קו המשווה | פרשנות

ג'ו ביידן רוצה להציל את הקפיטליזם מעצמו

בזמן של ביקורת חריפה על השיטה הכלכלית, הנשיא מודיע על יוזמה מקיפה להגדיל את תחרותיותה של כלכלת ארה"ב • זאת, בעיקר באמצעות אכיפה של חוקים ותקנות נגד ריכוז כוח בידי קומץ של חברות ענקיות • בשונה אולי מיוזמות עבר, ליוזמה הנוכחית יש גם שיניים פוליטיות חדות

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Shutterstock, NumenaStudios
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Shutterstock, NumenaStudios

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן גמר אומר להציל את הקפיטליזם האמריקאי מעצמו. מקץ חודשים ארוכים של הכנה הוא הורה ביום ו' לממשלו להתחיל לנער את המשק: לשנות את כללי המשחק, להגביל את כוחם של הענקים, ולהגדיל את התחרותיות.

לשונו של הנשיא הייתה היסטורית ודרמטית. "קפיטליזם ללא תחרות אינו קפיטליזם, הוא ניצול". בניגוד לשמאל הרדיקלי של מפלגתו, ובניגוד אולי לחצי מהצעירים בארה״ב, הנשיא מוסיף לדבוק בחזון של דמוקרטיה קפיטליסטית. לא זו בלבד שהוא אינו רוצה להיפטר מכלכלת השוק, הוא רוצה להעלות את הקפיטליזם האמריקאי על דרך שתאריך את תוחלת חייו.

ביידן מטעים פעם אחר פעם את הצורך להגן על הדמוקרטיה המערבית מפני התקפה חזיתית של משטרים סמכותניים, המטילים דופי ביכולתה להשיג תוצאות. שתי חולשותיה הגדולות ביותר של הדמוקרטיה הן הקושי הגובר לגבש הסכמה רחבה והריכוז הגובר של כוח בידי מעטים.

הודעת ביידן באה בצורת צו נשיאותי, שהוא פחות מחוק ויותר מהוראה. יתרונו שאין הוא טעון אישור של הקונגרס, והוא נכנס אל תוקפו מיד - אבל אין זאת אומרת שהוא ייצא אל הפועל לאלתר. מזומנים לו הרבה מעקשים, מצד הקונגרס ומצד בתי המשפט. אף על פי כן, מרחב הזמן הוא ניכר: לפחות עד סוף 2023.

חוקים מהמאה ה־19

הצו מורה ל־12 רשויות ממשלתיות לנקוט יותר מ־70 מהלכים, כדי לשנות את משוואת הכוחות בין ספקים לצרכנים, בין עסקים גדולים לקטנים, ובין מעסיקים למועסקים. הבית הלבן ישתמש בחוקים קיימים, מהם כאלה שנכנסו לתוקפם עוד בסוף המאה ה־19, אבל אינם נאכפים די הצורך; והוא יעודד שורה של תהליכי חקיקה בקונגרס, שסיכויי הצלחתם אינם ברורים.

יוזמת ביידן מרחפת בקונטקסטים רחבים של ״מלחמה בריכוזיות״. בתור שכזו היא אינה מדברת את לבם של רוב האמריקאים. אבל חלקים אחרים שלה אינם מצריכים לשון אבסטרקטית. למשל, הנשיא הודיע על כוונתו להרשות בתוך 120 יום למכשירי שמיעה להימכר בבתי מרקחת ללא מרשמים רפואיים, מה שיוריד את מחיריהם "מאלפי דולרים לכמה מאות".

כיוצא בזה הוא רוצה לאפשר למשתמשים לתקן מכשירים אלקטרוניים בעצמם, או באמצעות בתי מלאכה מקומיים, מבלי להיזקק לעזרת היצרנים, ומבלי שהתיקון יגרום לפקיעת האחריות. הוא רוצה להקל על אמריקאים להחליף מקומות עבודה מבלי שיידרשו לחתום על הסכמים מקדימים, המגבילים את יכולתם לעבור לעבוד אצל המתחרים. "איזה סודות אפשר למצוא בחתיכת המבורגר", הוא לגלג ביום ו'.

הפרטנות הזו אינה נשמעת חגיגית, אבל היא בדיוק זו המעניקה שיניים פוליטיות ליוזמת התחרותיות, מפני שהיא מוכיחה למיליונים כי יש להם מה להרוויח. בין המיליונים האלה נמצאים מצביעים רבים של דונלד טראמפ. למען האמת, טראמפ עצמו יתקשה להתנגד לחלקים של היוזמה, בייחוד אלו הנוגעים לטכנולוגיה העילית שנואת נפשו.

ארבע על הכוונת

אף כי הנשיא ביידן לא נקב בשמות, היה ברור למדי שעל הכוונת נמצאים ארבעת ענקיות הטכנולוגיה: אמזון, אפל, גוגל ופייסבוק.

את ענקיות ההייטק ביידן רוצה לכופף לרוטינה מחמירה, שתקשה עליהם לרכוש חברות קטנות המאיימות פוטנציאלית על כוחם המונופוליסטי; ותקטין את יכולתם לאסוף מידע על לקוחותיהם. הוא רוצה להגביל את יכולתן של ספקיות אינטרנט לדחוק את רגליהן של מתחרות מדיור מושכר.

