האם השר לענייני ירושלים לא יודע כמה כסף מנהל המשרד שלו?

להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו זה חשוב. אבל אלקין העלה אותה גבוה מדי • המשרוקית של גלובס

"אני מאוד שמח שתיק ירושלים חזר אלי", אמר זמן קצר לאחר הקמת הממשלה החדשה השר זאב אלקין, שאולי לא רבים יודעים, אבל בנוסף להיותו שר השיכון מחזיק גם בתואר שר ירושלים והמורשת.

בשביל מה נחוץ המשרד הזה, ועוד עבור שר שממילא מחזיק במשרד גדול וחשוב? המראיינת ב"יומן הבוקר" של רדיו ירושלים, מאיה חסון קראוס, לא שאלה, אבל אלקין מיהר להסביר: "ב-2015 כשלקחתי את התיק הזה הוא נחשב קטן וזניח", אחרי חמש שנים בתפקיד "סיימתי עם משרד שניהל ארבעה מיליארד שקל השקעות בירושלים". ארבעה מיליארד שקל למשרד לענייני ירושלים? זה נשמע כמו סכום גבוה למדי עבור משרד שהוא לא בדיוק מרכזי. בדקנו. 

המשרד לענייני ירושלים הוקם במקור בשנת 1990. ב-1992 ממשלת רבין ביטלה את המשרד אך ראשי הממשלות שכיהנו עד 1999 המשיכו להחזיק בתואר השר לענייני ירושלים, לצד תוארם הראשי. לאחר מכן התיק חזר לנדוד בין פוליטיקאים שונים, עד שב-2015 הוא הגיע לידיו של אלקין (שכיהן במקביל גם כשר הקליטה) שהפך אותו למשרד נפרד. אלקין כיהן בתפקיד בקדנציה הראשונה שלו עד מאי 2020, אז הוחלף על-ידי רפי פרץ.

תחת אלקין תקציב המשרד השנתי הגיע בשיא ל- 286 מיליון שקל (2016), ובשנתו האחרונה עמד על פחות מ-100 מיליון שקל. אבל אלקין לא טען שהמשרד תוקצב ב-4 מיליארד שקל, אלא שהוא ניהל פרויקטים בהיקף הזה. בדקנו את הפרויקטים המופיעים באתר המשרד ואלה הממצאים.

מסגרת התקציב הגדולה ביותר של המשרד קשורה לתוכנית החומש להשקעות בירושלים (2016 עד 2021). זו אושרה ביוני 2016, הורחבה מספר פעמים, ונכון לעדכון האחרון המופיע באתר המשרד המסגרת התקציבית שלה מסתכמת ב-885 מיליון שקל.

במאי 2018 התקבלו שתי החלטות נוספות לגבי פרויקטים שתחת המשרד: תוכנית לחיזוק ולמיצוב מרחב העיר העתיקה בירושלים שהיקף המסגרת התקציבית שלה עומד על 350 מיליון שקל , ותוכנית חומש לצמצום הפערים בין מזרח העיר למערבה בהיקף של 445 מיליון שקל לחמש שנים.

אל התוכניות הללו צריך להוסיף גם הרחבה של תוכנית מרום "לחיזוק פעילויות כלכליות ותרבותיות בירושלים", שהורחבה בנובמבר 2015, תחת אלקין, ב-108 מיליון שקלים נוספים. סך כל התוכניות הללו, שחלקן נפרסות על פני שנים, מסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל, רחוק מאוד מ-4 מיליארד השקלים שעליהם דיבר אלקין.

פירוט אחר של התוכניות המהותיות שמנהל המשרד מופיע בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2020. בדוחות אלה ניתן לקבל מבט מעודכן על הסכומים שכבר הוצאו בפועל במסגרת התוכניות ועל היתרה שאושרה להוצאה. אך מבין הפרויקטים הרלוונטיים מופיעה שם רק תוכנית היובל, שבה לפי הדוחות נותרו 350 מיליון שקל והיא אמורה להסתיים השנה (2021). 

