יותר מ-70% מהנשים החרדיות יוצאות לעבוד? בדקנו את ח"כ ארבל

נשים חרדיות אכן עובדות באחוזים גבוהים. ובכל זאת, יש עוד נתונים שכדאי לזכור • המשרוקית של גלובס

החלטתו של שר האוצר אביגדור ליברמן לבטל את סבסוד מעונות יום למשפחות שבהן רק אחד מבני הזוג עובד, העלתה לדיון את נושא התעסוקה במגזר החרדי. ח"כ משה ארבל מש"ס התבקש להתייחס בריאיון לרדיו 103FM לשיעור התעסוקה הנמוך בחברה החרדית, ונתן זווית נגדית לכך: "בוא לא נשכח ששיעור תעסוקת נשים חרדיות בישראל הוא הרבה יותר גבוה מאשר שיעור ההעסקה של נשים במדינות ה-OECD, זה למעלה מ-70%", הוא אמר למראיינים בן כספית וינון מגל.

שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה נמצא בעלייה מתמדת לפחות מאז 2003, אז עמד שיעור השתתפותן על כ-51%. לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב-2019 עמד שיעור הנשים החרדיות העובדות על כ-76.5% - מכלל הנשים החרדיות. אכן למעלה מ-70% כפי שציין ארבל.

ומה קורה במדינות ה-OECD? על פי נתוני הארגון, שיעור הנשים העובדות עמד ב-2019 על 61.9% בלבד. אמנם, רוב מכריע של המדינות נמצא מעל הממוצע הזה, כשמדינות כמו טורקיה (רק 32.2% מהנשים עובדות) מקסיקו ויוון (פחות מ-50%) מורידות אותו, אבל גם השיעור החציוני - 68.1% - נמוך משמעותית מהנתון המקביל בקרב הנשים החרדיות. למעשה, יש רק מדינה אחת ב-OECD שבה שיעור תעסוקת הנשים גבוה מזה של הנשים החרדיות - איסלנד עם השתתפות של 81.9%. בישראל, הנתון הממוצע עומד על 66.4%, ככל הנראה בגלל השתתפות נמוכה של נשים מהמגזר הערבי, כשהנתון הגבוה ביותר נמצא בקרב "נשים יהודיות לא חרדיות" עם 84% השתתפות בעבודה.

 

אז מה הקאץ'? האמת היא שאין ממש קאץ' אבל יש שני נתונים שחשוב לציין. ראשית, אחוז גבוה מהנשים החרדיות עובדות במשרה חלקית. ב-2017 35.5% מהנשים החרדיות עבדו במשרה חלקית, בעוד שממוצע ה-OECD באותה שנה היה 25.5%. כלומר, אם נבחן רק את אחוז הנשים שעבדו במשרה מלאה ב-2017, הפער בין החרדיות לנשים ב-OECD מצטמצם מאוד: 47.1% מהנשים החרדיות, לעומת 44.6% מנשות ה-OECD (עם זאת, ההגדרה של הלמ"ס למשרה חלקית היא מחמירה יותר מזאת של ה-OECD. כלומר, ישנן חרדיות שהן עובדות במשרה חלקית לפי הלמ"ס אך לא לפי ה-OECD).

הנתון השני הוא כמובן תמונת הראי: שיעור תעסוקת הגברים החרדים. נכון ל-2019, רק 52.5% מקרב הגברים החרדים עבדו, והם נמצאים הרחק-הרחק מכל נתון מקביל ב-OECD. ביוון, בה שיעור הגברים העובדים הוא הנמוך ב-OECD, עומד הנתון הזה על 65.9%.

בשורה התחתונה: דבריו של ארבל נכונים. יותר מ-70% מהנשים החרדיות עובדות, והנתון הזה גבוה משמעותית מממוצע ה-OECD. אמנם, נכון ל-2017, יותר משליש מהנשים החרדיות עבדו במשרה חלקית, אך גם בשקלול הנתון הזה הן עדיין עובדות יותר מהממוצע המקביל ב-OECD.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: משה ארבל
מפלגה: ש"ס
תוכנית: ינון מגל ובן כספית, 103FM
תאריך: 8.7.2021
ציטוט: "שיעור תעסוקת נשים חרדיות במדינת ישראל הרבה יותר גבוה מאשר שיעור ההעסקה של נשים בכלל במדינות ה-OECD"
ציון: נכון

בעקבות הודעתו של שר האוצר אביגדור ליברמן על כך שסבסוד מעונות יום יותנה בעבודה במשרה מלאה של שני ההורים, ח"כ משה ארבל (ש"ס) התראיין לתכנית של ינון מגל ובן כספית ב-103FM. כספית הזהיר את ארבל שאם מספר תלמידי הישיבות ימשיך לגדול, בסופו של דבר המדינה לא תוכל להחזיק אותם. ארבל ביקש להראות צד נוסף של תעסוקת החרדים: "בוא לא נשכח ששיעור תעסוקת נשים חרדיות במדינת ישראל פר אוכלוסייה הרבה יותר גבוה, שים לב, מאשר שיעור ההעסקה של נשים בכלל במדינות ה-OECD. זה למעלה מ-70%. נשים חרדיות שותפות בשוק התעסוקה בכמות אדירה, גדולה ומשמעותית, בשם אותו הערך".

