בכנסת הקודמת היו רק 4-5 "ח"כים נורבגים"? בדקנו את צחי הנגבי

ככל שהחוק הנורבגי הולך ומתרחב, הזיכרון ההיסטורי מתקצר. מה שכח הנגבי? • המשרוקית של גלובס

צחי הנגבי, הליכוד מה בוער, גל”צ, 26.7.21 / צילום: ליאור מזרחי
צחי הנגבי, הליכוד מה בוער, גל”צ, 26.7.21 / צילום: ליאור מזרחי

חילופי השלטון בישראל הולידו תופעה משעשעת. מי שרק לפני זמן קצר ביקרו את הממשלה המנופחת וריבוי חברי הכנסת, עושים זאת כעת בעצמם. מי שרק לפני זמן קצר עשו זאת בעצמם, מבקרים כעת את הניפוח והבזבוז. כך נקלע השר לשעבר צחי הנגבי לבעיה קלה כשניסה לתקוף את הממשלה הנוכחית. המראיין, רזי ברקאי, הזכיר לו את ההיסטוריה הלא רחוקה שהוא היה חלק ממנה, והנגבי השיב לו: "הם מזמן מזמן עברו אותנו... הם הוסיפו 23 נורבגים!". וכשברקאי שאל אותו כמה "נורבגים" היו בכנסת הקודמת הוא השיב: "...ארבעה, חמישה, אחד לכל [סיעה]".

"הנורבגים" הם כידוע ח"כים ישראלים לכל דבר שנכנסים לכנסת מתוקף מה שמכונה "החוק הנורבגי", או סעיפים 42ג’ ו-43 לחוק יסוד: הכנסת. הסעיפים הללו מאפשרים לשר או סגן שר לסיים את כהונתם בכנסת כשבמקומם נכנס הבא בתור ממפלגתם. החוק קיים כבר מ-2015, אבל ב-2020 הממשלה הקודמת הרחיבה אותו. במקום שיאפשר רק לשר אחד מכל מפלגה להתפטר, ההרחבה אפשרה לשליש סיעה להתפטר אם יש בה לפחות 13 ח"כים. היחס הנדיב הזה נשמר, פחות או יותר, גם עבור סיעות קטנות יותר. כך, למשל, מסיעה של 4-6 יכולים להתפטר עד שניים, מסיעה של 7-9 יכולים להתפטר עד שלושה, ומסיעה של 10-12 ח"כים יכולים להתפטר עד ארבעה.

 
  

איך ניצלו סיעות הקואליציה הקודמת את החוק הזה? לפי הבדיקה שלנו, בשיאה של הממשלה ה-35 היו 11 שרים וסגני שרים שהתפטרו מהכנסת. חמישה מכחול-לבן, שלושה מיהדות התורה, שניים מש"ס ואחד מהליכוד. כלומר, בניגוד לדברי הנגבי, הקואליציה הקודמת לא הסתפקה ב-"4-5 נורבגים", אלא במספר שהוא יותר מכפול.

ומה קורה בממשלה הנוכחית? זו אכן הרחיבה עוד יותר את החוק, ובכך הגדילה משמעותית את מספר "הנורבגים". כעת הסעיפים שהזכרנו קובעים כי מסיעה של 4-6 ח"כים יכולים להתפטר עד שלושה, מסיעה של 7-9 יכולים להתפטר עד ארבעה, ומסיעה של עשרה ח"כים ומעלה יכולים להתפטר עד חמישה. כך, מיש עתיד התפטרו חמישה שרים וסגני שרים; מכחול לבן, ישראל ביתנו, תקווה חדשה ומרצ - 3 מכל מפלגה; מימינה שניים ומהעבודה אחד. בסך הכל 20 שרים וסגני שרים שהכניסו לכנסת 20 ח"כים חדשים. לא בדיוק 23 כפי שטען הנגבי, אבל גם לא רחוק.

בשורה התחתונה: דבריו של הנגבי הם חצי נכונים. בניגוד לדבריו, הממשלה הקודמת אפשרה ליותר משר אחד מכל סיעה להתפטר, וכך בשיאה נכנסו לכנסת 11 ח"כים נוספים, ולא 4-5. הממשלה הנוכחית הרחיבה את החוק עוד יותר, ולכן יש כעת בכנסת 20 ח"כים נוספים, בדומה לנתון שהוזכר על ידו.