אז אולי אלקין הפריז מאוד בסכום שבו נקב, אבל צדק כשטען שלפני כניסתו לתפקיד היה מדובר בתיק קטן וזניח? נכון ש"תוכנית היובל" מתקופתו של אלקין היא גדולה יותר מתוכניות קודמות שהיו לפניו, אבל כפי שאפשר לראות באתר המשרד, גם תוכניות שאושרו טרם כניסתו לתפקיד היו בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.

בשורה התחתונה: דבריו של השר אלקין לא נכונים ברובם. ההיקף הכספי הכולל של התוכניות שנוהלו על ידי משרד ירושלים עם תום כהונתו הקודמת היה נמוך משמעותית משני מיליארד שקל. יחד עם זאת, בתקופתו המשרד הפך למשרד נפרד וניהל את תוכנית היובל שגדולה מתוכניות קודמות שהיו בו.

תחקיר: עמירם ברקת

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: זאב אלקין
מפלגה: תקווה חדשה
תוכנית: יומן הבוקר
תאריך: 27.6.21
ציטוט: "כשלקחתי את התיק (ירושלים) הוא נחשב תיק קטן וזניח, אני סיימתי אחרי 5 שנים בתפקיד עם משרד שניהל 4 מיליארד שקל השקעות בירושלים"
ציון: לא נכון ברובו

המשרד לענייני ירושלים הוקם במקור בשנת 1990, במטרה לקדם את מימוש חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל שנחקק עשר שנים קודם לכן, ב-1980. המשרד בוטל על-ידי ממשלת רבין השנייה ביולי 1992, אך ראשי הממשלות שכיהנו עד 1999 (יצחק רבין, שמעון פרס ובנימין נתניהו) המשיכו להחזיק בתואר השר לענייני ירושלים, לצד תוארם הראשי.

התואר השר לענייני ירושלים נדד במהלך השנים בין ראשי ממשלה ושרים - אך ללא שהיה צמוד לכך משרד ממשלתי עצמאי.

כאמור המשרד לענייני ירושלים ומורשת הוקם מחדש ביוני 2015 עבור השר זאב אלקין. אלקין, כיום שר הבינוי והשיכון מונה לתפקיד השר לענייני ירושלים במסגרת הממשלה ה-34 בראשותו של בנימין נתניהו שנכנסה לתפקידה ב-17 למאי 2015. אלקין קיבל במקור את תיק העלייה והקליטה והשר לעניינים אסטרטגיים אך ניאות לקבל לידיו את תיק ירושלים 11 יום לאחר תחילת כהונתה של הממשלה, כפיצוי על-כך שנאלץ לוותר על תיק השר לעניינים אסטרטגיים לטובת גלעד ארדן.

אלקין כיהן בתפקיד מה-1 ביוני 2015 ועד ל-17 במאי 2020, אז הוחלף על-ידי רפי פרץ. ב-13 ביוני השנה החליף אלקין מחדש את פרץ.

מנכ"ל המשרד הוא נתנאל איזק והוא ממוקם כיום בבניין משרד ראש הממשלה ברחוב קפלן 3 בירושלים. על-פי העץ הארגוני המופיע באתר המשרד, הוא מונה שלושה אגפים (ירושלים, מורשת ומטה), בהם מועסקים שני סטודנטים, רכז, תקציבן, חמש מנהלות בכירות, ראש אגף, יועץ משפטי וסמנכ"ל.

על פי אתר המשרד לענייני ירושלים ומורשת, בתקופת כהונתו של אלקין נמסרו לניהול המשרד מספר פרויקטים מרכזיים, זאת על-פי החלטות הממשלה המרכזיות הבאות:

החלטה 788 שהתקבלה ביום 29.11.2015 הרחיבה את תכנית מרום לחיזוק פעילויות כלכליות ותרבותיות בירושלים בתקציבים נוספים בהיקף של כ-108 מיליון שקלים.