לפי שנתון החברה החרדית של המכון לישראל לדמוקרטיה האחרון שיצא, ב-2019 שיעור הנשים החרדיות שמשתתפות בכוח העבודה עומד על כ-76.5% מכלל הנשים החרדיות. שיעור השתתפות הנשים החרדיות נמצא בעלייה מתמדת לפחות מאז 2003, אז שיעור השתתפותן עמד על כ-51%. ב-2015 חלה האטה מסוימת בעלייה זו, אבל בארבע השנים שבין 2015 ל-2019 השיעור עלה בכ-6 נקודות אחוז. מדובר בעלייה חדה הרבה יותר מאשר של השתתפות הגברים החרדים בשוק העבודה, שעלה מכ-37% ל-51.5%. עוד ניתן לציין ששיעור הנשים החרדיות שנמצאות בשוק העבודה לא נמצא הרחק מאחורי שיעור הנשים היהודיות הלא חרדיות שעובדות, שעמד ב-2019 על כ-84%.

ב-OECD באותה שנה שיעור הנשים שהשתתפו בכוח העבודה עמד על 61.9% בלבד. ברוב המדינות החברות שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה גבוה מממוצע ה-OECD. רק בתשע מדינות מתוך ה-37 השיעור נמוך יותר, אבל באופן קיצוני. בטורקיה שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה עמד על 32.2%, במקסיקו ויוון השיעור עמד על פחות מ-50%, באיטליה רק על 50.2%, בקולומביה, צ'ילה, דרום קוריאה, ספרד ופולין השיעור עבר את ה-50%, אבל למעט פולין עמד על פחות מ-60%. החציון עומד על 68.1%. עם זאת, רק באיסלנד, עם 81.9% מהנשים שמשתתפות בכוח העבודה, שיעור ההשתתפות גבוה יותר מאשר של הנשים החרדיות. ישראל, לפי ה-OECD, הייתה עם 66.4% השתתפות של נשים בשוק העבודה, ככל הנראה בגלל השתתפות נמוכה של נשים מהחברה הערבית.

עם זאת, יש לשים לב שבחברה החרדית משרות חלקיות נפוצות יותר: לפי דוח של שדולת הנשים בישראל מ-2020, ב-2017 כ-35.5% מהנשים החרדיות העובדות עבדו במשרה חלקית, לעומת כ-20% מהעובדות היהודיות הלא חרדיות. דוח של המכון החרדי למחקרי מדיניות מ-2018 מראה שבאותה תקופה נשים חרדיות עבדו בממוצע 28.2 שעות שבועיות. באותה שנה, ממוצע ה-OECD עמד על 25.5% בלבד. באותה שנה, שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בשוק העבודה עמד על כ-73%, לעומת 59.9% ב-OECD. פירוש הדבר הוא שכ-47.1% מהנשים החרדיות עובדות במשרה בהיקף מלא, לעומת 44.6% מנשות ה-OECD. הפעם בהרבה יותר מדינות שיעור הנשים שעובדות במשרה מלאה מתוך כלל הנשים גבוה מזה של הנשים החרדיות, ביניהן ישראל עם 51%. עם זאת, כנראה ששיעור הנשים החרדיות שנחשבות לעובדות במשרה מלאה גבוה יותר לפי מדדי ה-OECD: לפי הלמ"ס, שעל נתוניה מסתמכת שדולת הנשים, משרה חלקית היא פחות מ-35 שעות עבודה שבועיות. ב-OECD, לעומת זאת, מדובר בעד 30 שעות. כלומר, ישנן נשים חרדיות שנספרות כעובדות במשרה חלקית על-ידי הלמ"ס אך לא על-ידי ה-OECD.

שיעור הגברים העובדים מקרב החרדים, כפי שצוין קודם, נמוך בהרבה. נכון ל-2019, יוון הייתה המדינה עם שיעור הגברים המועסקים הנמוך ביותר ב-OECD, שעמד על 65.9%. מדובר ב-14.4 נקודות אחוז יותר מאשר שיעור הגברים החרדים המועסקים.

לסיכום, שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בכוח העבודה ב-2019 עמד על 76.5%. זה יותר משיעור ההשתתפות של נשים ב-OECD, שעמד באותה שנה על 61.9%, ויותר מהשיעור הפרטני של כל אחת ממדינות ה-OECD למעט איסלנד. שיעור הנשים המועסקות מקרב האוכלוסייה החרדית שעובדות במשרה חלקית הוא מהגבוהים ב-OECD, למרות ששיעור העובדות במשרה מלאה מכלל הנשים החרדיות גבוה יותר מהממוצע ב-OECD. לכן דבריו של ארבל נכונים.