בשורה למשקיעים בשוק ההון: ביהמ"ש קבע כי אין מע"מ על פעילות בחשבון נוסטרו

בפסק הדין דחה השופט אבי גורמן את עמדת רשות המסים לפיה העיקרון שמחייב הטלת מס באופן רחב על כל הערך המוסף הנובע מפעילות עסקית במשק, מחייב הטלת מס גם על פעילות חברה העוסקת בהשקעות עצמיות בחשבון "נוסטרו"

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף
אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

אין מקום להטלת מע"מ על מי שפעילותו היחידה היא מסחר עצמי בניירות ערך (בחשבון נוסטרו) - כך קבע שופט ביהמ"ש המחוזי אבי גורמן בפסק דין שמהווה בשורה עבור כלל השחקנים בשוק ההון הסוחרים בחשבון נוסטרו. לדברי מומחי מס, משקיעים בשוק ההון, שעד כה היו חשופים לתוספת מס בשיעור של 17% על רווחיהם, יכולים להיות רגועים קצת יותר.

בפסק הדין דחה השופט את עמדת רשות המסים לפיה העיקרון שמחייב הטלת מס באופן רחב על כל הערך המוסף הנובע מפעילות עסקית במשק, מחייב הטלת מס גם על פעילות חברה העוסקת בהשקעות עצמיות בחשבון "נוסטרו".

נוסטרו הוא חשבון שבאמצעותו מבצע חבר בורסה פעולות מסחר (קניה/מכירה) בניירות ערך, עבור עצמו בלבד. חבר הבורסה לא יכול בשום מקרה לבצע באמצעות חשבון זה פעולות עבור לקוחות (כמו בתיק השקעות).

שאלת הטלת מע"מ על פעילות בשוק ההון היא אחת השאלות המעסיקות את השוק כבר שנים. במשך שנים, מאז חקיקת חוק מע"מ, לא חייבה רשות המסים במס פעילות בחשבון נוסטרו, אך בשנים האחרונות חל שינוי בעמדתה והיא החלה לדרוש מע"מ עבור רווחים של פעילים בשוק ההון מהמסחר שלהם במניות. בתי המשפט דנו בשאלות הנושקות לשאלה האם פעילות בחשבון נוסטרו אכן מחויבת במע"מ, אך לא ניתנה הכרעה בשאלה זו באופן ישיר. לפני כשלוש וחצי שנים, בפסק דין שניתן בעניינה של חברת טריידומטיקס, התייחס השופט המחוזי הארי קירש בעקיפין לשאלה זו כאשר קבע, כי החברה המערערת בפניו חייבת במע"מ מתוקף מעמדה כ"מתווך" בשוק ההון, אך הטיל ספק רב בהטלת מע"מ על חברה עסקית רגילה, הפעילה בשוק עבור עצמה.

כעת הסיר השופט גורמן את הספק, וקבע כי אין מע"מ על פעילות בכספים עצמיים בחשבון נוסטרו.

ההכרעה ניתנה בעניינה של חברת י.ג.מ. השקעות בע"מ, העוסקת בסחר בניירות ערך בהשקעותיה העצמיות - בחשבון "נוסטרו", וזאת כל פעילותה. החברה מוחזקת בחלקים שווים בידי שני בעלי מניות - מאיר יגר ושחר קהן, שהם גם עובדיה היחידים ופעילות מתבצעת מביתם. פעילותה היחידה של החברה היא ביצוע השקעות בשוק ההון לצרכיה העצמיים, דהיינו השקעות בחשבון נוסטרו. אין לחברה ולא היו לה שום לקוחות, ופעילותה מתבצעת כאמור בחשבונותיה בלבד. לביצוע הפעילות עושה החברה שימוש בהונה העצמי, וכן נעזרת היא בקו אשראי קצר מועד (לרוב - יומי) מהבנק.

