מגדל ביטוח | ניתוח

הכאוס במגדל: עוד מנכ"ל נטש, האם גל העזיבות ייעצר

שנתיים של עימותים עם בעל השליטה בחברת הביטוח ועם יו"ר הדירקטוריון הסתיימו בעזיבתו של המנכ"ל רן עוז לישראכרט • מה הוביל את עוז ללכת דווקא אחרי שדירקטורים בחברה "נשכבו על הגדר" עבורו, כמה כסף שרפה מגדל על מצנחי זהב לעוזבים, והאם שרשרת הנטישות בצמרת החברה תיעצר סופסוף

שלמה אליהו, רן עוז, תמר יסעור / צילום: תמר מצפי, איל יצהר, רמי זרנגר
שלמה אליהו, רן עוז, תמר יסעור / צילום: תמר מצפי, איל יצהר, רמי זרנגר

ההתפטרות של מנכ"ל מגדל, רן עוז, והמינוי הקרב שלו לתפקיד מנכ"ל ישראכרט, מעידים הרבה יותר על המתרחש בתוך חברת הביטוח מאשר על הצפוי לעוז בראש חברת כרטיסי האשראי. עוז מצטרף לשורה של מנכ"לים ויושבי ראש שעזבו את מגדל בשנים האחרונות מאז רכש שלמה אליהו את השליטה בחברה בשנת 2019. ואם רוצים תמונה רחבה יותר על הנעשה במגדל - מאז 2014 עזבו את החברה תשעה בכירים.

 
  

באוגוסט 2019 כאשר נכנס לתפקידו במגדל עוז ידע היטב לאן הוא מגיע. הוא החליף את דורון ספיר בתום שנה אחת בלבד. במהלך הכהונה הקצרה שלו הספיק עוז להוביל לשורה של שינויים מבניים ואסטרטגיים בחברה, לא פעם במחיר של התעמתות עם בעל הבית אליהו. גורם המכיר את ההתרחשויות במגדל אמר בשיחה עם גלובס כי "בין השניים היו עימותים גם מעבר לדרוש, כאשר ניתן היה לגשר על חילוקי הדעות באמצעות שיח".

חיכוכים במגדל: המנכ"ל נגד בעל השליטה

בין השינויים שהתרחשו במגדל בתקופתו של עוז היה צמצום מספר חברי ההנהלה הבכירה מ-17 ל-13 בלבד, כולל הוצאתו של מקורב לאליהו מישיבות ההנהלה, מהלך שזכה לרוב בדירקטוריון. זה היה המהלך המשמעותי הראשון שביצע עוז בתמיכת הדירקטוריון ובניגוד לעמדתו הראשונית של אליהו - אך בוודאי שלא האחרון.

העימות על עתיד מגדל הגיע לשיא עם מינויו של מוטי רוזן לתפקיד יו"ר מגדל ביטוח. רוזן הובא למגדל על ידי אליהו, אך במהרה התברר כי בינו לבין המנכ"ל עוז ישנם חילוקי דעות מהותיים. לאחר אי אלו עימותים החליט הדירקטוריון להעניק רוח גבית למנכ"ל, והיו"ר מצא את עצמו בחוץ אחרי חודשים ספורים, עם מצנח זהב שהיקפו עדיין נידון מול מגדל.

במכתב ששלח עוז לחברי הדירקטוריון, הוא התייחס לתמיכה לה זכה מהדירקטוריון. "אני מבקש בראש ובראשונה להודות לכם על האמון והתמיכה להם זכיתי במהלך השנתיים האחרונות, זה בכלל לא מובן מאליו...הובלנו מהלכים שהביאו את החברה לרווחיות, צמיחה ומובילות. בדיוק כפי שהצבנו בפנינו בתוכניות העבודה", ציין עוז, במכתב שבו השמיט כל אזכור לבעל השליטה אליהו.

עם זאת, העזיבה של עוז חודשים ספורים אחרי שזכה לתמיכה מהדירקטוריון אל מול יו"ר הדירקטוריון עצמו מעלה שאלות לגבי הסיבות שהובילו להחלטתו. זאת בין היתר לאחר שדירקטורים בחברה "נשכבו על הגדר" עבורו אל מול יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה. האם היא נעשתה בשל היחסים אל מול בעל השליטה, השחרור ממגבלת שכר הבכירים, או כפי שעוז הגדיר זאת במכתב לחברי הדירקטוריון "מתוך רצון אישי לסגור מעגל" בישראכרט.

מצנח זהב: עוז יוותר על כסף כדי להשתחרר?

סוגיה מעניינת נוגעת לתקופת ההודעה המוקדמת של עוז. על פי החוזה בין הצדדים, מי מהם שיחליט על פרידה, יהיה חייב בהודעה מוקדמת של תשעה חודשים. זהו בדיוק פרק הזמן אותו דרשו אגב בלאומי מהמנכ"לית שפוטרה, מיכל קיסוס הרצוג (6 חודשי הודעה מוקדמת ו-3 חודשי צינון), שעל פי הערכות שונות טרפדו את מינויה למנכ"לית ישראכרט - מינוי שהן קיסוס הרצוג והן ישראכרט מכחישים שעמד על הפרק.

