למה זרטו לא הצליחה לממש את ההבטחה ומי המנכ"ל שחולל סערה בהייטק?

מנכ"ל אניוויז'ן אבי גולן חושב שריסון המשכורות בהייטק יועיל גם לעובדים • וגם כיצד הפכו הסטארט-אפים הישראלים לרוכשים סדרתיים של חברות מסביב לעולם • סיכום השבוע שהיה בהייטק

מייסדי זרטו, עודד וזיו קדם / צילום: איל יצהר
מייסדי זרטו, עודד וזיו קדם / צילום: איל יצהר

מנכ"ל חברת זיהוי הפנים הישראלית אניוויז'ן אבי גולן הצליח לחולל השבוע מיני סערה כשקרא בלינקדיאן לעמיתיו המנהלים "לעצור את הטירוף" של העלאות שכר וההטבות לא הגיוניות בהייטק. על רקע לא מעט ביקורת ברשת על הדברים שכתב, הוא הגיע לראיון ראשון בגלובס כדי להסביר ולהגיב. לא בטוח שזה הצליח להשיג את המטרה.

בתחילת החודש הודיעה HPE האמריקאית על רכישת זרטו תמורת 374 מיליון דולר. צללנו להתרחשויות בשנים האחרונות שהפכו את זרטו מהבטחה גדולה ומועמדת להנפקת ענק לחברה שנמכרת תמורת סכום צנוע, במיוחד ביחס לתקופה הנוכחית.

ולבסוף בדקנו מה עושים מתעשרי ההייטק החדשים עם הכסף הגדול אותו פגשו. נדל"ן בתל אביב הוא ההוצאה הראשונה ברשימה.

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן.

1. המנכ"ל וסערת השכר בהייטק

אחרי הפוסט המדובר, מנכ"ל חברת זיהוי הפנים הישראלית אניוויז'ן אבי גולן התייצב לראיון בגלובס, הסביר למה לדעתו ריסון העלאות השכר וההטבות בהייטק יועיל בסוף גם לעובדים ("כשאתה מפתה עובד בשכר גבוה אתה עושה רע גם לו") וענה למבקרים שהאשימו אותו בניסיון ליצור התארגנות לא חוקית ("זה ניסיון לראות איך פותרים את הבעיה. אם אתה תציע יותר כסף, אז הבא אחריך שיגייס מימון יציע יותר"). אם לשפוט לפי התגובות אצלנו באתר ומאות תגובות בקבוצה החצי רשמית של עובדי ההייטק בישראל, "צרות בהייטק", המסר לא התקבל היטב.

2. לא כולם יוניקורנים 

חברת זרטו, שפיתחה טכנולוגיה לגיבוי ואחסון נתונים, סומנה כמגדלור טכנולוגי וכפוטנציאל לאקזיט ענק או הנפקה מבטיחה. אלא ש-2019 הייתה שנת המפנה המצערת של החברה: ההנפקה שתכננה זרטו בניו יורק בוטלה, התוצאות הראו לראשונה ירידה והחברה עברה שינוי ארגוני. משם המשיכה זרטו לשנתיים כאוטיות במיוחד של פיטורים ומורל ירוד, שהסתיימו החודש במכירה לחברת המחשוב HPE תמורת 374 מיליון דולר, פחות מהשווי שניתן לזרטו בסבב הגיוס האחרון ב-2020.

 3. התהפכו סדרי מיזוגים 

פעם תאגידים אמריקאים היו רוכשים סטארט-אפים ישראלים. היום, בעקבות גיוסי ההון שוברי השיאים, סטארט-אפים ישראלים פרטיים הופכים לרוכשים של חברות ברחבי העולם כדי להרחיב מוצר, להגדיל מאגר לקוחות או פשוט להוסיף כוח אדם. לפי נתוני PitchBook, שנת 2021 תהיה שנת השיא מבחינת מספר הרכישות שיבצעו סטארט-אפים ישראלים. האם הסטארט-אפים הישראלים יצליחו לנצח את הסטטיסטיקה לפיה רוב המיזוגים והרכישות נכשלים?

 4. מלחמת הקרנות העשירות 

המינוי של יוסי כהן למנהל ההשקעות של סופטבנק בישראל, אותו חשפנו בגלובס, יחריף את המאבק על ההשקעה בסטארט-אפים ישראלים בשלבי צמיחה מול הקרנות טייגר גלובל, אינסייט פרטנרס ו-KKR. הקרנות הללו מתחרות על שוק לא גדול שמונה כיום כ-90 חברות טכנולוגיה פרטיות עם שווי של 200 מיליון דולר ומעלה שגייסו הון מ-2018 ועד יוני האחרון. בשנים האחרונות אינסייט האמריקאית הייתה המובילה הבלתי מעורערת של הטריטוריה (והיא מושקעת ב-21 מתוך אותן 90), אך האחרות מנסות לזנב בה.

5. כסף מטומטם

"יש מלא כסף בשוק, וחמור יותר - יש 'כסף מטומטם', של משקיעים לא מתוחכמים", שלומי בן חיים, מנכ"ל ג'ייפרוג, חושב שהשווי שסטארט-אפים מקבלים בשוק הפרטי לא אחראי.

6. סוף לסכסוך

חברת הגיימינג קרייזי לאבס תשלם 20 מיליון דולר לאחד ממייסדיה שפוטר. לפי הסכם הפשרה, הנהלת החברה פועלת למכירתה.

7. המסודרים החדשים

רוצים לגור בצפון הישן או בנווה צדק ופחות מתעניינים בחנייה פרטית. מה עושים מתעשרי ההייטק העדכניים עם הכסף הגדול.

8. אימפקט זה עסק

גוד קמפני, הקרן שהקימו שחר בוצר ועידו פישלר, משקיעה בבעיות עולמיות בוערות כמו סכנת רעב וצריכה מזהמת. הם מאמינים שזה גם יניב תשואה למשקיעים.