החברה מבצעת, מידי שנה, עשרות-אלפי פעולות בניירות ערך. מחזור הפעילות הגיע להיקפים ניכרים מידי שנה. המס בשנות המס שבמחלוקת בין החברה לרשות המסים - 2014 עד 2018 - עומד על כ-1.2 מיליון שקל.

במרץ 2018 הורתה רשות המסים על רישומה של החברה כ-"מוסד כספי", בהתאם לסעיף 1(א)(3) לצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי). רשות המסים קבעה כי הרישום יהיה רטרואקטיבי מתחילת שנת 2013. רישום החברה כמוסד כספי מביא לחיובה במס בשיעור של 17% מהשכר ששילמה ומרווחיה. החברה ערערה לביהמ"ש המחוזי על קביעת רשות המסים בטענה כי אין מקום להטלת המסים שנקבעו בחוק מע"מ, על מי שפעילותו היחידה היא מסחר בניירות ערך בחשבון הנוסטרו שלו, ובכל מקרה וכאן העיקר - אין לסווג גורם שכזה כמוסד כספי כפי שקבעה רשות המסים. לטענתה, לאחר שבמשך עשרות שנים, מאז חקיקת חוק מע"מ, לא חייבה רשות המסים במס פעילות בחשבון נוסטרו - עמדתה כעת היא בבחינת שינוי וחידוש, הנעשים שלא כדין.

עוד נטען בערעור, כי לשון החוק והתכלית הכללית של חוק מע"מ, מובילים למסקנה כי אין להטיל את המסים הקבועים בחוק מע"מ על מי שאינו מוכר "נכס" או מעניק שירות לזולת. "ניירות ערך" מוחרגים בסעיף 1 לחוק מהגדרת המונח "נכס" ומהמונח - "מכר". משכך ולאור העובדה כי החברה מעולם לא נתנה כל שירות לזולת, שכן כל פעילותה בחשבונותיה בלבד, אין להטיל עליה את המסים שנקבעו בחוק מע"מ.

עוד נטען, כי המסים שבחוק מע"מ מוטלים על הצריכה, כך שהחייב במס (העוסק או המוסד הכספי) מגלגל את החבות המהותית במס על הצרכן הסופי, ולאור העובדה שלחברה אין כלל לקוחות - שכן היא מעניקה שירותים לעצמה בלבד, אם תתקבל עמדת רשות המסים, המשמעות הכלכלית המעשית תהא - הטלת מס ישיר נוסף על רווחי החברה.

מנגד טענה רשות המסים, כי העיקרון שמחייב הטלת מס באופן רחב, על כל הערך המוסף הנובע מפעילות עסקית במשק, מחייב הטלת מס גם על הפעילות העסקית המובהקת שמבצעת החברה.

גישת רשות המסים תוביל לעיוותים קשים

השופט גורמן דחה את גישת רשות המסים תוך שהוא קובע, כי "הפירוש החדש שמציעה רשות המסים, סותר את כוונת המחוקק בעת חקיקת הסעיפים הרלבנטיים בחוק מע"מ ואינו מתיישב בנקל עם הוראות החוק ועם המבנה של הוראות אלה בתוך מארג סעיפי החוק. "בתמצית", קבע השופט, "פעילות שלכאורה נקבע בהוראות הבסיס של החוק מע"מ כי אינה ממוסה, נתפסת לפתע ברשת המס מכוח הוראה של מחוקק המשנה - אשר כאמור נראה כי לא לכך כיוונה".

עוד נקבע, כי כל הגופים המוגדרים בחוק ובצו הקביעה כ"מוסד כספי", נותנים שירותים לאחרים, ויש הצדקות לפרש כך גם את הוראות סעיף 1(א)(3) לצו הקביעה.

מעבר לכך קבע השופט גורמן, "סיווג גוף שכל פעילותו היא רק סחר בחשבון נוסטרו כמוסד כספי, יוביל לעיוותים ולקשיים, המצדיקים - לאור מתחם הפרשנות האפשרית - הימנעות מפירוש כאמור".

