מרצ מובילה מגעים אזרחיים וכלכליים מול הפלסטינים בברכת רה"מ בנט

המחיר ששילמה מרצ על הקמת הממשלה הזו הוא כבד מבחינה אידאולוגית, ובכמה תחומים. זאת בשל הרכב הממשלה הכולל בתוכו את ימינה ותקווה חדשה. בנושא המדיני, כדי למנוע מחלוקות שיאיימו לפרק את הקואליציה, יש הסכמה כוללת שבסוגיה הפלסטינית יהיה שינוי כיוון אבל זה יתמקד בעיקר בצדדים האזרחיים, ואילו ההיבט המדיני, קרי חידוש המו"מ עם הרשות, יחכה ולא ברור לכמה זמן. חבר הכנסת מוסי רז, משמש סוג של עלה תאנה והוא מוחה, מציף עניינים הקשורים בכנסת ומתבטא בסוגיות כמו חרם בן אנד ג'ריס מעל כל בימה אפשרית.

המקום שבו בכל זאת יכולים שרי מרצ לפעול הוא אם כן חיי היומיום והתחומים האזרחיים מול הפלסטינים, ולו כדי להרגיש שהנה עושים משהו עבור הדגל העיקרי של התנועה, גם אם זה לא הכיוון המרכזי, זו פעילות סמי מדינית הנעשית בתיאום ובברכת ראש הממשלה נפתלי בנט. במסגרת הזו נפגשו ביום רביעי שרי מרצ ניצן הורוביץ ותמר זנדברג עם עמיתיהם הפלסטינים השרה מאי כילה, ונשיא רשות הגנת הסביבה הפלסטינית ג'מיל אל-מטור.

פריג' מדבר עם הרשות

ומי שעומד מאחורי המפגשים ונכנס למרווח הזה 'במרצ' רב הוא השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' שמאז כניסתו לתפקיד, מקדם ולמעשה מחדש את הקשר בין הממשלות. בפועל בשנים האחרונות היה נתק מעשי בין הנהגות ישראל והרש"פ, מי ששמר על הקשר היה שר האוצר לשעבר משה כחילון אך לאחר פרישתו רק מתאם הפעולות בשטחים, קציני הצבא פקידים וגורמי בטחון עסקו בכך. בחודש האחרון השתנתה המגמה בשיחות של שר הבטחון גנץ והשר לביטחון פנים בר לב עם אבו מאזן, ובנוסף שתי שיחות עם הנשיא הרצוג.

פריג' התקדם מעבר לשיחות הנימוסין והברכות לחג וכאן אנו מפרסמים שהוא העלה מהאוב ועדה כלכלית משותפת לישראל והרשות, (JEC - Joint Economic Committee) ועדה שהוסכמה עם הפלסטינים בעבר ופעילותה הופסקה בשנים האחרונות. פריג' הסתמך על החלטת ממשלה מ־2009 בדבר העברת סמכויות הוועדה ממשרד האוצר למשרד לשת"פ אזורי והורה על הקמת הוועדה שהוא בראשה. הוועדה פריטטית ומהצד הפלסטיני משתתף בה השר האחראי על הקשר עם ישראל חסיין א-שייח' שעמו כבר נפגש פריג'. הוועדה אמונה על פיתוח קשרים ושת"פ בתחומים אזרחיים כמו בריאות, הגנת הסביבה, מסחר ועוד. היא לא עוסקת עם זה בסוגיות מיסוי מכס ועניינים אחרים הנשארים תחת אחריות האוצר. המשמעות היא מרחיקת לכת בתחום האזרחי בוודאי ועשויה להוביל לחזרה לעוד סעיפים ותחומים בהסכמים עם הפלסטינים שהוקפאו לאורך השנים.

פריג' אישר לגלובס את הדברים ואמר כי לבד מפגישותיו הוא יפגיש שרים עמיתים, כמו המפגש שהיה אתמול. נציין כי בתחום הבריאות למשל יש משקעים לא מעטים, כזכור הפלסטינים ביטלו עסקה של קבלת מיליון חיסונים שתוקפם עמד לפוג כי טענו שישראל רימתה אותם בהקשר לתאריך התפוגה. אתמול סוכם כי ישראל תכיר בתעודת המתחסן הפלסטינית, ויורחב שיתוף הפעולה בענייני קורונה ותחומים אחרים.