מעניין יהיה לראות איך עוז ומגדל יתגברו על סעיף זה בחוזה. בכל מקרה, על פי ההסכם ביניהם עוז יזכה למצנח זהב של תשעה חודשי משכורת מלאים המסתכמים בכ-2.15 מיליון שקל, ויתכן כי התגמשות בסעיף זה תסלול את דרכו לישראכרט בזמן קצר יותר.
סכום זה צפוי להצטרף למצנחי הזהב ששילם אליהו לתשעה בכירים בחברה שהיו מחלק מרכבת העזיבות וההדחות במגדל מאז שנת 2014. על פי הערכות, כל הפורשים והמודחים נהנו ממצנחי זהב בהיקף כולל של כ-20 מיליון שקל.

9 שנות שליטה: לאן לקח אליהו את מגדל

תקופתו של שלמה אליהו כבעל השליטה במגדל החלה באוקטובר 2012, אז שילם כ-3.5 מיליארד שקל, לפי שווי חברה של כ-5.1 מיליארד שקל דאז, עבור כ-69% ממניות מגדל. את המניות הוא רכש מידי קבוצת הביטוח האיטלקית הענקית ג’נרלי. כיום שווי השוק של מגדל עומד על 4.7 מיליארד שקל (לאחר חלוקת דיבידנדים בסך 350 מיליון שקל ב-2019). זאת, לאחר שהחברה רשמה שנה מצוינת תחת עוז במהלכה התאוששה ממשבר הקורונה שהוריד את שוויה לשפל של 1.5 מיליארד שקל במרץ 2020.

חלק גדול מהשינוי שעבר על מגדל בשנה ורבע האחרונות נובע מההתפתחות שעשתה בתחומי ההשקעות והפיננסים. עוז לא הגיע מתחום הביטוח, אך בשינוי שעובר על ענף הביטוח בכלל - עם הירידה ברווחיות בתחומים כמו ביטוח רכב, היעלמות של מוצרים כמו ביטוחי סיעודי פרטי, השחיקה בדמי הניהול הפנסיוניים ועוד - עוז התאים למגדל בהובלתה לתחומי פעילות חדשים.

"רן הוא עילוי בהרבה תחומים, אבל תחום הביטוח הוא לא הפורטה שלו. הוא חזק יותר בצד הניהולי, בהשקעות ובפיננסים", סיפר גורם המכיר את המתרחש במגדל. "הוא עוזב בתקופה טובה מבחינת המכירות והגיוסים, אך גם באמצע התהליך שעוברת החברה, ועדיין לא הגיע לסופו, וזה מצער".

למרות זאת, לדברי אותו גורם החברה נמצאת היום במקום שונה מזה בו הייתה לפני כניסתו לתפקיד. "בתקופת דורון ספיר הורגשה במגדל התפוררות אמיתית. היום יש לחברה הנהלה חזקה, ודבר ממה שקורה במגדל לא תלוי בזה שהוא ימשיך להחזיק את המושכות", הוא אמר.

עוז עצמו ציין דברים דומים במכתב העזיבה ששלח לדירקטוריון מגדל: "המהלכים אותם ביקשנו להוביל לא הושלמו, אך החברה עשתה בתקופה זו כברת דרך משמעותית, ואני מותיר חברה עם שדרה ניהולית חזקה, יעילה, הנמצאת בתנופה של צמיחה ורווחיות. מגדל נמצאת בחוד החנית של עולם ההשקעות, ליבת הפעילות שלנו".

הרגולטור והסנקציות: איסור למשיכת דיבידנד

מי שעשוי להיות מודאג מעזיבתו של עוז הוא הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת. ברשות שוק ההון עקבו מקרוב אחר המתרחש במגדל בכל הנוגע לממשל התאגידי בחברה, ואף חייבו את אליהו עצמו להחליט אם הוא רוצה להישאר יו"ר חברת האם, מגדל אחזקות, או שהוא מעדיף להישאר דירקטור בחברת הביטוח. אליהו בחר לבסוף להישאר יו"ר מגדל אחזקות, אך ניסה כאמור למנות איש מטעמו לתפקיד יו"ר חברת הביטוח - את יפתח רון-טל, מינוי שנמצא בשלביו הסופיים.

הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת / צילום: יוסי זמיר
 הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת / צילום: יוסי זמיר

בכך לא הסתיימו הסנקציות שהטיל ברקת על מגדל. הממונה על שוק ההון הטיל על החברה פקטור, מעין קנס, במסגרתו התיר לה לרשום רק 80% מההון העומד לרשותה במסגרת תקנות משטר כושר הפירעון (סולבנסי 2), המחייבות מהחברה להחזיק לפחות 100% מהמדרגות הקבועות בהוראות המשטר על מנת לחלק דיבידנד.

נכון להיום מגדל מחזיקה בשיעור של 91% מההון הדרוש (148% בהתחשב בפריסה שנתנה רשות שוק ההון לחברות להיערך להוראות ו-166% ללא הקנס שהוטל עליה), כך שהחברה לא יכולה בינתיים לחלק דיבידנד.