החלטה 1483 שהתקבלה ביום 02.06.2016 אישרה תכנית חומש להשקעות בירושלים בשנים 2016 עד 2021 בהיקף כולל של 850 מיליון שקל. מסגרת התקציב לתכנית היובל הורחבה מספר פעמים לצורך השקעות בפרויקטים בתחומי התיירות והקולנוע (ראו למשל החלטה 3142 מיום 12.11.2017 להקמת בית ספר בינ"ל לתיירות) והיא עמדה נכון לעדכון האחרון המופיע באתר המשרד על 885 מיליון שקל.

החלטה 3788 שהתקבלה ביום 13.05.2018 (יום ירושלים) עוסקת בתכניות שונות לחיזוק ולמיצוב מרחב העיר העתיקה בירושלים. המסגרת התקציבית הכולת שהועמדה לרשות הפרויקטים שבמסגרת התכנית עומדת על 350 מיליון שקל.

החלטה מספר 3790 שהתקבלה אף היא באותו יום עוסקת בתכנית חומש לצמצום הפערים בין אוכלוסיית מזרח ירושלים למערבה - בדגש על פרויקטים בתחום החינוך. המסגרת התקציבית הכוללת שהועמדה לרשות תכנית זו עומדת על 445 מיליון שקל, שאמורים להתפרס על-פני חמש שנים.

סך המסגרות התקציבית שהועמדו בכל התכניות הנ"ל עומד על 1.788 מיליארד שקל.

פירוט אחר של התכניות המהותיות שמנהל המשרד לענייני ירושלים ומורשת מופיע בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2020. בדוחות אלה ניתן לקבל מבט מעודכן עם הסכומים שכבר הוצאו במסגרת התכניות ועל היתרה שאושרה להוצאה.

הדוחות של מדינת ישראל מזכירים רק שתי תכניות שבניהול המשרד: תכנית היובל, שבה לפי הדוחות, נותרו 350 מיליון שקל והיא אמורה להסתיים השנה (2021). התכנית השניה המוזכרת היא תכנית לפיתוח אגן העיר העתיקה. ואולם, הדוחות מתייחסים לתכנית שקדמה להחלטה 3788 - ושההחלטה לגביה התקבלה ב-2012, כלומר לפני כניסתו של השר אלקין לתפקיד.

נציין כי באתר המשרד לירושלים ומורשת מוזכרות תוכניות נוספות שאושרו טרם כניסתו לתפקיד של השר אלקין. מתכניות אלה ניתן ללמוד כי עוד קודם להקמת המשרד, הופקד השר לענייני ירושלים על פרוייקטים בתחומי פיתוח ירושלים ואתרי מורשת לאומיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים - מה שעומד לכאורה בניגוד לדבריו של אלקין.

מדובר בין היתר בתכנית לחיזוקה של ירושלים, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 3696 מה-6.6.2005 שבמסגרתה תוקצבו תכניות בסכום כולל של 240 מיליון שקל בשנים 2005-2012; התכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית, בהתאם להחלטת ממשלה 1412 מיום 21.2.2010 שבמסגרתה תוקצבו פרויקטים באתרי מורשת לאומיים בכל הארץ בסך של 189 מיליון שקל על-פני חמש שנים.

כמו כן נציין את החלטת ממשלה 1606 מה-18 למאי 2014 העוסקת בהעברת היחידות הארציות של הממשלה לירושלים. על-פי המשרד לענייני ירושלים השר לענייני ירושלים ומורשת עומד בראשות צוות ממשלתי שנועד לקדם את יישום ההחלטה.

לסיכום: ההיקף הכספי הכולל של תכניות המנוהלות על-ידו, ושאושרו בתקופתו של השר אלקין נמוך מ-2 מיליארד שקל. על-פי דוחות החשב הכללי באוצר מתוקצב כיום רק פרויקט אחד שאושר בתקופתו של אלקין (תכנית היובל) שהיקפו הכולל כ-885 מיליון שקל. יחד עם זאת יש לציין כי אלקין הביא להקמתו מחדש של משרד לענייני ירושלים וכי בתקופתו התקבלו החליטה הממשלה על מספר פרויקטים מרכזיים לחיזוק העיר. לכן דבריו של אלקין לא נכונים ברובם.