הטכנולוגיה שתגרום לחולים להתמיד בטיפול

קצר בתקשורת בין רופאים למטופלים ואפליקציות בריאות שננטשות זו אחר זו הם מהמאפיינים של "בעיית הקילומטר האחרון" ברפואה - מושג המתאר את הפער בין היכולת של המערכת לטפל לבין היכולת והרצון של האדם לקבל טיפול • חברת Well Beat פיתחה כלי בינה מלאכותית המזהה מהי הגישה הפסיכולוגית והתוכנית המתאימות לכל מטופל

בית חולים שיבא תל השומר. השתמש בכלי של Well Beat בתוכנית שיקום של חולי לב / צילום: רוני שיצר
בית חולים שיבא תל השומר. השתמש בכלי של Well Beat בתוכנית שיקום של חולי לב / צילום: רוני שיצר

הרפואה מתקדמת ונעשית מורכבת יותר ודיגיטלית יותר, כך מתחדדת "בעיית הקילומטר האחרון" - מונח השאול מעולם התקשורת. הוא מתאר מציאות שבה חברות בונות רשתות תקשורת בטכנולוגיה הכי מתקדמת אך כושלות בחיבור לבית הלקוח, שאינו ערוך להן.

בעולם הרפואה, משמעות המונח הזה היא שמערכת הבריאות יכולה לתת טיפול או המלצה רפואית, אבל היא לא יכולה לגרום לו ליישם אותם. לפעמים מטופלים נמנעים מטיפול מתוך החלטה מודעת ורציונלית, אבל לפעמים הסיבות להימנעות נסתרות וצריך לצלול לעומק כדי להבין את המקור להתנהגות מסוימת.

בעיית הקילומטר האחרון היא מהבעיות הקשות ביותר של עולם הרפואה היום. היא פוגעת לא רק בטיפול במחלות סגנון חיים (עישון והשמנה לדוגמה), אלא גם בניהול של מחלות כמו סוכרת, לב, סרטן, איידס, מחלות אוטואימוניות, מחלות נפש ועוד. לדוגמה, על ידי נטילת תרופות לא סדירה והימנעות מבדיקות.

כשרק החלו לדבר על הבעיה הזאת, רופאים זעקו שהם לא פסיכולוג וזאת הבעיה של המטופל. היום הגישה התהפכה לגמרי. התופעה הפכה נרחבת מדי והמחיר שלה גבוה מדי.

חברת Well Beat מבקשת לחבר בין תובנות על התנהגות מטופלים לבינה מלאכותית כדי לרתום את המטופל לטיפול. היא הוקמה על ידי חוקרת התנהגות הצרכנים קרן אהרון, איש ההייטק דודו וסשינה ורוית רם בר דעה, שמגיעה מהעולם העסקי-שיווקי ומשמשת כמנכ"לית החברה.

מימין: דוד וסצינה, רוית רם בר דעה וקרן אהרון, מייסדי החברהצילום: יח"צ / צילום: יח"צ
 מימין: דוד וסצינה, רוית רם בר דעה וקרן אהרון, מייסדי החברהצילום: יח"צ / צילום: יח"צ

מי רוצה לנהל את המחלה שלו

נוטים לדבר על "חוסר מוטיבציה" לטיפול, אבל קשה למצוא אדם שאין לו רצון להיות בריא יותר. מדוע בכל זאת המטופלים לא מתמודדים? אחת ממילות המפתח בתחום הזה היא חרדה, שעלולה להוביל להכחשה או הימנעות. "הכחשה היא מנגנון חזק ובריא ברמה הפסיכולוגית", מבהירה אהרון. "אי אפשר לגמרי למנוע מאדם את ההדחקה או ההכחשה שלו. זה לא נכון לאיכות החיים הכוללת של החולה הכרוני".

משמעות הדבר היא שאי-אפשר להניע את האדם לפעולה רק על ידי הפחדה, ואפילו לא במנגנון האהוב על הפרסומאים - הפחדה, מתן פתרון והרגעה שאם רק נתמיד בפתרון הכול יהיה בסדר. זאת טקטיקה חסרת ערך כמעט כאשר מדובר באדם המנסה להתמקח על מה שנשאר מחייו אחרי שאובחן עם מחלה כרונית. אפשר לראות זאת במידה מסוימת ברמה הלאומית, בהתמודדות עם מגפת הקורונה.

דווקא הפחד מהמצב הרפואי הוא שיוצר את חוסר הפעולה?
"כן. זה חוצה מדינות, מחלות, מוצאים, מינים וגילים. מחקר שביצעה החברה באוקטובר 2020 בקרב 646 חולים כרוניים בגילים 45-85, מצא ש-23% נמצאים ברמת חרדה שמקשה עליהם לתפקד".