אזרחי ולא מדיני

בנוסף, הפלסטינים מנצלים את הערוץ להעברת בקשות בסוגיות כלכליות. כך למשל ביקשו העברת סמכויות מכירת הדלק לספקים הפלסטינים מישראל לרשות הדלק הפלסטינית. ישראל גובה עמלה של 3% על השירות הזה - והפלסטינים רוצים להפחית עלויות ומחירים בשטחיהם. סוגיית העמלות ודמי הטיפול שגובה ישראל נמצאת גם במקומות אחרים כמו גביית המסים והמכס עבור הרשות וגם טיפול בתשתיות מים ועניינים אחרים. לא בטוח שפריג' יקבל הסכמה של גורמים ממשלתיים אחרים.

פריג' נזהר ומדגיש שמדובר במהלכים אזרחיים ולא מדיניים ובכל צעד הוא מעדכן עם רה"מ בנט שעימו גם נפגש השבוע בנושא. גורם בלשכת רה"מ מאשר ואומר לגלובס כי המהלכים של פריג' ושרי מרצ נעשים בתיאום מוחלט ובברכת רה"מ. פריג' מקבל מחמאות על אופן הטיפול בנושא וקידום העניינים האזרחיים והכלכליים. עם זאת מדגיש הגורם כי לא תהיה שיחה בין בנט לבין אבו מאזן, ולא יהיה חידוש של המשא ומתן המדיני בטווח הנראה לעין. לדבריו כל עוד רודף אבו מאזן את חיילי צה"ל בבית הדין הבינלאומי ובזירות בעולם, לא יהיה שום מהלך מדיני.

תקציב משרד החוץ

מעמדו של שר החוץ לפיד כשותף הבכיר בממשלה וכרה"מ החלופי, מסייע לכך שתקציב משרד החוץ יהיה מאלה שבניגוד לרוב האחרים, דווקא יגדל במסגרת הצעת תקציב המדינה.

תקציב משרד החוץ ספג קיצוצים כבדים בשנים האחרונות, חלקם קיצוצים רוחביים, וחלקם ישירים. הקיצוצים גרמו להפחתת פעילות מדינית חיונית, לירידה במצבת כוח האדם ולאירועים הזויים כמו זה שפרסמנו בגלובס אודות היעדר התקצוב לרכישת ריהוט בבית הקונסול בדובאי, לרבות מיטה.

תקציב המשרד הסתובב סביב 1.6 מיליארד שקלים בשנה, עד 2018 - אז נוסף תקציב זמני של כ-200 מיליון שקלים. בסוף אותה שנה הוחל קיצוץ של כ-300 מיליון שקלים והתקציב ב-2019 ואילך הגיע לכ-1.3 מיליארד בלבד. במסגרת התקציב הזו וברקע אירועים מדיניים כמו הסכמי אברהם בשנה שעברה, התקשה המשרד לעמוד במשימותיו. המשרד הפך לגירעוני. מי שהחל בשינוי הכיוון היה גבי אשכנזי שדאג למחוק את הגירעונות והביא תקציבים.

כניסת לפיד למשרד עוררה תקווה במשרד, תקווה שמתממשת. לפי גורמים המעורים במו"מ בין האוצר למשרד החוץ, היקף תקציב המשרד לא רק שיחפה על קיצוצי העבר אלא יגיע לסדר גודל שלא היה בעבר, יותר משני מיליארד שקלים. לכך יתווספו תקציבי המשרד לעניינים אסטרטגיים שמוזג עם משרד החוץ שגם לו היו תקציבים בהיקף של פחות מ-200 מיליון שקלים.

ועוד מילה על תקציב הביטחון שהוסכם השבוע. בדיונים מול האוצר השתתף אל"מ ד"ר גיל פנחס שמונה לתפקיד היועץ הכלכלי החדש של הרמטכ"ל. פנחס, שמועלה לדרגת תא"ל כתב דוקטורט על התעשיה ביטחונית ואתגריה ובין השאר הראה שדווקא ביזור והקטנת הריכוזיות של התעשיות הביטחוניות והפרטה חלקית כמו זו שמתוכננת כעת בתעשיה האווירית, עשויים להביא לתוצאות טובות יותר ולהרחבת הענף.

ביום ראשון יעלה תקציב המדינה לדיון ראשון במליאת הממשלה - וכמה מהשרים אינם מרוצים מהתקדמות או אי התקדמות המו"מ של התקציבים שלהם, צפויים מאבקים לא מעטים, אבל השבוע קיבלתי תשובה זהה מלפחות ארבעה שרים ממפלגות שונות. התקציב יעבור בסוף כי זה האינטרס של כולם בקואליציה. המבחן האולטימטיבי שלה. ופתרונות למצוקות אלה ואחרות יגיעו בהמשך הדרך. "רק שיאושר התקציב ונתקדם" - כדברי אחת מהשרות.