השופט הוסיף, כי "דרך המלך" של רשות המסים להטיל מע"מ על פעילות בחשבונות נוסטרו צריכה לעבור דרך המחוקק. "הפעילות הכלכלית בבורסה, רבת חשיבות. שאלת הטלת מס עקיף על פעילות זו (כאשר מדובר בפעילות בנוסטרו), באופן שלא נעשה במשך עשרות שנים מאז חקיקת הסעיפים אליהם פונה כיום רשות המסים, היא שאלה לה צדדים שונים. רשות המסים, היא רשות מינהלית. ביחסי המחוקק והרשות המינהלית, שעה שנאמר על-ידי נציגי רשות המסים ומנהליה בדיונים בפני המחוקק כי לא יוטל מס על מקרים כגון זה שלפנינו, ראוי ונכון בעיני כי (אם נדרש) שינוי, יערך הוא תוך פנייה חוזרת אל המחוקק, אשר הוא הגורם אשר יכול ומוסמך לבחון את מכלול השיקולים הרלוונטיים".

לדברי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי העוסק בתחומי המיסוי הישראלי והמיסוי הבינלאומי, "פסק הדין מהווה מהפכה שתגרום להפסד של עשרות מיליונים בשנה לרשות המסים. עמדת רשות המסים שלפיה עיסוק בסחר בני"ע בהשקעות עצמיות (נוסטרו) חייבת במע"מ, אפשרה למדינה לגבות מס בהיקף עשרות מיליוני שקלים משחקני הנוסטרו בישראל, על אפם ועל חמתם, למרות שהדבר היווה שינוי ביחס לעמדה המסורתית של רשות המסים. בתי המשפט דנו בסוגיה בכמה הזדמנויות, ונראה כי חשו אי נוחות מעמדת רשות המסים אך לא הפכו אותה קונקרטית. כעת, סוף סוף, הנחית בית המשפט מכה על עמדת רשות המסים".

לדברי אסנפי, "מדובר בבשורה לפרטיים ולחברות שיש להם פעילות נוסטרו. הפסיקה תשפיע כל מי שעוסק במסחר בני"ע מכספים עצמיים, גם פרטיים וגם חברות, בהם למשל בתי השקעות, חברות שעוסקות בסחר בשוק ההון, בסחר בקריפטו ועוד.

עו"ד עופר אלבוים, שותף במשרד עורכי הדין שקל ושות' המתמחה במיסוי, מסביר, כי "חוק מע"מ מחריג מבסיס החיוב במס מכירת ניירות ערך ומסמכים סחירים. כלומר, פעילות בשוק ההון אמורה לא להתחייב במע"מ. עם זאת, בשנים האחרונות מנסה רשות המיסים לחייב במע"מ רווחים הנוצרים אצל פעילים בשוק ההון מהמסחר שלהם במניות, וזאת באחד משני אופנים: סיווג הפעילות כפעילות של 'מוסד כספי', החייבת ב'מס רווח' שהוא תחליף מע"מ או כפעילות של עוסק שעסקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים תוך חיוב במע"מ. בפסק הדין בית המשפט דוחה את פרשנות רשות המיסים".

לדברי אלבוים, "פסק הדין עוסק אמנם בסוגיית סיווג כמוסד כספי של חברה שפעילותה בהשקעות כספיה בבורסה (השקעות נוסטרו) אבל השלכתו רחבה הרבה יותר וחלה גם על כלל הגופים (שאינם עושי שוק או ברוקרים מקצועיים) שמפיקים רווחים ממסחר בבורסה. זאת, לאור קביעותיו העקרוניות של בית המשפט, כי חיוב כאמור סותר את לשון החוק, את תכליתו ואת כוונת המחוקק לחייב במע"מ מתווכים (ברוקרים) ולא מי שמבצע את הפעילות עבור עצמו". עוד לדבריו, "תוצאת פסק הדין הינה שמשקיעים בשוק ההון, שעד כה היו חשופים לטענה לתוספת מס בשיעור של 17% על רווחיהם ולעיוותים נוספים, יכולים להיות רגועים קצת יותר".