תחקיר: אוריה בר־מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: צחי הנגבי
מפלגה: הליכוד
תוכנית: מה בוער, גלי צה"ל
תאריך: 26.7.2021
ציטוט: "23 ח"כים 'נורווגיים' מסתובבים בכנסת [...] אצלנו היו ארבעה-חמישה"
ציון: חצי נכון

ח"כ צחי הנגבי התראיין לתכנית "מה בוער" של גלי צה"ל. המראיין רזי ברקאי שאל: "אמרתי כבר שהם (הקואליציה) מחקים אתכם (הממשלה הקודמת) נהדר. בקטע הזה, הכל חוץ מממשלת שינוי. הם 28 שרים, עם חמישה-שישה סגני שרים, אבל הם לא מגיעים לרמות שלכם, צחי: 34 שרים בממשלה הפריטטית ההיא, ועוד כמה וכמה סגני שרים. אתה היום… אגב, צריך להזכיר שגם אתה איזושהי תקופה, ככל שאני זוכר, היית שר בלי תיק, נכון?" הנגבי השיב: "הייתי חודשיים שר בלי תיק, עד שציפי חוטובלי עברה לשגרירות בלונדון והייתי שר ההתיישבות. אבל, דרך אגב, הנתונים שלך הם קצת ממעיטים. הם מזמן מזמן עברו אותנו, כי על מה שציינת כרגע, זה נכון, הם הוסיפו 23 נורווגים! חברי פרלמנט נורווגים במרכאות, אותם אנשים שהם הכניסו לכנסת כדי שהשרים לא יצטרכו להיות איתנו בלילות הלבנים ושלמעשה יהיה להם בכלל איזושהי אמירה בכנסת, כולם יהיו שרים ואף אחד לא יתעסק בחיים הפרלמנטריים - ". ברקאי קטע אותו ותמה: "רגע, כמה נורווגים היו אצלכם, צחי?" הנגבי ענה: "אה, ארבעה, חמישה, אחד לכל [סיעה]", כששוב ברקאי קטע אותו.

החוק הנורווגי הוא סעיפים 42ג' ו-43 לחוק יסוד: הכנסת. ב-2015 נוספו לחוק הסעיפים הנ"ל, שמאפשרים לשר או לסגן שר לסיים את כהונתם בכנסת. במקור, הוא אפשר רק לשר אחד מכל רשימה לכנסת לוותר על חברותו בכנסת בכל רגע נתון (כלומר, היה ניתן לבצע חילוף בין שני שרים מאותה רשימה). שר או סגן שר שהתפטרו מהכנסת יחזרו לכהן בה אם חדלו לכהן כחברי ממשלה, נהיו לראש הממשלה (שחייב להיות חבר כנסת), לראש הממשלה בפועל או לממלא מקום ראש הממשלה.

בממשלה ה-35

ב-2020, כחלק מכינונה של הממשלה ה-35, תוקנו הסעיפים בחוק יסוד: הכנסת, כך שעד שליש מחברי כל סיעה יוכלו להתפטר ממנה אם יש בה 13 חברי כנסת ויותר, ובסיעות קטנות יותר לפי המפתח הבא: מסיעה של עד 3 חברי כנסת יכול להתפטר חבר כנסת אחד, מסיעה של 4-6 יכולים להתפטר עד שניים, מסיעה של 7-9 יכולים להתפטר עד שלושה, ומסיעה של 10-12 ח"כים יכולים להתפטר עד ארבעה. המספר המקסימלי עשוי להיות נמוך יותר, בהתאם למספר חברי הסיעה שאינם שרים או סגני שרים. בנוסף, נקבע שגם מי שמונה לראש ממשלה חליפי יחזור לכהן בכנסת באופן אוטומטי, וכמו כן ששר או סגן שר שהתפטרו מהכנסת ולאחר מכן שבו אליה, לא יוכלו להתפטר שוב מהכנסת במהלך כל כהונת הכנסת.