אמת ידועה נוספת לכאורה היא שמטופלים רוצים לנהל את מחלתם, ולכן עולם הרפואה נע לעבר שיתוף והסכמה בין הגורם המטפל למטופל, אלא שבמקרים מסוימים המטוטלת נעה רחוק מדי. למשל, כאשר רופא מודיע לחולה ולבני משפחתו שיש לו מפרצת בטנית, תופעה שהם שומעים עליה לראשונה, ומיד מוסיף שעליהם לבחור בין שתי התערבויות אפשריות בתוך חצי שעה. התוצאה היא לא תחושה של שיתוף אלא של זריקת אחריות.

פיילוטים שביצעה WB הראו שרק 29% מהמטופלים הכרוניים רוצים לשמוע על שיטות טיפול נוספות למחלתם (מעבר לזו הראשונה שרשם הרופא) ורק 18% התחברו להתנהגויות שמשמעותן לנהל את מחלתם.

"אני לא רוצה שהרופא ישאל אותי מה אני מחליט, אלא שיגיד לי מה אני צריך לעשות בדיוק. אני מבינה שהם מנסים להיות שירותיים, אבל נראה שהם מנסים להעביר את האחריות אליי", אמרה אחת המשתתפות בפיילוט. ומנהל צעיר אמר: "בתחומים אחרים בחיים אני אוהב להיות בשליטה ושלא 'יחליטו עליי'. בענייני בריאות זה אחרת. לא אני למדתי 10 שנים והתמחיתי בתחום, אלא הרופא".

משפטים כאלה נאמרו לא רק על ידי מבוגרים או אנשים חסרי השכלה, אלא על ידי צעירים משכילים בעלי יכולת לנהל את מחלתם, מדגישה אהרון, ומוסיפה שמבול הטכנולוגיות והאפליקציות שנועדו לסייע למטופלים לנהל את מחלתם לא מקילות עליהם, משום שהן דורשות מהם "לעבוד בזה", על ידי הכנסת נתונים שוטפת. "בערך רבע מהמטופלים מפיקים תועלת מהאפליקציות האלה. האחרים מקלידים נתונים, ואז מתייאשים מהיעדר ההשפעה על המוטיבציה שלהם או שסתם אין להם כוח. לפעמים הם מתביישים להגיד לרופא שהם לא רוצים לנהל את מחלתם".

 
  

לאתר רגישויות מבעוד מועד

גם כאשר אומרים למטופלים בדיוק מה לעשות, זה לא תמיד אומר שהם יעשו את זה. לפעמים הם יימנעו חלקית או באופן מלא, ואז גם לא תמיד ידווחו שלא מילאו אחר ההוראות, כדי לא להתמודד עם ביקורת. זו בעיה חמורה למדי.

בשנים האחרונות, נהוג לגבש תוכנית הכוללת התחייבות של המטופל לפעול באופן מסוים, מטרות מדידות ותמריצים, במטרה להתגבר על "הקילומטר האחרון".

Well Beat משתמשת בבינה מלאכותית כדי להבין איזו תוכנית לתפור לכל מטופל. "השאלה היא לא רק אישיותית", אומרת אהרון. "יש שלבים שונים של קבלת המחלה, שדומים לחמשת שלבי האבל, והפנייה למטופל צריכה להתאים לכל שלב. יש גם שלבים שונים במחלה עצמה, שבהם ההתנהגות שונה. וישנו הסיפור האישי. האם ההורה שלך מת מאותה מחלה או שהוא חי איתה בשלום? האם אתה בפנסיה ופנוי לוגיסטית אבל בצומת דרכים מבחינה רגשית, או שאתה עסוק וצריך 'להשחיל' את הטיפול במחלה על הדרך? האם נמצאים איתך משפחה וחברים? לדוגמה, אם המטופל לא רוצה להדאיג את המשפחה שלו, אולי הוא יימנע מלבקש מהם לקחת אותו לבדיקה נוספת או ישתדל לא לצרוך תרופות בסביבתם.

"אנחנו רואים את זה הרבה בנושאים של דיאטה או גמילה מעישון. יש אנשים שאם רק מעלים את הנושא ליד המשפחה שלהם, הם כועסים או נאטמים, ואחרים שזקוקים למשפחה כחלק מהתהליך. קשה לרופאים לדעת את זה. יש אנשים שכאשר בני המשפחה שלהם לוקחים אחריות על תהליך מסוים, הם עצמם מרגישים אובדן שליטה ופסיביות, ואז פגענו דווקא במוטיבציה שלהם".

Well Beat מנסה לאתר את הרגישויות הללו מבעוד מועד. "אנחנו מסמנים מתי כדאי לשוחח יחד עם המשפחה, מתי בנפרד, מי נבוך מרופא ונעים לו לשוחח דווקא עם תזונאי או קואצ'ר בריאות. ההחלטה הזו לבדה, מתי כן או לא חייבים רופא, יכולה לחסוך המון משאבים, והפיכתם לנגישים למי שצריך אותם".

