הבנקים לא הפנימו את מהפכת הקריפטו? זו לא סיבה לוותר להם

לאורך השנים, הבנקים בישראל מערימים קשיים משמעותיים בקשר לפעילות במטבעות קריפטוגרפיים. הבנקים מונעים העברת כספים לטובת רכישת מטבעות, קבלת כספים שמקורם בעסקת מטבעות ועוד.

לעיתים מדובר בחסימת פעילות של אנשים נורמטיביים לחלוטין, אשר כל חטאם הוא הרצון לממש רווח מהשקעה במסחר במטבעות קריפטוגרפיים. כך למשל קרה לרועי ויפעת ערב, אנשים שהם מלח הארץ אשר נאלצו לתבוע את הבנק כדי להפקיד כספים שמקורם במסחר במטבעות קריפטוגרפיים (ת"א 51757-08-18 ערב ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ) .

במסגרת הדיון בתיק, חיווה היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו הנסמכת על עבודה מעמיקה של וועדה בין משרדית, לפיה אין לחסום באופן גורף ואוטומטי חשבונות של לקוחות פרטיים מעצם העובדה שמקור הכספים שבחשבון או המועברים לחשבון הוא מסחר במטבעות קריפטוגרפיים.

הבנק לא השלים עם פסק הדין

היועמ"ש הבהיר כי על הבנק להפעיל שיקול דעת ולבחון קריטריונים מפחיתי סיכון להלבנת הון כגון פעילות בסכום נמוך, אישור מרשויות המס על תשלום מס ועוד. למעשה נשאב מן המשפט המנהלי מודל של מתחם סבירות, לפיו סירובו של הבנק למתן השירות בחשבון יהיה "סביר" רק במקרים שאינם מופיעים ברשימת הנסיבות מפחיתות את הסיכון.

הבנק לא השלים עם פסק הדין לטובת בני הזוג והגיש לאחרונה ערעור לבית המשפט העליון. הדיון בערעור נקבע לחודש מאי 2022 ועד למועד הדיון צפויים להיכנס לתוקף שינויים טקטוניים בישראל ובעולם בתחום המסחר במטבעות קריפטוגרפיים.

בראש השינויים, תיקון לצו למניעת הלבנת הון שייכנס לתוקף ביום 21.11.2021 ומחיל על נותני שירותים פיננסיים בתחום המסחר במטבעות קריפטוגרפיים חובות אשר אחת המרכזיות שבהן היא חובת זיהוי והכרת הלקוח (KYC אשר מותאם ללקוחות שסחרו במטבעות קריפטוגרפיים). מדובר ברגולציה ישראלית אשר מכוונת באופן ישיר למסחר במטבעות קריפטוגרפיים וזאת כחלק ממהלך בינלאומי להפוך את הסמוי והמחתרתי לגלוי ומפוקח. שינויים דומים התרחשו כבר ביותר מ-50 מדינות החברות בארגון FATF שישראל חברה בו, ארגון אשר אמון על פיתוח וקידום מדיניות עולמית ושיתופי פעולה בינלאומיים במאבק בהלבנת הון, במימון הטרור.

לאור הגשת הערעור נראה שהמערכת הבנקאית טרם הפנימה את השינוי בעולם בכלל ובישראל בפרט, הזמן שבו ניתן היה לסרב לתת שירות ללקוח רק כי מקור הכספים הם במטבעות קריפטוגרפיים עבר מן העולם עם פרסום הצו ברשומות.

מצד הלקוח עליו להפנים שגם למטבעות אשר דרגת האנונימיות של המטבע והסוחרים בה גבוהה, עומדת להתווסף שכבה של מידע בינלאומית (כמו קוד SWIFT בבנק) אשר תיצור רשימה של מטבעות "לבנים" שניתן לממש דרך המערכת הבנקאית ומטבעות "שחורים" אשר יטופלו במסגרת הרגולציה האוסרת הלבנת הון. על הלקוחות של הבנק אשר מעוניינים להקל על מימוש ההשקעה שלהם למטבעות מסורתיים, לוודא שהם סוחרים במטבעות בזירות המפוקחות על-ידי הרשות כדי להימנע מבעיות מיותרות.

התיקון לצו כמהלך במסגרת הרגלוציה בעולם על השוק הקריפטוגרפי ישנה את האופן בו המטבעות הקריפטוגרפיים פועלים, נשמרים ועוד, לכן מומלץ להתייעץ עם מומחים לפני פעולה כזו או אחרת במטבעות מסוג זה כדי להימנע מהתנגשויות מיותרות עם החוק, הפסד ההשקעה ועוד.

הכותב הוא מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית