12 מיליארד שקל מהנאסד"ק למדינה? בבנק ישראל מצננים את האופטימיות

התחזית האופטימית של האוצר לגבי ההכנסות ממסים כתוצאה מהעלייה הצפויה בנאסד"ק לא מותירה את הנגיד אדיש • ירון על הערכת התקבולים ממסים: "לנהוג בשמרנות"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

נגיד בנק ישראל צינן אתמול בישיבת הממשלה החגיגית עם אישור התקציב את התחזית האופטימית של האוצר לגבי המשך העלייה מתקבולים ממסים, בין היתר, כתוצאה מהגאות בשוק ההון.

אחרי שנה בלתי נשכחת שהגדילה את תעבורת המשקיעים בשווקים הפיננסים, במשרד האוצר צופים כי מדד הנאסד"ק יעלה השנה מעבר לממוצע בשנים האחרונות - מה שצפוי להיתרגם לכ-12 מיליארד שקל בהכנסות ממסים, לעומת הכנסות של 6.5 מיליארד שקל בשנה רגילה.

באוצר מסתמכים על הצלחת העבר, אך נותר לשאול מה מבטיח שמה שהיה הוא שיהיה? עודף הכנסות הממשלה ממסים במחצית הראשונה של 2021 הסתכם ב-15.9 מיליארד שקל מעל לתחזית האחרונה במרץ שעודכנה עלה כמה פעמים עוד קודם לכן. כעת באוצר צופים עלייה של 35.9% במדד הנאסד"ק ב-2021, ושל 5.9% ב-2022, וזאת אחרי שנה חלומית למרות המשבר עם זינוק של 28.5% ב-2020. היומרנות לנבא את עתיד שוק המניות מתמתנת בתחזית של האוצר ל-2025-2022 שצופה עלייה ממוצעת של 13%, וזאת תחת ההנחה שמדד הנאסד"ק יעלה ב-2022 בשיעור נמוך מזה של "השנים הנורמטיביות" - ב-5.9% בלבד.

קשה להיזכר מה הן בדיוק השנים הנורמטיביות בשוק ההון, שכן רוב מה שקרה בעשור החולף מתח את ההגדרות של ספרי התאוריה. עוד לא ברורות ההשלכות של הריבית הנמוכה והעדר אינפלציה (עד לאחרונה) למרות הזרמות העתק מצד הבנקים המרכזיים, בזמן שהמדדים המובילים בוול סטריט נסקו כאילו במנותק מהכלכלה, נישאים על גבי ציפיות העתיד, ומתודלקים על ידי המדיניות האולטרה מרחיבה של הבנקים המרכזיים שהגיע לשיאה במשבר הקורונה.

בזמן שהבנקים המרכזיים בוחנים את המשך המדיניות הכוללת תמיכה מאסיבית בשווקים, העלייה המחודשת במספר הנדבקים בקורונה מעלה חששות לגבי ההמשך, כך שלא מן הנמנע שהפסקת התמיכה תתעכב. מי שהוריד את הציפיות לקרקע היה נגיד בנק ישראל אמיר ירון שאמר כי "רצוי לנהוג בשמרנות בהערכת התקבולים ממסים חדשים ומשינויים בהליכי הגבייה, שכן אלו קשים לחיזוי. ניסיון העבר בישראל ובעולם מלמד כי 'העמקת הגבייה' כתוצאה מצעדים מנהלתיים נותרת לעתים כמשאלת לב".

הנגיד מגלה זהירות נוכח החשש מהתפשטות זן הדלתא שעלול לגרור הגבלות על הכלכלה ולחבל במסע ההתאוששות של המשק. ריבית בנק ישראל צפויה להישאר נמוכה למשך זמן ממושך ובבנק ישראל לא חוששים מסיכוני האינפלציה. במקביל, השאלה הרותחת כעת בשווקים הפיננסיים האם האינפלציה זמנית שמונעת מהשלכות הקורונה, או שיש לפעול לריסון האינפלציה מהחשש לאבדן שליטה, מפלגת בין הכלכלנים בעולם. העיניים מופנות לארה"ב שם נתוני האינפלציה ביוני הפתיעו כלפי מעלה זה החודש השלישי ברציפות. הפד ממשיך לגלות סבלנות ומחזיק בדעה שהאינפלציה זמנית בלבד, אך אם המגמה תימשך זה יאתגר את מקבלי ההחלטות. עדות על המחלוקת של הפד אפשר היה לראות בהודעת הריבית האחרונה, כשהמחלוקות של חברי ועדת השוק צפו מחוץ לחדרי הישיבות.