מדובר בניואנסים ברמה של טיפול פסיכולוגי מעמיק. לאיזה רופא יש זמן להיכנס לזה?
"זה אחד הדברים שלמדנו בעקבות פיילוט שעשינו בקרב המטפלים. הגישה הזאת מאיימת עליהם. הם אומרים, זו עבודה נוספת, זה לא התפקיד שלי. לכן אנחנו לא שולחים את הגורם המטפל למשימת מחקר אישיותי, אלא אנחנו אומרים להם מה כדאי להגיד ומה אסור להגיד וכדומה. לפי תגובות שקיבלנו, הוראות מהסוג הזה לא מעמיסות על המערכת. מטפל שרוצה להעמיק יותר, יכול ללחוץ על כפתור ולקבל הסבר נוסף. כמו המטופלים, גם המטפלים לא כולם זהים. אנחנו רוצים לפתח בעתיד כלי שיתאים את המטופל למטפל". 

מזהים מראש את מי שצפוי לנטוש

בשנים האחרונות נעשה ניסיון להעביר את התהליך הרגיש והתובעני של "הקילומטר האחרון" ממטפל בן אנוש לאפליקציות, שאמורות בין השאר לתרגל אותנו בשיפור המוטיבציה. אלא שזה מתאים רק בחלק מהמקרים ובאחרים עלול להיות שדה מוקשים נוסף.

"אם האפליקציה אומרת 'קח את השליטה על החיים שלך', יש מי שזה מפחיד אותו כי הוא מרגיש שהוא לא בשליטה", אומרת אהרון. "אם היא אומרת 'תגשים את החלומות שלך' או 'כל יום יהיה טוב מהקודם', זה מסר מערער למי שהתבשר על מחלה שצפויה לדרדר את מצבו הבריאותי בהדרגה ולפגוע ביכולתו להגשים חלומות. יש אנשים שהמשפט 'תחשוב על היקרים לך' הוא שיא המוטיבציה בשבילם, ואצל אחרים היקרים להם 'הביאו להם את הנרווים' הבוקר וזה לא הדבר שהם צריכים לשמוע".

איזה מסר יעורר מוטיבציה במצב כזה?
"לפעמים הם צריכים לעבור כל יום ביומו, ופשוט שיגידו להם מה לעשות היום, בלי להביט קדימה. להפוך את זה להרגל".

Well Beat פיתחה כלי לחיזוי נטישה של אפליקציות בפרט ותוכניות טיפול בכלל. "יש אנשים שאם הצלחת לרתום אותם בהתחלה, הם איתך. אחרים מתחילים חזק חזק, אבל מתייאשים בצמתים מסוימים", אומרת אהרון. "לפעמים אדם לא רוצה ליווי בתחילת הדרך ובהמשך, כשהוא מתחיל לשאול שאלות, אפשר לשאול אותו אם הוא מעוניין בליווי. אם נכוון את המשאבים ההתערבותיים שלנו לשלב שבו צפויה להגיע הנטישה, נחסוך המון משאבים וזה גם יהיה אפקטיבי יותר".

בפרויקט שנעשה במכון לשיקום הלב בשיבא, הצליחה תוכנית שהשתמשה בכלי הזה להביא לעלייה של 300% במספר המשתקמים המתמידים. הסיבות לנטישת התוכנית היו רבות: זה רחוק, אין חניה, קיבלתי כבר מספיק כלים, אני כבר לוקח תרופות אז בשביל מה צריך גם התעמלות? אחרים פספסו פעם אחת ואחר כך הרגישו נבוכים לחזור, מספרת אהרון.

Well Beat זיהתה מהו אופן הפנייה המתאים למטופלים. חלקם עברו תחילה אפילו טיפול פסיכולוגי שנועד לעזור להם להתמודד עם הצורך להכיר במחלה ולקבל אותה, ואת הצורך בטיפול, ורק אחר כך הגיעו לשיקום. אחרים פספסו כמה פעמים ואחר כך הרגישו נבוכים לחזור. לדברי אהרון, Well Beat זיהתה מהו אופן הפנייה המתאים למטופלים. יש שזכו לקבל מסרים יזומים אם לא הגיעו לטיפול. "שיפרנו את ההתמדה וכמעט לא העמסנו על המערכת", היא אומרת.

Well Beat

תחום עיסוק: פיתוח מערכת בינה מלאכותית ותוכנית ייעוץ לתקשורת בין ארגוני בריאות לקוחותיהם
היסטוריה: נוסדה ב־2015 על ידי רוית רם בר דעה, דוד וסשינה וקרן אהרון
נתונים: החברה גייסה כ־3 מיליון דולר עד היום ומעסיקה כ־10 עובדים