חוק המטרו - הרכבת התחתית העתידית במטרופולין דן - שצפוי להיכלל בחוק ההסדרים, מכניס את משרדי האוצר והכלכלה לקרב חזיתי. בעוד שבאוצר מתנגדים בתוקף לכלול בחוק סעיף שמשית על חברות מחו"ל שעשויות לבנות את הפרויקט או חלקים ממנו לרכש גומלין של תוצרת כחול לבן, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי העלתה לפני זמן קצר ציוץ לטוויטר לפיו היא תתעקש על הכנסת סעיף שכזה. בהתאחדות התעשיינים כמובן שתומכים בעמדתה של ברביבאי.
פרויקט המטרו הוא מיזם התשתית הגדול בישראל, ואורכו כ-150 ק"מ של רכבת תחתית שאמורה להיבנות מתחת ל-24 רשויות מקומיות במטרופולין, בעלות מוערכת של 150 מיליארד שקל לפחות.
בשל ההיקף העצום של הפרויקט, והצורך במציאת תקציב, מקדמת המדינה כיום את חוק המטרו כחלק מחוק ההסדרים. טיוטת החוק כוללת סעיפים כמו הקמת רשות מטרו, וקדימות לרשות זו על פני מרבית מוסדות אחרים של המדינה שפועלים באזור, על מנת לקדם את הפרויקט בצורה יעילה ומהירה ככל הניתן. סעיף שנוי במחלוקת בהקשר לחוק הינו סוגיית החובה ברכש גומלין, כפי שקובעות תקנות חובת המכרזים מאפריל 2007, עליהן חתום ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט.
תקנות אלה ביקשו לסייע לתעשייה המקומית, ולפיהן במכרזים של המדינה בהם זוכה ספק חוץ, הוא יחויב לרכש גומלין מגורמים בישראל. לפי סעיף 3ב (1) בתקנות, הרף התחתון לרכש גומלין הינו סכום השווה לחמישה מיליון דולר. כן נכתב כי "שיתוף פעולה תעשייתי יהיה בדרך של התקשרות משנה מקומית, השקעות, מחקר ופיתוח, העברת ידע או רכישת טובין מתוצרת הארץ, או עבודה בארץ, או בדרך אחרת שאישרה הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) שפועלת במשרד הכלכלה".
כמו כן נכתב בתקנות כי אם הגוף שפרסם את המכרז לא יכלול את נושא רכש הגומלין, "רשאית הרשפ"ת, בהסכמת החשב הכללי במשרד האוצר ולאחר שנתנה למזמין הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, להודיע למזמין על הקפאת הליכי המכרז עד אשר ימולאו הוראות תקנות אלה להנחת דעתה".
הפנייה של נשיא התאחדות התעשיינים וההתנגדות מצד האוצר
בימים האחרונים פנה נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר לשרי האוצר והכלכלה בנושא. "אבקש את התערבותכם האישית והדחופה בנושא ע"מ להבטיח כי פרק ההיערכות בחוק הנרקם יכלול הוראה פוזיטיבית מפורשת בדבר החובה ליישום הוראות שת"פ תעשייתי ורכש גומלין בכל חלקי הפרויקט", כתב.
מי שנראה כי אימצה את עמדתו של תומר היא כאמור שרת הכלכלה ברביבאי. "היוזמה להקמת המטרו במעל 100 מיליארד שקל, חייבת לכלול תנאי לשת"פ עם התעשייה בארץ כדי לעודד רכש כחול לבן וצמיחה. אתעקש על רכש גומלין במסגרת חוק המטרו", צייצה.
אלא שעמדת משרד האוצר כפי שנשלחה לגלובס מצביעה על כך שהם לא מתכוונים לוותר בנושא. "לפרויקט המטרו תועלת משקית המוערכת ב-26-34 מיליארד שקל בשנה ועל כן נדרש לקדמו באופן המהיר והיעיל ביותר", נמסר מהאוצר.
עוד נמסר מהם כי "על פי מחקרים רבים מדיניות רכש גומלין אינה אפקטיבית בהגדלת התוצר, ומביאה להתייקרות בפרויקטים ולפגיעה בתחרות. לאור כך, המגמה העולמית היא צמצום העדפת תוצרת מקומית ברכש ממשלתי. כך רק מחצית ממדינות ה-OECD מפעילות רכש גומלין, ורק מחצית מהן מפעילות גם רכש גומלין אזרחי זאת נוכח הפגיעה ביעילות, הקשר לאי סדרים והגברת עלות הרכש. לאור האמור, אין הצדקה בייקור עלויות הפרויקט אשר מוגבלות ל-150 מיליארד שקלים, תוך ויתור על מקטעים ותחנות לשם סבסוד יקר של התעשייה".
כדי להבין עד כמה המצב במכרזים גדולים מיושם, בדק גלובס את אחד המכרזים הגדולים ביותר בישראל כיום - קווי הרכבת הקלה הסגול והירוק. מהבדיקה עולה כי לא נכללת בהם חובת רכש גומלין. מבדיקתנו בשלב הראשון אכן היה קיים סעיף של רכש גומלין, אלא שזה הוסר לאור סיכום בין האוצר לבין מי שכיהן אז כשר הכלכלה - עמיר פרץ. מהחברה הממשלתית נת"ע שאחראית על המכרז נמסר בעניין זה , כי "בסיכום בין משרד האוצר למשרד הכלכלה הוחלט כי בפרויקט זה לא יכללו דרישות רכש גומלין. יחד עם זאת, במסגרת מכרז ה PPP , תקנות רכש הגומלין לחובת שיתוף פעולה תעשייתי אינן חלות, היות ומדובר בחוזה זיכיון".
המשנה למנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, גרא קאושנסקי מסר: "לקראת ההשקעות האדירות שממשלת ישראל מתכננת בתחום התשתיות - הקטר של כלכלת ישראל, ובמיוחד כעת בתקופת משבר הקורונה, חלה חובה על הממשלה לחזק את המשק הישראלי על ידי כך שהיא תקבע כי מכרזים שנדרש בהם ידע וניסיון שלא קיים בישראל יפורסמו כמכרזים בינלאומיים בשותפות עם חברות ישראליות שחלקן בפרויקט לא יפחת מ-51% עם מתן זכויות וטו לשותפים הישראליים בנושאים אסטרטגיים שחשובים למדינת ישראל. כמו כן, יש לקבוע שבכל מכרז תחול חובת רכש גומלין - כולל בפרויקטי PPP שבהם ניתן רישיון לזכיין. אנחנו דורשים מהמדינה להעדיף קבלנים ישראלים על פני זרים, כחלק מהתפיסה הכוללת החשובה של העדפת תוצרת הארץ. כל אלה, נועדו לשם חיזוק המשק הישראלי, תוך שמירת ידע וניסיון הנצברים בפרויקטים ומתן מענה לאבטלה לצד שמירה על המשך יציבות תעסוקתית והתמקצעות של העובדים הישראלים".
ממשרד התחבורה נמסר: "מטרתו של חוק המטרו היא להבטיח ביצוע אפקטיבי של פרויקט תחבורתי לאומי קריטי לתועלת תושבות ותושבי ישראל והמשק, ולהפחית חסמים ככל האפשר. יש לבחון בזהירות התניות על פרויקט רגיש זה, ואנו בטוחות כי נמצא פתרון עם משרד הכלכלה, מבלי להכביד באופן שאינו הכרחי על המטרו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
