שופרסל תפצה טרנסג'נדרית על התעקשות לפנות אליה בלשון זכר

בית משפט השלום פסק פיצוי לטרנסג'נדרית, לאחר שרוקחת בחנות התעקשה לפנות אליה בלשון זכר בשנת 2018 • השופטת נויברט: "התעלמות מרצונה המופגן ומבקשותיה, עולות כדי לשון הרע" • שופרסל: "מצרים מעומק הלב על המקרה וכך כבר אמרנו מיד עם קרות האירוע ב-2018"

בית מרקחת ברשת Be / צילום: בר - אל
בית מרקחת ברשת Be / צילום: בר - אל

בית המשפט השלום בתל אביב פסק פיצוי לטרנסג'נדרית בשם איזבל רש, לאחר שרוקחת בסניף ניו פארם (שמה הקודם של רשת Be) שבבעלות שופרסל התעקשה לפנות אליה בלשון זכר.

האירוע התרחש באוגוסט 2018. איזבל פנתה לקבלת שירות מהרוקחת בבית המרקחת, אולם הרוקחת פנתה אל איזבל בלשון זכר. איזבל, המגדירה עצמה כאישה טרנסג'נדרית, עמדה על כך שהרוקחת תפנה אליה בלשון נקבה, אך היא המשיכה לפנות אליה בלשון זכר.

איזבל, שיוצגה על-ידי עורכות הדין אורית חיון ושני רופא, טענה כי התעקשות הרוקחת מהווה לשון הרע אסורה, הוצאת דיבה, רשלנות, הטרדה מינית, איסור אפליה ופגיעה בפרטיות. על-פי הנטען, אמירותיה של המוכרת כלפי איזבל עולות כדי לשון הרע, בהיותן מבזות ופוגעות בזכות של איזבל להגדרה עצמית ולכבוד. הרוקחת חזרה על האמירות מספר פעמים, בכוונת זדון ובמתכוון, תוך שהמוכרת מצחקקת, מקניטה את איזבל, לועגת לה ומסרבת לחדול חרף הפצרותיה של איזבל.

עו"ד אורית חיון
 עו"ד אורית חיון

"למה את פונה אליי ככה?"

שופרסל טענה מן הצד השני כי פניית הרוקחת אל איזבל בלשון זכר אינה מהווה לשון הרע. על-פי מינה הביולוגי, איזבל היא גבר בעוד איזבל בחרה להגדיר עצמה כאישה. על כן, טענה שופרסל, פנייה לאיזבל בהתאם למינה הביולוגי אינה משפילה או מבזה, בהתאם לאמות-מידה אובייקטיביות. לטענת החברה, הנורמה החברתית הנוהגת היא כי בני אדם מזוהים בהתאם למינם הביולוגי. פנייה לאדם שמינו הביולוגי זכר בלשון זכר, על אף שאותו אדם בחר במגדר אחר או עטה לבוש המזוהה כלבוש נשים, אינה מבזה, כי אם מתארת מצב כהווייתו.

על-פי טענת שופרסל, פניית הרוקחת לאיזבל בלשון זכר, בהתאם למינה הביולוגי, חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי". עוד נטען כי המוכרת לא ידעה ולא הייתה צריכה לדעת כי היא מפרסמת לשון הרע. הרוקחת פנתה לאיזבל, כפי שניתן להתרשם מתיעוד האירוע, בהתאם למראה הוויזואלי והקולי של איזבל - קרי, בלשון זכר. הרוקחת, נטען, לא זלזלה ולא צחקקה על איזבל.

לכתב התביעה צורפה הקלטה של השיחה, המתעדת את התרחשות האירועים.

איזבל: "למה את מדברת אליי בלשון זכר? אני נראית לך גבר?"

הרוקחת: "מה, אתה בא להתווכח איתי? אני לא מבינה".

איזבל: "אני לא הבנתי אותך".

הרוקחת: "לפי הקול אתה זכר, אני לא יודעת, ככה אני חושבת, לא?"

בעקבות כך עירבה איזבל את מנהל בית המרקחת באירוע והלינה על התנהלות הרוקחת. המנהל הכיר בדרישת איזבל, אך הרוקחת המשיכה לפנות אליה בלשון זכר.

איזבל: "לא הבנתי, אני רוצה שתכבדי אותי, אני טרנסקסואל". 

הרוקחת: "למה אתה חושב שאני לא מכבדת אותך?"

איזבל: "למה את פונה אליי ככה?"

המנהל: "היא צודקת". 

