הגרף שחושף את הסחבת בבתי המשפט ולמה כל כך קשה לאכוף חוזים בישראל

לפי מדד של הבנק העולמי, המופיע בטיוטת חוק ההסדרים, אחת התוצאות של הסחבת בבתי המשפט בישראל היא שמשך אכיפת חוזה גבוה פי יותר מ-1.5 מהממוצע ב-OECD ועומד על כשלוש שנים • בין היתר מוצע בחוק ההסדרים להעביר תיקים מבתי המשפט לבוררות ולערכאות מינהליות

תוגבל זכות השופטים לעיין בכל תיק / צילום: אוריה תדמור
תוגבל זכות השופטים לעיין בכל תיק / צילום: אוריה תדמור

ישראל ממוקמת כיום במדד אכיפת חוזים במקום ה-85 מתוך 190 מדינות כאשר מדינות כמו אוגנדה, מונגוליה ודרום סודן מדורגות גבוה יותר. לפי מדד Doing Business של הבנק העולמי המפורט בדברי ההסבר לטיוטת חוק ההסדרים שיוגש לאישור הממשלה, משך זמן אכיפת חוזה בישראל (מאחר שהצדדים לחוזה חלוקים ופנו לבית המשפט) נאמד בממוצע ב-975 ימים, קרוב לשלוש שנים. זאת, בהשוואה ל-590 ימים בממוצע ב-OECD.

המדד בוחן את קלות עשיית העסקים מבחינה רגולטורית ב-190 מדינות, כאשר אחד הפרמטרים הוא משך אכיפת חוזים. 

 
  

לפי המדד, בסינגפור, הניצבת בראש, עומד מספר הימים על פחות מ-200; ובאוסטרליה, נורווגיה ואוסטריה על כ־400 ימים. עלות ניהול התיק בישראל נאמדת בכ-25% מעלות החוזה עצמו. זאת, בהשוואה ל־21.5% בממוצע ב-OECD.

למשך אכיפת חוזה השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה בישראל, מאחר שהמשק תלוי בצורה משמעותית ביכולת לאכוף חוזים ולגבות חובות. מערכת המשפט הישראלית סובלת מעומס תיקים משמעותי ומתקשה לתת מענה מלא להיקפים ההולכים וגדלים של כמות התיקים.

לפי דברי ההסבר להצעת חוק ההסדרים, ההליך המשפטי בישראל ארוך ויקר ביחס לעולם. על-פי מחקרים, להתארכות משך הדיון ולעלותו הגבוהה יש השלכות כלכליות בגובה מיליארדי שקלים בשנה על התוצר של המשק הישראלי.

שר המשפטים, גדעון סער, הכריז עם כניסתו לתפקיד כי יפעל להפחתת העומס בבתי המשפט. בישראל מתנהלים כיום כחצי מיליון תיקים בבתי המשפט, שבהם מטפלים 721 שופטים בכל הערכאות, ועשרות אלפי תיקים נפתחים מדי שנה. בשנה החולפת אמנם נסגרו יותר תיקים (64 אלף תיקים) מאשר נפתחו (52 אלף תיקים), אך העומס רב והליכים אזרחיים נמשכים שנים.

תיקים מעל 4 שנים

חוק ההסדרים מציע אמצעים לצמצם את כמות התיקים ומשך ניהול ההליכים, שלא בדרך הוספת תקנים לשופטים. ההתמקדות היא בהוצאת הליכים מחוץ למערכת המשפט ובפתרונות טכנולוגיים.

לפי הדוח, פוטנציאל הוצאת תיקים מהמערכת כתוצאה ממעבר לבוררות ולערכאות מינהליות יביא להפחתת העומס על בתי המשפט ב-20%, וכי פוטנציאל קיצור הדיון כתוצאה מהטעמת טכנולוגיות צפוי לקצר ב-30% את הדיונים. מדוח שפרסמה הנהלת בתי המשפט לשנת 2020 עלה כי 19% מכלל התיקים המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים הם תיקים ישנים שנפתחו לפני למעלה מארבע שנים. בבתי משפט השלום 3.6% מהתיקים נפתחו לפני למעלה משלוש שנים.

הסטת תיקים והתייעלות

לפי ההצעות בחוק ההסדרים שנועדו להפחית את העומס על בתי המשפט, עבירות תעבורה מסוימות יועברו להליך מינהלי במקום ההליך הפלילי. מדובר בעבירות מסוג "ברירת משפט", שבהן ניתן לבחור בין קנס לבין משפט, לדוגמה - נסיעה במהירות גבוהה או תוך שימוש בטלפון נייד.

הצעה נוספת היא לקבוע כי הדיונים בבתי המשפט יתקיימו ככלל בהקלטה כדי לייעל את הדיון ולחסוך בזמן. הקלטת דיונים היא פרקטיקה הנהוגה במרבית מדינות העולם.
הצעה אחרת היא להסיט תיקים למנגנונים אלטרנטיביים. כ-15% מהתביעות האזרחיות שהתבררו ב-2019 היו תביעות בנושא נזקי רכוש לרכבים מתאונות דרכים בין שתי חברות ביטוח. לפי ההצעה, תביעה שהוגשה לבית משפט השלום בשל נזק לרכוש תועבר לבוררות חובה, אם הצדדים הם חברות ביטוח ועליהם להציע למבוטחים להצטרף כצד על-מנת לתבוע את הפסדיהם.

בנוסף, מוצע להקים צוות שיבחן אילו עבירות ראוי שיידונו בפני רשות מינהלית במקום בפני ביהמ"ש. כמו כן, מוצע לקבע חובת היוועדות חזותית בביהמ"ש בתנאים מסוימים: רק אם הנאשם מיוצג, ולמעט בדיונים מסוימים, בהם דיון שבו מודה הנאשם, הכרעת דין, טיעון לעונש וגזר דין וכן דיון ראשון בפני שופט מעצרים.

ההיוועדות החזותית תחסוך הבאת אסירים מבתי הכלא, שלה עלויות תקציביות גדולות וסיכון ביטחוני.

צרו איתנו קשר *5988