הוא רוצה לצמצם את כוחן של חברות לנצל את הפלטפורמות שלהן כדי לרכוש יתרון מסחרי לא הגון: למשל, אמזון, הפועלת גם כשוק ליצרנים עצמאים וגם משווקת את תוצרתה שלה; או אפל, המכתיבה תנאים מכבידים למשתתפי שוק האפליקציות שלה; או פייסבוק, הקונה חברות מכל הבא ליד; או גוגל, המנצלת את עמדתה המונופוליסטית בשוק החיפוש כדי להעניק בכורה לשירותיה.

הצו הנשיאותי יצבור תנופה וירחיב סמכויות אם הקונגרס יאמץ שלוש הצעות חוק המונחות על שולחנו. אחת מהן, ״פקודת סיום הפלטפורמות המונופוליסטיות״ תאפשר לרשות הסחר הפדרלית (FTC) לפרק את כל אחת מענקיות הטק. ה-FTC הוקמה לפני 107 שנה, כדי להיאבק נגד 'טראסטים', זאת אומרת ריכוזי כוח כלכליים שנהנו מעמדה מונופוליסטית בענפיהם (נפט ומסילות ברזל היו הענקיות המאיימות של אז). המאבק בטראסטים הגיע לשיאו ערב מלחמת העולם הראשונה, וידע מאז עליות ומורדות.

תחת ממשלים רפובליקאיים, ה־FTC נוטה להידחק אל השוליים, מפני שהיא אחת מכמה רשויות ממשל, שתעשיינים ובעלי הון המזוהים עם הרפובליקאים נוטים לחשוב לאויבות של תחרות ושל יוזמה חופשית. למרבה הפרדוקס, ביידן מקווה להעניק שיניים חדות במיוחד ל־FTC כדי להרבות תחרות.

מעמד העובד הלבן

ביידן כבר מוזהר מפני התוצאות הכלכליות של יוזמתו. מבקרים מסורתיים מן הימין הכלכלי והפיננסי חושדים בממשל שהוא מתכוון להצר את צעדיהם באמצעות עודף פיקוח. הם אומרים שתלונותיו על ריכוז כוח מתעלמות מן התועלת שהריכוז הזה הביא לצרכן באמצעות היכולת להשקיע או להעניק שירותים בחינם. בעיניהם ביידן חוזר אל האינסטינקט הישן של מפלגתו: להתערב בפעילות הכלכלית ולהאט את הצמיחה.

אין זה מן הנמנע שהמבקרים מחמיצים את הפוליטיקה. הדמוקרטים שילמו בשעתם מחיר כבד על הזיהוי הקרוב בינם לבין ״גלובליזציה״, זאת אומרת סחר חופשי שעלה לאמריקאים במקומות עבודה משתלמים. הדמוקרטים תמכו בסחר חופשי בשם אידיאלים מופשטים או תוכניות ארוכות־טווח, שלא עברו היטב לבוחר. אבל כאן, הפעם, הם עושים כמיטב יכולתם כדי להגיע אל הבוחר.

ברני סנדרס, המנהיג המוכר של השמאל במפלגה הדמוקרטית, צוטט ביום א' ב"ניו יורק טיימס" אומר כי על הדמוקרטים לפנות אל המעמד העובד הלבן, ש״לפעמים האליטה הדמוקרטית אינה מביאה בחשבון די הצורך״. זה חיווי מדהים למדי, בהתחשב באווירה הכללית בשמאל הדמוקרטי, שבה ״לבן״ מצטרף בדרך כלל אל ״גזען״.

סנדרס הוא יושב ראש ועדת הכספים רבת הכוח של הסנאט, והוא שותף מרכזי בניסיונו של ביידן להפיק מערכת חוקים חסרת תקדים, שתעביר משאבים עצומים אל פלחי אוכלוסייה עניים וחלשים. חלק מן הפלחים האלה הצביעו בשתי מערכות הבחירות האחרונות בעד טראמפ, מפני שהם לא מצאו שום דבר מועיל או מפתה בתוכניות הדמוקרטים. עכשיו, כפי שמראים סקרי דעת קהל, הם מתחילים למצוא. זה לא בהכרח יתבטא ביום הבחירות, אבל זה יקשה על טראמפ ועל תומכיו לחזור ולהשמיע את הטענה המסורתית נגד ה״גלובליסטים״.

ספקנות כלפי השוק החופשי

עצם הרעיון שהקפיטליזם יינצל בזכות תיקונים של השמאל אינו חדש. מפלגות שמאל דמוקרטיות עשו את השירות הזה במערב אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר כוננו מדינות רווחה; והדמוקרטים בארה״ב עשו כן, לפחות במידת מה, לפני 90 שנה, באמצעות שורת רפורמות של הנשיא פרנקלין רוזוולט.

בארה״ב, הספקנות כלפי השוק החופשי עומדת זה זמן מה בסימן עלייה. עוד לפני משבר הקורונה הראה סקר דעת קהל של מכון גאלופ, כי לחצי הצעירים בארה״ב, בני 39 ומטה, יש דעה טובה על סוציאליזם. הם אולי ינודו עכשיו בראשם, ויגידו כי אין הם מופתעים שנשיא בן 79 מנסה להציל את הקפיטליזם מפח הזבל של ההיסטוריה. מצד שלישי, ״דעה טובה על סוציאליזם״ היא לא בדיוק השקפת עולם. נראה.

רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny

צרו איתנו קשר *5988