מדוע מסרב משרד המשפטים לחשוף את היומן של ניסנקורן ערב התפטרותו?

המשרד דחה בקשה לחשוף את יומן הפגישות של שר המשפטים לשעבר ביומיים שלאחר התפטרותו • זאת, כדי לבחון אם קיים נוהל מסודר כשחתם על תקנה חדשה • ניסנקורן: "אין התנגדות למסירת המידע"

אבי ניסנקורן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
אבי ניסנקורן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ב-30 לדצמבר 2020, לאחר שכבר מסר מכתב התפטרות שנכנס לתוקף 48 שעות לאחר מכן, חתם שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן על תקנה הקובעת את גובה סכום העירבון שצריך להפקיד אדם שמגיש ערעור אזרחי ומינהלי. מדובר ברשימה של 81 סוגי ערעורים כחלק מתקנות סדר הדין האזרחי שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021.

בתאריך 28 לדצמבר 2020 בצהריים פרסם משרד המשפטים את טיוטת התקנה להערות הציבור. ואכן הציבור הגיב. לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח והתנועה לחופש המידע שלחו הערות מפורטות ורציניות, שבהן טענו לפגיעה מכיוונים שונים בזכות הגישה של הציבור לערכאות עקב שיעור הטלת הערבונות. ההערות נשלחו חרף סד הזמנים הקצר מאוד שמשרד המשפטים הקציב לציבור להעיר, מ-28 לדצמבר עד 30 לדצמבר בשעה 20:00 בערב.

אלא שבאותו יום עמוס מאוד מהבחינה הפוליטית עבור ניסנקורן, במסגרתו כאמור הודיע על התפטרותו מהתפקיד ולאחר שכבר הצטרף לרשימתו של רון חולדאי, הספיק ניסנקורן לחתום על תקנת הערבונות. ניסנקורן חתם באותו לילה על התקנה כפי שהיא ולמעשה דחה את כל ההערות וההסתייגויות.

עו''ד ערן גולן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין וחבר המועצה הארצית, תמה כיצד הספיק ניסנקורן בשיא הלחץ הפוליטי תוך שעות בודדות, פחות מארבע שעות לכל היותר, לעיין בכל ההערות, לקיים עליהן ישיבת מטה עם גורמי המקצוע ולהחליט לדחותן.

לצורך הגשת עתירה לבג"ץ נגד שר המשפטים, הגיש עו''ד גולן כבר ב-31 לדצמבר 2020 בקשת חופש המידע. גולן ביקש לקבל את יומן העבודה של ניסנקורן ב-30 וב-31 לדצמבר, על מנת להיווכח כיצד מולאה החובה החוקית לבחון את ההתנגדויות שהוגשו ואם התקיימה פגישת מטה עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

חרף הפסיקה הברורה והנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה הקובעות כי חוק חופש המידע חל על יומן הפגישות המקצועיות של שרי הממשלה, המידע המבוקש למסירה, לא נמסר עד היום, כ-7 חודשים לאחר מכן, ומשרד המשפטים מסרב לקבל החלטה בבקשה.

"מתקשים בבדיקת היומן לצורך מסירתו"

מדוע המידע לא נמסר בתוך 30 ימים כפי שמחייב חוק חופש המידע? ובכן, הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים מסרה בתחילת פברואר שנדרשת ארכה של 30 יום נוספים עקב עומס עבודה, לאחר מכן, הודיעה כי נדרשת ארכה נוספת בשל מורכבות הבקשה. לאחר מכן הודיעה כי יש צורך בארכה נוספת בשל המורכבות והצורך בתיאום עם הגורמים השונים במשרד המשפטים. לאחר מכן, הודיעה כי יש צורך ב-30 ימים נוספים, ללא הסבר ספציפי. בסוף אפריל הודיע משרד המשפטים שהנושא עודנו נמצא בבירור. בחודש מאי מסרה הממונה, ללא הסבר, כי אין באפשרותה להיענות לבקשה, והוא יכול להגיש עתירה בנושא לבית המשפט לעניינים מינהליים.

לבסוף, לפני מספר ימים, הודו במשרד המשפטים מה הנימוק האמיתי: "מאחר ששר המשפטים לשעבר אינו עוד עובד המשרד, אנו מתקשים בבדיקת היומן לצורך מסירתו לפי הוראות חוק חופש המידע. אינני יכולה לתת בשלב זה צפי למענה, אך חשוב לציין כי אני עושה ככל שביכולתי כדי לקדם את העניין". ובמילים אחרות, שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן פשוט לא מגיב לפניות אליו ולא מודיע אם יש לו התנגדות למסירת היומן.

עו''ד ערן גולן החליט שבמקום להגיש עתירה הוא פונה בתלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע הממוקמת במשרד המשפטים, ושבחודש אפריל אף הוציאה טיוטת הנחיה כיצד יש למסור את יומני שרי ההמשלה, בטענה כי משרד המשפטים מפר את החוק.

התלונה נמצאה מוצדקת: "אי הגשת התנגדות על ידי צד ג' נחשבת לאי התנגדות למסירת המידע ובמקרה כזה על הרשות למסור את המידע, ככל שלא מדובר בפגיעה בפרטיות". עוד נכתב כי בכל מקרה, "ההתנגדות הנה שיקול שיש להביא בחשבון, אך היא לא השיקול היחיד ובמקרה כזה על הרשות להחליט בבקשה".

בהחלטת היחידה הממשלתית לחופש המידע נכתב כי "אנו מנחים את משרד המשפטים לתקן את הליקוי שעלה בפעילותו וזאת בדרך של מתן תשובה לבקשת המתלונן ללא דיחוי".

ניסנקורן: "אין התנגדות למסירת המידע"

שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן מסר בתגובה כי אין לו כל התנגדות למסירת המידע, ושהנושא כנראה נפל בין הכיסאות. לגופו של עניין מסר ניסנקורן כי תפקיד גורמי המקצוע במשרד הוא להעביר לעיונו את הערות הציבור אם לדעתם יש צדק בטענות ונכון לקבלן. לדבריו, במקרה זה כנראה גורמי המקצוע סברו שההערות שהתקבלו אינן מצדיקות את שינוי התקנה.

עו"ד גולן מסר בתגובה כי "כפי שהתברר לנו בהתקנת התקנות אשר מגבילות את זכות הגישה לערכאות, לא נעשתה עבודת מטה כלשהי, ואף לא נאספו נתונים אמפיריים כלשהם, נקווה כי עתה המידע האמור יימסר ללא צורך בפנייה לבית המשפט. על אף שלשכת עורכי הדין החליטה לפני מספר חודשים על הגשת עתירה בעניין התקנות, זו לא הוגשה לאור הבחירות וחילופי השלטון, אנו מקווים כי שר המשפטים ייכנס לעובי הקורה בעניין ויורה לגורמים המקצועיים לקיים עימנו דיאלוג מקצועי ופורה בסוגיה המשפיעה על הנגישות למשפט של כלל תושבי ישראל".