האם ממשלת נתניהו חתמה על הסכמים שהחריגו לרעה התנחלויות?

בן אנד ג'ריס החליטה להחריג את יהודה ושומרון. ומה עם ממשלות ישראל? • המשרוקית של גלובס

מיכל רוזין, מרצ יומן 90, רדיו 90FM, 22.7.21 / צילום: אוריה תדמור
מיכל רוזין, מרצ יומן 90, רדיו 90FM, 22.7.21 / צילום: אוריה תדמור

ההחלטה של יצרנית הגלידות בן אנד ג'ריס להפסיק למכור את מוצריה בשטחים גררה אין ספור תגובות גינוי חריפות מצד פוליטיקאים ישראלים. כשחברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ נשאלה על הנושא היא הזכירה כי מדינת ישראל עצמה הסכימה לא אחת בעצמה להחריג את יהודה ושומרון. "ממשלת נתניהו חתמה על הסכמים רבים עם האיחוד האירופי, עם ארה"ב, או עם חברות מסחריות שהתנו את ההסכם באי מתן שירותים להתנחלויות", היא אמרה והזכירה את "הסכם הסחר החופשי שיש לנו עם האיחוד האירופי (בהיקף של) 200 מיליארד שקלים בשנה", ואת "הסכם הורייזון 2020 שנתניהו חתם עליו".

נבחן את שני ההסכמים עם אירופה אותם הזכירה רוזין. תוכנית הורייזן היא תוכנית המעניקה מענקי מחקר וחדשנות לגופים מכל מדינות אירופה החברות בהסכם. הסכם "הורייזון 2020" נחתם על ידי ממשלת נתניהו ב-2014, והמשכו, "הורייזון יורופ", חודש על ידי אותו נתניהו ב-2020. בשני המסמכים הללו מצוין בפירוש כי "בהתאם למדיניות האיחוד האירופי, הסכם זה לא יחול על האזורים הגיאוגרפיים שהועברו למדינת ישראל לאחר 5 ביוני 1967 (מדובר ברמת הגולן, רצועת עזה, יו"ש ומזרח ירושלים)".

ישראל כן ניסתה לעדן מעט את הצפרדע שהיא נאלצת לבלוע במסגרת ההסכם, וכך צורפו אליו שני נספחים - אחד מטעם האיחוד ואחד מטעם ישראל. הנספח הישראלי מצהיר על כך שישראל מתנגדת להנחיות בעניין ההתנחלויות, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מדינית, ונקבע בו כי גופים מהשטחים כן יוכלו להגיש בקשה למענק. מצד שני, לוועדה מטעם האיחוד ניתנת הזכות לא לאשר את המענק מטעמים גיאוגרפיים, ובכל מקרה ברור שישראל הסכימה לכך שההתנחלויות יזכו למעמד שונה, ונחות, משל כל יישוב אחר בארץ.

הסכם אזור הסחר חופשי שהזכירה רוזין נחתם ב-1995 והחליף הסכם קודם לשיתוף פעולה משנת 1975. ההסכם דווקא לא כולל סעיפים הקשורים למה שמוגדר על ידי האירופים "שטחים כבושים", אולם הבהרה שהוציא האיחוד האירופי בעניין ב-2005 חידדה למשל את הצורך בציון מקורן של סחורות מהשטחים שנכבשו על ידי ישראל החל ביוני 1967. דוגמה נוספת לכך היא תיקון לעניין תקני שיווק בפירות וירקות משנת 2013, ששוב מחריג את שטחי יו"ש.

ומה לגבי ארה"ב שהוזכרה על ידי רוזין? כאן אפשר להזכיר את כספי הערבויות שהאמריקאים מעמידים לרשות ישראל לשם גיוס אג"ח. האמריקאים התנו את ההסכם ההיסטורי בכך שהכספים לא ישמשו למימון ההתנחלויות, וכך, משרד האוצר מכין מדי שנה חישוב שמסכם את השקעות ישראל בהתנחלויות, כדי שניתן יהיה לקזז אותן מהסכומים (בפועל ישראל לא נעזרת כיום בערבויות הללו).

