המשבר הכלכלי עוד רגע פה, הממשלה עדיין לא

אנחנו על סיפו של משבר כלכלי עמוק - שילוב עגום של נסיבות עתיד להאיץ את עליית יוקר המחיה, את הפגיעה בשכר לצד אבטלה גבוהה • מה שיוביל לפגיעה עמוקה וקשה ממה שחושבים בצרכן בישראלי - איפה הממשלה?

עליית מחיר חומרי הגלם וההובלה תהפוך בקרוב מאוד לעלייה במחירי המוצרים / צילום: Shutterstock, chanonnat srisura
עליית מחיר חומרי הגלם וההובלה תהפוך בקרוב מאוד לעלייה במחירי המוצרים / צילום: Shutterstock, chanonnat srisura

בקרוב הקורונה תהפוך בישראל לזיכרון רחוק. המגפה הבריאותית תעלם ואנחנו נישאר עם ההשלכות הכלכליות הבאות:

האינפלציה חוזרת - בשקט, בשקט אחרי שהתרגלנו למדדים שליליים. האינפלציה מתגנבת חזרה לחיינו. עליית מחיר חומרי הגלם וההובלה, תהפוך בקרוב מאוד לעלייה במחירי המוצרים. עליית המדדים החל מחודש מרץ היא סימן לבאות.

השכר יישחק - הגירעון העצום בתקציב המדינה יאלץ את הממשלה הבאה להטיל מסים, למנוע עליית שכר ואולי אף לפגוע בשכר הקיים.

האבטלה תגדל - ההתכווצות הכלכלית שחווה המשק עתידה בחלקה להישאר עימנו גם לאחר פירוק רשת הביטחון של החל"ת. המעסיקים, גם אלו שחזרו לתפוקה מלאה, עושים זאת במצבת עובדים נמוכה יותר. פעילות הכשרת עובדים והתאמתם לתחומים חדשים תקועה. מכאן, שהאבטלה לא תחזור בשנים הקרובות לשיעורה הנמוך טרום הקורונה וצפויה להישאר גבוהה.

שלא נתבלבל, נתוני המאקרו של המשק המראים על יציבות ואף צמיחה מתעתעים כי הם ממוצע שכולל את סקטור ההייטק, שזינק לפסגות דמיוניות ופועל בבועה כלכלית, המייצגת רק חלק קטן מהמשק.

הפיצוץ הכלכלי לפנינו. סביר להניח שהמחאה החברתית גם תחזור. חזקה יותר, נואשת יותר. זה רק עניין של זמן.

המפתח לפתרון הוא שימור ואף הגדלת כוח הקניה של הצרכן. בשעה שכל המגמות הכלכליות במשק מתורגמות באופן מיידי לשחיקת כוח הקנייה של הצרכן, הממשלה לא עושה דבר מנגד להגדלתו. הצרכן הבודד חסר כוח להתמודד עם זרמי העל של הכלכלה והוא נדון לטבוע בצונאמי ששועט אלינו.

בעבר הממשלה ניסתה לחזק את הצרכנים אל מול המונופולים והקונגלומרטים הכלכליים במשק, אולם רוב הניסיונות הללו הסתכמו בהתערבויות רגולטוריות שלא הועילו לצרכנים. כך למשל, חוק הריכוזיות לא תרם לצרכן. חוק שטרום לא הוזיל את הסל הפיננסי. שינוי מבנה המשכנתה לאחרונה לא תורגם להפחתת עלותה, למרות שהצרכנים הגדילו את החשיפה לריבית משתנה, שעלולה להתייקר עם פרוץ אינפלציה. בחלק מהמקרים אף נגרם לצרכנים נזק. כך למשל, חובת רשתות המזון לפרסם דיגיטלית את מחירי כל המוצרים אחת לשעה כדי לאפשר לצרכנים להשוות מחירים - הפכה בעיקר לכלי בידי הרשתות עצמן לטובת השוואת מחירים ומקסום רווחים. הממשלה שבאה לברך את הצרכן, יצאה בסופו של דבר מקללת. זה לא חייב להיות כך.

אז מה הפתרון בכל זאת? העצמת כוחו של הצרכן באמצעות התאגדות.

עם כניסת שרת הכלכלה החדשה לתפקיד, היא תצטרך לחשוב על הדרכים לחזק את כוח הקנייה של הצרכן הישראלי למול הגופים הגדולים.

ניתן לעשות זאת בקלות. מועדוני צרכנות הן למעשה התאגדויות של קבוצות צרכנים שבתמורה לקנייה קבוצתית של מוצרים ושירותים שונים מוזילה את המחיר עבור כל אחד מחבריה. קבוצות כאלו משתלמות עבור שני הצדדים - הספק מצליח לחסוך עלויות שיווק ומימון שביכולתו לגלגל בצורת הנחה ללקוחות.

קיימים כיום מספר מועדוני צרכנות, שמשרתים קבוצות שונות באוכלוסייה. משרד הכלכלה יכול לעודד הקמת מועדוני צרכנות נוספים ולחזק מועדונים קיימים. ההשקעה הנדרשת היא קטנה והתועלת היא עצומה.

אז מה צריך לעשות?

א. מתן סיוע כספי ראשוני לכל קבוצה שתרצה להתארגן, באמצעות הלוואה.
ב. העמדת כלים טכנולוגיים גנריים לניהול מועדון צרכנות (אתר אינטרנט, אפליקציה, מערכת CRM וכד'), שיפותחו על חשבון המדינה.
ג. העמדת ייעוץ לניהול מקצועי של המועדון על חשבון המדינה.
ד. מתן שיעור מע"מ מופחת לעסקאות שיתבצעו באמצעות מועדון צרכנות לטובת העמיתים. הפחתת שיעור המע"מ היא מנוע רב עוצמה. לא מדובר כאן בהפחת מס בלבד שתגרע מהכנסות המדינה, אלא בכלי שייצור גידול בפעילות הכלכלית שתפצה על הפחתת המע"מ, תוך יצירת ערך ברור לחברי הקבוצה.

זה אפשרי, אבל זה דורש לצאת מתבניות החשיבה הרגילות. יהיה מי שירים את הכפפה?

הכותב הוא מנכ"ל מועדון הצרכנות הוט