"האדם הסביר לא היה רוצה לראות עצמו כמשויך לזהות מגדרית השונה מהזהות עליה הצהיר"

השופטת פנינה נויברט כתבה בפסק דין כי היא התרשמה "כי פניותיה החוזרות והשונות של המוכרת לאיזבל בלשון זכר באות בגדרה של לשון הרע כהגדרתה. על-פי אמות-מידה אובייקטיביות, נראה כי בנסיבות המקרה האדם הסביר היה חש כי פרסום דברים אלה עלול להשפילו בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, בוז או לעג מצידם, לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו ואף בשל נטייתו המינית".

בפסק הדין נכתב כי "איזבל מגדירה עצמה אישה טרנסג'נדרית. היא הייתה לבושה בבגדי נשים ודיברה בלשון נקבה. איזבל הדגישה בפני המוכרת כי רצונה כי זו תפנה אליה בלשון נקבה, וכי כאשר זו פונה אליה בלשון זכר, היא אינה מכבדת אותה. אמירותיה אלה של איזבל לא הותירו מקום לספק בדבר רצונה כי יפנו אליה בלשון נקבה ובדבר הפגיעה שהיא חוותה בשל התעקשות המוכרת לפנות אליה בלשון זכר".

השופטת נויברט הוסיפה כי "המוכרת לא כיבדה את מבוקשה של איזבל, המשיכה לפנות אליה בלשון זכר ואף לעגה לה במרומז. ההלכה הפסוקה הכירה בהתבטאות המייחסת לאדם נטייה מינית השונה מנטייתו האמיתית כלשון הרע. אני מתרשמת כי התבטאויות המוכרת, שייחסו לאיזבל זהות מגדרית שונה מהזהות המגדרית שאיזבל מבקשת כי יכירו בה, תוך התעלמות מרצונה המופגן של איזבל ומבקשותיה, עולות כדי לשון הרע".

בפסק הדין נכתב כי "האדם הסביר לא היה רוצה לראות עצמו כמשויך לזהות מגדרית השונה מהזהות המגדרית עליה הצהיר. המוכרת לא רק התעלמה ממבוקשה של איזבל, כי אם העליבה אותה במרומז".

בהשלמת הטיעונים מטעמה טענה שופרסל כי יש להתחשב באלה המחזיקים ופועלים בהתאם לאמונות שאינן מקבלות את שינוי המגדר ואף מורות על פנייה בהלימה למין הביולוגי. בסיכומיה זנחה שופרסל טענה זו.

השופטת נויברט דחתה את טענת שופרסל כי עומדת למוכרת הגנת תום-הלב. "אמירותיה של המוכרת לאיזבל אינן התייחסות תמימה לאיזבל כ'גבר לפי מינה הביולוגי'. המוכרת התעקשה להתעלם ממבוקשה של איזבל כי יפנו אליה בלשון נקבה, שבה ופנתה לאיזבל בלשון זכר חרף מחאותיה ואף הקניטה את איזבל במרומז. התנהלות פוגענית זו אינה עולה כדי אמירת אמת".

לבסוף נכתב כי התנהלות זו מצדיקה פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, אך אין בה כשלעצמה כדי להוכיח כוונה של ממש של המוכרת להרע לאיזבל מתוך זדון, רשעות או מזימות ארסיות. השופטת חייבה את שופרסל לפצות את איזבל רש בסכום של 25 אלף שקל ולשלם לה הוצאות משפט בסכום של 7,500 שקל נוספים.

תגובת עורכות הדין אורית חיון ושני רופא, המייצגות את התובעת: "בל האמיצה היא פורצת דרך אשר לא הייתה מוכנה עוד לשתוק על היחס הפוגעני והמשפיל שהוא מנת חלקה. בזכות תביעתה זכתה החברה בפסק דין תקדימי אשר יביא לשינוי חברתי, קבלת האחר ושוויון בין כלל האזרחים במדינה. עמדת התאגיד שופרסל, אשר גיבתה את היחס המשפיל כלפי התובעת, נדחתה על-ידי בית המשפט, ומדובר בהישג אדיר".

מרשת Be נמסר בתגובה: "אנחנו מצרים מעומק הלב על המקרה, וכך כבר אמרנו מיד עם קרות האירוע ב-2018, במועד שהיה סמוך מאוד לרכישת הרשת על-ידי שופרסל ובטרם הוטמעה בה. מדובר בהתנהגות פסולה של קופאית אחת בסניף אחד שחרגה מנורמות וערכי החברה. יודגש כי העסקתה של העובדת הסתיימה זמן קצר לאחר מכן. החברה דוגלת בשוויון ומכבדת כל אדם באשר הוא אדם, ללא כל אפליה על כל רקע שהוא".

פס"ד 48936-04-19

צרו איתנו קשר *5988