המס על ביטוחי הבריאות: קופות החולים יצאו בזול, החברות הפרטיות לא

האוצר הפחית את ההיטל על השירותים הפרטיים שתוכנן ל-40%, והחליט כי על שירותים שיבוצעו במסגרת קופות החולים הוא יעמוד על 10%, אך על פעולות שיבוצעו דרך חברות הביטוח הוא יצומצם ל-30% • במקביל רוככה ההצעה למנוע החזר כספי במקרה שאדם לא הופיע לתור שקבע

תור בקופת חולים / צילום: Shutterstock
תור בקופת חולים / צילום: Shutterstock

הלחץ של קופות החולים עזר יותר מאשר זה של חברות הביטוח: משרד האוצר הפחית במעט את ההיטל שתכנן להטיל על שירותי הרפואה הפרטיים ועשה זאת באופן לא שוויוני בין שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) שמציעות קופות החולים לבין ביטוחי הבריאות שמציעות חברות הביטוח.

על-פי ההחלטה שאישרו השרים במסדרת אישור חוק ההסדרים בממשלה, ההיטל על קופות החולים יצומצם מ-40% ל-10%; ואילו שזה שיוטל על פעולות שיבוצעו במסגרת חברות הביטוח, שעמד אף הוא על 40%, יצומצם ב-10% בלבד ויעמוד על 30%.

כזכור, בטיוטת הפרק הפיסקאלי של חוק ההסדרים שפורסמה השבוע מבהירים באוצר כי החל מ-1 בינואר 2022 יוטל היטל בשיעור של 40% על כל תשלום שישלמו חברות הביטוח או שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים לרופא או למוסד הרפואי בגין פעילות פרטית של ניתוחים וייעוץ. גם אזרחים שירצו לבצע פעולות רפואיות באופן פרטי, ואינם מכוסים על-ידי חברות הביטוח או קופות החולים, ישלמו היטל של 40%, בנוסף לסכום שהם משלמים למוסד או לרופא הפרטי. 

"טעות איומה" 

"השב"ן הוא המוצר הכי בסיסי שיש, וההיטל המדובר הוא טעות איומה", אומר גורם בכיר לשעבר במשרד הבריאות. "כשמטילים מס כי רוצים לשנות התנהגות ציבורית, כמו למשל מס גודש על תחבורה פרטית או מס על שתייה ממותקת ועל שימוש בכלים חד-פעמיים, יש בכך היגיון. אבל איזה היגיון יש בלגרום לציבור לשלם יותר על ביטוחי בריאות שמקלים על המערכת? הרי מבוטח שמנצל את הביטוח הפרטי חוסך משאבים למערכת הציבורית, כי הוא לא מנצל את הזכאות שלו בסל הציבורי. אותם מבוטחים קשישים או חולים יפלו לנטל על המערכת הציבורית או שיישארו בלי מענה, כי יש תרופות וטיפולים שלא נמצאים בסל".

גם יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, מביע חשש דומה. "אני חסיד גדול של רפואה ציבורית, אבל מדינת ישראל מנוונת את הרפואה הציבורית, לא נותנת לה תקציבים - ואז מתפלאת שיש רפואה פרטית, ומטילה עליה מיסוי. כל רופא פרטי יעלה את המחירים בהתאם למס, ובסוף זה ייפול לכיסו של המטופל", אומר בן יעקב.

על-פי הטיוטה שפרסם האוצר, הוא מאמין כי ההיטל החדש יביא להכנסות של מיליארד שקל לקופת המדינה מדי שנה. אולם לאור שיעור הנשירה הגבוה שההיטל צפוי לגרור, הסכום שייכנס בפועל לקופה עשוי להיות קטן בהרבה.

בנוסף, במשרד האוצר החליטו לרכך מעט את התיקון לחוק הקובע כי אדם שלא הופיע לתור לרופא מומחה שקבע, ייאלץ לשאת בתשלום כאילו פגש ברופא. תחילה ביקשו באוצר לחייב את המטופל בתשלום בכל מקרה, אך לבסוף הוחלט כי החיוב יבוטל אם המטופל הודיע על ביטול התור לפחות 24 לפני המועד שנקבע לביקור.

על-פי האוצר, למעלה מרבע מהתורים שנקבעים לרפואה יועצת בקופות החולים, לא ממומשים בשל אי-הופעה של המבוטח, ללא התראה מוקדמת. תופעה זו גורמת לזמני המתנה ארוכים לתורים ופוגעת ביעילות המערכת ומבזבזת משאבים יקרים, ובכללם תשומות העבודה של הרופאים היועצים .

לכן מוצע לאפשר לקופות החולים לגבות את תשלום ההשתתפות העצמית בעבור שירות של ביקור אצל רופא, מכון או מרפאת חוץ, כולו או חלקו, במועד קביעת התור, ובמקביל לקבוע שבמקרה שבו לא הגיע חבר קופת חולים לביקור שנקבע לו, קופת החולים תהיה רשאית שלא להחזיר לו תשלום ההשתתפות העצמית, אלא אם כן ביטל את התור לא יאוחר מ-24 שעות לפני מועד התור.