מס רווחי היתר: עורכי הדין הרוויחו, הציבור פחות

המודל החדשני של מס רווחי יתר, שהמדינה אימצה בהתלהבות והטילה על מאגרי הגז ומשאבי הטבע שלה - הולך ומתברר עם השנים כפחות ופחות מוצלח משחשבו.

● יזמי הגז הטבעי הרוויחו כבר מיליארדים, אבל הקופה הציבורית עדיין ריקה. לאן נעלמה קרן העושר?

כמעט 10 שנים חלפו מתחילת הפקת הגז, 8 מיליארד דולר זרמו לכיסי היזמים והכנסות מהמס המיוחד שהוטל לטובת הציבור - אין. בדיעבד ייתכן שהייתה זו טעות אסטרטגית לבחור במודל מיסוי חדשני שלא נוסה בארץ, במקום ללכת על מודל פשוט ונוח, גם אם מיושן קצת, של הגדלת התמלוגים.

ב-2011 הקים שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ את ועדת ששינסקי כדי להמליץ על הדרך הנכונה להבטיח שהציבור יקבל חלק ראוי מרווחי העתק הצפויים ליזמי הגז הטבעי מהמאגרים שהתגלו לחופי מדינת ישראל. ועדת ששינסקי הראשונה (והשנייה, שעסקה במיסוי משאבי הטבע של כי"ל) המליצה על מס רווחי יתר - מס שטרם נוסה קודם לכן בישראל. הרעיון של המס הזה הוא לגבות רנטה מהיזם מבלי לפגוע בתמריצים שלו לפתח מאגרי גז.

אבל הכלכלנים הבכירים שעמדו מאחורי המודל היפהפה הזה לא התעמקו באותיות הקטנות, כך לפחות טוענים המבקרים. שורה של עורכי דין ורואי חשבון בכירים התפרנסו מצוין מלגלות ליזמים את כל הפרצות שמנסחי המס הזה שכחו לסתום.

פרצה ענקית כזו נמצאת בחלק העוסק בחישוב ההוצאה המוכרת. מס רווחי היתר מתחיל לעבוד רק לאחר שהרווח המצטבר של היזמים עולה על 150%-200% מגובה ההשקעה שלהם בפיתוח המאגר. אלא שכפי שדיווח גלובס לפני שנתיים, סכומי ההשקעה האלה מחושבים בתוספת ריבית אפקטיבית של 5.5% לשנה - נוסחת הצמדה שמנפחת את הסכומים בעשרות אחוזים על פני השנים.

הייתה דרך אחרת, אך ועדת ששינסקי בחרה לא ללכת בה: הגדלת שיעור התמלוגים. התמלוגים (Royalties) הם ירושה מהשלטון הבריטי, ובשונה מכל מס אחר - המדינה גובה אותם על המכירות ולא על הרווח. המשמעות: הכנסה מיידית וקבועה למדינה ואין כמעט מקום לתכנוני מס.

גם בוועדת ששינסקי ציינו את יתרונותיהם של התמלוגים "באחידות הקיימת בהם, בפשטות הגבייה ובעיתויה. ההכנסות מתמלוגים, המתקבלות מיד עם תחילת ההפקה", אבל החליטו בסופו של דבר לא לגעת בהם. "העלאה משמעותית של התמלוגים במטרה להגדיל את חלק הציבור, צפויה לפגוע בכדאיות ההשקעה ולהשפיע באופן שלילי על התמריצים ועל היקף הפעילות בענף".

שיעור התמלוגים נשאר כשהיה 12.5% - וההכנסות עמדו בתחזיות ואפילו עלו עליהן. משנת 2013 הכניס מאגר תמר לקופת המדינה כמעט 800 מיליון שקל לשנה בתמלוגים. מאגר לוויתן שהצטרף אליו ב-2020 תרם עוד חצי מיליארד ובסה"כ הניבו התמלוגים 5.5 מיליארד שקל עד כה - אפשר להניח שהסכום הזה היה עומד היום על 11 מיליארד שקל אילו ועדת ששינסקי הייתה בוחרת באפשרות השנייה, של הכפלת שיעור התמלוגים.

רואי החשבון ועורכי הדין היו מפסידים מכך, אבל הציבור היה נשאר עם ציפור אחת ביד במקום עשר על העץ.