ויש דוגמאות של מדינות נוספות, חלקן הוזכרו גם הן על ידי רוזין. הסכם הסחר עם דרום קוריאה עליו חתם שר הכלכלה עמיר פרץ במאי 2021; הסכם בין ישראל לסין על גיוס עובדים סינים מ-2017; הסכם הסחר מול בריטניה שנחתם ב-2019 לקראת פרישתה מהאיחוד האירופי - כולם מחריגים את ההתנחלויות.

בשורה התחתונה: דבריה של ח"כ רוזין נכונים. ממשלות נתניהו וממשלות אחרות חתמו עם מדינות אחרות על הסכמים כלכליים, תרבותיים וטכנולוגיים המחריגים את ההתנחלויות. לעיתים, כמו בהסכם "הורייזון 2020", ישראל מוסיפה נספח שבו היא מביעה מחאה על ההחרגה, אך אין לכך כמעט משמעות מעשית.

תחקיר: טלאור שמש

לבדיקה המלאה לחצו כאן

מפלגה: מרצ
תוכנית:  יומן 90, רדיו 90 FM
תאריך:22.07.21
ציטוט: "ממשלת נתניהו חתמה על הסכמים רבים עם אירופה וארה"ב שהותנו באי מתן שירותים להתנחלויות"
ציון: נכון

הודעתה של הנהלת בן אנד ג'ריס העולמית כי תפסיק למכור את מוצריה בשטחים עוררה הדים בארץ ובעולם והביאה מגוון תגובות חריפות מצד אנשי ציבור וידוענים. אך ישנם גם כאלה הטוענים כי המקרה הנוכחי רחוק מלהיות המקרה הראשון בו ההתנחלויות מוחרגות מהסכמים כלכליים ואחרים מול מדינות וחברות זרות. בתחילת החודש התראיין שר התקשורת יועז הנדל בתכנית "הכל פוליטי" של תאגיד השידור ואמר: "אני זוכר שאלה כל ההסכמים שחתמנו עליהם עד עכשיו, 'הורייזון 2020' שחתמה שרת התרבות דאז מירי רגב, הסכמים אחרים, הסכמים מדעיים, כל ההסכמים שנחתמו עד היום עם האירופאים לצערי כוללים תנאים כאלה (החרגת התנחלויות)". גם חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ אמרה דברים דומים כשהתראיינה בשבוע שעבר, 22.07.21, בתכנית "יומן 90" ברדיו 90FM: "בסופו של דבר ההתנחלויות, בעולם לא מוכרות. ההתנחלויות הן לא מוכרות על פי החוק הבנ"ל ולכן זכותה של חברה, לצערי, זכותה של מדינה להגיד 'אנחנו לא מוכנים בהסכם שלנו, בשיווק שלנו לכלול התנחלויות'. לראיה, מדינת ישראל, ממשלות ישראל, ממשלות ימין בישראל, ממשלת נתניהו חתמה על הסכמים רבים עם האיחוד האירופי, עם ארצות הברית, או עם חברות מסחריות שהתנו את ההסכם באי מתן שירותים להתנחלויות. ראה את הסכם הסחר החופשי שיש לנו עם האיחוד האירופי, 200 מיליארד שקלים בשנה, בין המדינות היחידות מחוץ לאירופה שיש להם הסכם כזה, ששם מוחרגות ההתנחלויות. ראה את ההסכם הוריזון 2020 שנתניהו חתם עליו ששם שוב מוחרגות ההתנחלויות. ראה הסכמים עם מדינות כמו סין ומדינות אחרות על עובדים זרים שמגיעים לעבוד פה שמוחרגות ההתנחלויות".

בשנת 2013 הוציא האיחוד האירופי מסמך "הנחיות לזכאות גופים ישראליים ופעילותם בשטחים שנכבשו על ידי ישראל מאז יוני 1967 למענקים, פרסים ומכשירים פיננסיים במימון האיחוד האירופי החל משנת 2014 ואילך". במסמך מוגדרים השטחים הכבושים להיות רמת הגולן, רצועת עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. עוד הוא מגדר כי רשויות אזוריות או מקומיות ישראליות וגופים ציבוריים אחרים, חברות ציבוריות או פרטיות או תאגידים ואנשים משפטיים פרטיים אחרים, כולל ארגונים ללא כוונת רווח שכתובתם הרשמית רשומה באחד מהאזורים הנ"ל, אינם יכולים לקבל תמיכה מהאיחוד האירופי. המוסדות היחידים שמוחרגים הם רשויות ציבוריות ישראליות ברמה הלאומית ואנשים פרטיים.

