנתונים הבריטיים מעוררים דאגה ברחבי אירופה, שבה רמת החיסונים היא אפילו מועטה יותר מאשר בממלכה המאוחדת. 49% מהבריטים כבר נחשבים למחוסנים באופן מלא, אך רק מחציתם באמצעות חיסוני "ביונטק-פייזר" (המחצית השנייה על ידי חיסוני "אסטרה-זנקה", שנחשבים ליעילים מעט פחות בהתמודדות עם מוטציית דלתא ואחרות, לפי מחקרים ראשוניים). באירופה שיעור המחוסנים המלאים עומד על 34% בממוצע.

מספר החולים בממלכה המאוחדת הולך ועולה בחדות - וכבר הגיע ל-22 אלף מקרים ביום בשבוע האחרון. גם מספר האשפוזים הכפיל את עצמו בחודשיים ומגיע ל-1,700 אשפוזים חדשים מדי יום. מצד שני, מספר המתים ביום נשאר סטטי - ועומד על כ-17 מקרים ביום. בזינוק הדומה האחרון שנרשם במספר החולים, בנובמבר 2020, עמד מספר הקורבנות היומי על 400 בני אדם.

במצב עניינים רגיל, ללא האפקט של החיסונים, שיעור התחלואה הנוכחי היה מביא את הבריטים ככל הנראה להכריז על סגר נוסף. אולם הממשלה עומדת בפני לחץ רב מצד הציבור והעסקים לממש את הבטחותיה, ולהחזיר את החיים למסלולם הרגיל אחרי מבצע החיסונים וההגבלות של חצי השנה האחרונה. בתור פתרון ביניים, ראש הממשלה בוריס ג'ונסון דחה את פתיחת המשק שתוכננה ל-21 ביוני בחודש, ל-19 ביולי. ואולם מועד זה הולך ומתקרב מבלי שהממשלה גיבשה מדיניות מוצהרת.

ברקע ההחלטה ניצב ציטוט שהובא מפי היועץ המדעי לממשלה, כריס וויטי, שאמר כי בעזרת החיסונים "שברנו את הקשר בין תחלואת קורונה לתמותה". כלי התקשורת כבר ביקרו את ג'ונסון על כך שלא התחשב בהתפתחות זו בהחלטתו הקודמת. נתונים מסקוטלנד, שעשויים לייצג את הנעשה בכל הממלכה המאוחדת, מראים כי כ-20% מהמאושפזים הם מי שנחשבים כבר למחוסנים מלאים.

כמו בסינגפור, הממשלה הבריטית בוחנת כעת בעיקר את מספר המתים ומספר האשפוזים בטיפול נמרץ. אם אלה לא יעלו בגלל שיעורי ההתחסנות הגבוהים מהרגיל באוכלוסייה זו, ייתכן שבריטניה תפרוץ דרך חדשה בנוגע להתמודדות עם ה"גל הרביעי".