באתר הכנסת ניתן לראות אילו חילופים של חברי כנסת התבצעו בכל כנסת, אך הם לא מספקים סיבה בגינה החילוף בוצע. עם זאת, ניתן להשוות זאת לתאריכי כהונת השרים וסגני השרים. בכנסת ה-23, ב-19 ביוני 2020 נכנסה לתוקפה התפטרותם של חמישה חברי כנסת: חילי טרופר (כחול-לבן), אלון שוסטר (כחול-לבן), אסף זמיר (כחול-לבן), מיכאל ביטון (כחול-לבן) ומאיר פרוש (יהדות התורה). טרופר היה שר התרבות והספורט במשך כל כהונת הממשלה ה-35. ביטון היה שר במשרד הביטחון. שוסטר היה שר החקלאות. זמיר היה שר התיירות עד אוקטובר 2020, אז חזר לכנסת והתחלף במסגרת החוק הנורווגי עם השרה לעניינים אסטרטגיים אורית פרקש-הכהן. פרוש היה סגן שר החינוך. יומיים לאחר מכן התפטרו גם שר הפנים אריה דרעי (ש"ס) ושר המדע והטכונולוגיה יזהר שי (כחול-לבן), שחזר לכנסת בינואר 2021, לאחר שהתפטר. לאחר שלושה ימים נוספים התפטרו גם שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן וסגן שר התחבורה אורי מקלב, שניהם מיהדות התורה. ליצמן חזר לכנסת ב-15 בספטמבר 2020, לאור התפטרותו מתפקיד שר השיכון. ב-1 ביולי סגן שר הפנים יואב בן צור (ש"ס) התפטר גם הוא מהכנסת. ב-5 ביולי התפטרה שרת ההתיישבות דאז ציפי חוטובלי (ליכוד), שב-2 באוגוסט מונתה לשגרירה בלונדון. שלושה ימים לפני כן, ב-30 ביולי, התפטר השר לביטחון פנים אמיר אוחנה (ליכוד).

כל המתפטרים הללו החזיקו בתפקידי שר כשהתפטרו והחזיקו בתפקידם למשך לפחות חודשים נוספים. אם לא סופרים את שלושת הימים בהם גם חוטובלי וגם אוחנה היו מחוץ לכנסת במסגרת החוק, הרי שבשיאה של הממשלה ה-35 מדובר ב-11 שרים וסגני שרים שהתפטרו מהכנסת. חמישה מהם היו מכחול-לבן, שלושה מיהדות התורה, שניים מש"ס ואחד מהליכוד. לאחר חזרתו של ליצמן לכנסת היה מדובר בעשרה שרים שוויתרו על חברותם בכנסת, ולאחר חזתרו של שי בתשעה.

בתגובה לפניית המשרוקית על מה מבוססת הטענה שבממשלה הקודמת היו רק ארבעה או חמישה שרים שהתפטרו במסגרת החוק הנורווגי, הנגבי ענה: "זה מה שזכור לי".

בממשלה ה-36

ב-2021, כחלק מכינונה של הממשלה ה-36, הסעיפים תוקנו שוב. התיקון הרחיב את מספר חברי הכנסת שיכולים להתפטר: מסיעה של 4-6 ח"כים יכולים להתפטר עד שלושה, מסיעה של 7-9 יכולים להתפטר עד ארבעה, ומסיעה של עשרה ח"כים ומעלה יכולים להתפטר עד חמישה.

בכנסת ה-24 יצאה הודעה לעיתונות על 13 שרים שהתפטרו מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי: זאב אלקין ויועז הנדל (תקווה חדשה), יואל רזבוזוב ואורנה ברביבאי (יש עתיד), מתן כהנא (ימינה), חילי טרופר, אורית פרקש-הכהן ופנינה תמנו-שטה (כחול-לבן), אביגדור ליברמן, עודד פורר וחאמד עאמר (ישראל ביתנו) וניצן הורוביץ ותמר זנדברג (מרצ). התפטרויותיהם נכנסו לתוקף ב-15 וב-16 ביוני 2021. בין ה-22 ל-26 ביוני, כפי שמראה לוח החילופים באתר הכנסת, התפטרו השר לביטחון פנים עמר בר-לב (העבודה), שרת הפנים איילת שקד (ימינה) ושרת האנרגיה קארין אלהרר (יש עתיד). ב-9 ביולי התפטרו שר המשפטים גדעון סער (תקווה חדשה), השרה לשוויון חברתי מירב כהן (יש עתיד) וסגן שר החוץ עידן רול (יש עתיד). ב-18 ביולי התפטר גם השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (מרצ). בסה"כ מדובר ב-20 שרים שהתפטרו מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי.

לסיכום, במסגרת הכנסת הנוכחית 20 שרים וסגני שרים התפטרו מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי. במסגרת הכנסת הקודמת מספר השרים שלא כיהנו בכנסת במסגרת חוק זה נע בין 9 ל-11 שרים. לכן דבריו של הנגבי חצי נכונים.