בהתאם לכך, גם הסכם "הורייזן 2020" שנחתם תחת שלטון נתניהו בשנת 2104 וחודש בשנת 2020 לשבע שנים נוספות תחת השם "הורייזן יורופ" עד 2027, איננו תקף להתנחלויות ומציין בפירוש כי "בהתאם למדיניות האיחוד האירופי, הסכם זה לא יחול על האזורים הגיאוגרפיים שהועברו לממשלת מדינת ישראל לאחר 5 ביוני 1967". תכנית הורייזן היא תוכנית המעניקה מענקי מחקר וחדשנות לגופים מכל מדינות אירופה החברות בהסכם, שהגישו מועמדות ונבחרו על ידי ועדה מטעם האיחוד האירופי. חשוב לציין כי המסמך הרשמי של חתימה על ההסכם יכלול נספח מטעם האיחוד באירופי שקובע כי תנאי ההסכם לא ימנעו מהנציבות האירופית ליישם את ההנחיות בעניין ההתנחלויות, ומנגד נספח מטעם ישראל המהצהיר על התנגדותה להנחיות בעניין ההתנחלויות הן מבחינה משפטית והן מבחינה מדינית. בפועל, יוכלו גופים מהשטחים להגיש בקשה למענק, אך לוועדה מטעם האיחוד האירופי ניתנת הזכות לא לאשר את המענק מטעמים גיאוגרפיים.

הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל למדינות האיחוד האירופי, שנחתם ב-1995 והחליף הסכם קודם לשיתוף פעולה משנת 1975, אינו כולל סעיפים הקשורים למה שמוגדר על ידי האיחוד האירופי כ"שטחים הכבושים". אולם, הבהרה שהוציא האיחוד האירופי ב-2005, מחדד את הצורך בציון מקורו של סחורות מהשטחים שנכבשו על ידי ישראל מאז יוני 1967. דוגמא נוספת היא תיקון לעניין תקני שיווק בפירות

וירקות משנת 2013, לפיו מדינת ישראל רשאית להנפיק תעודות תאימות (אישור של הרגולטור לכך שהפירות והירקות עומדים בתקן השיווק של האיחוד האירופי), אך הכיסוי הטריטוריאלי של האישורים מוגבל לשטח המדינה השטחים הנמצאים תחת הממשל הישראלי מאז יוני 1967.

מבחינת הסכמים מול ארה"ב, כאן אפשר להזכיר את כספי הערבויות שהאמריקאים מעמידים לרשות ישראל לשם גיוס אג"ח. האמריקאים התנו את ההסכם ההיסטורי בכך שהכספים לא ישמשו למימון ההתנחלויות, וכך, משרד האוצר מכין מדי שנה חישוב שמסכם את השקעות ישראל בהתנחלויות, כדי שניתן יהיה לקזז אותן מהסכומים (בפועל ישראל לא נעזרת כיום בערבויות הללו).

הסכמים נוספים, כמו הסכם הסחר עם דרום קוריאה עליו חתם שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ במאי 2021; הסכם בין ישראל לסין על גיוס עובדים סינים להעסקה בישראל שנחתם ב-2017; הסכם הסחר מול בריטניה שנחתם שנחתם ב-2019 לקראת פרישתה מהאיחוד האירופי ועוד גם הם מחריגים התנחלויות (חלקם את השטחים המוגדרים כ"שטחים כבושים" על ידי האיחוד האירופי וחלקם רק את אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים).

לסיכום, אכן נחתמו בעבר לא פעם הסכמים כלכליים, תרבותיים וטכנולוגיים בין ישראל למדינות אחרות המחריגים את רמת הגולן, רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים או חלק מהם. ישראל איננה מסכימה באופן מוצהר להחרגה ולעיתים אף מוסיפה, כמו בהסכם "הורייזן 2020", נספח המביע את התנגדותה, אך בפועל המשמעות היא כי הסכמים רבים אינם תקפים לעסקים וארגונים שכתובתם הרשמית בשטחים אלה ופועלים בה. לכן דבריה של ח"כ רוזין נכונים.