זהות דיגיטלית - אבן יסוד לכלכלת העתיד

זהות דיגיטלית היא אבן יסוד לפעולה בכלכלה הדיגיטלית המקומית והגלובלית כאחד. נראה כי "אומת הסטארט-אפ" מאחרת גם את הרכבת הזאת.

ב-16 ביולי 2021 התקיים בקונגרס של ארצות-הברית דיון פתוח בוועדה (Task Force) לבינה מלאכותית. לדיון שהיה פתוח ושקוף לעיני הציבור האמריקאי זומנו להעיד מומחים מכל העולם כדי להעמיק את הבנת של המחוקקים האמריקאים בצרכים ובאתגרים העומדים בפני מדינה המבקשת ליישם זהות דיגיטלית לאזרחיה. תחת הכותרת "אני מי שאני: אימות זהות דיגיטלית ושימור פרטיות בעידן הדיגיטלי" הוביל יו"ר הוועדה ביל פוסטר את עדויות המומחים לשם הנחת יסודות החקיקה בתחום זה.

כידוע לכל, בעקבות הקורונה נעשינו תלויים בכלים ובשירותים דיגיטליים כמעט בכל תחום בחיינו: לצריכת שירותים אזרחיים בתחום החינוך, הבריאות, הכספים והממשל. שלא כמו באינטראקציות פיזיות, יכולתנו לוודא מי או מה נמצא בצידה השני של הפעולה הדיגיטלית מוגבלת למדי.

גם לפני המגפה תרמה הפגיעוּת של מערכות דיגיטליות להתקפות על מערכות חיוניות כמו אספקת אנרגיה, מערכות רפואה ומוסדות פיננסיים. שירותים בכל תחום עוברים מהפכה דיגיטלית ונעזרים בטכנולוגיות של אוטומציה, אלגוריתמיקה וחישוביות, ולפיכך נתונים למניפולציה ונסמכים על אבטחת הזהות הדיגיטלית.

מכיוון שאנו עוברים לעולם מרושת שיעמיק את השימוש במכשור IoT (רשת של מכשירים), חיישנים ומערכות מידע למיניהן, זהות דיגיטלית אמינה ומאובטחת היא הכרח על מנת שאנשים, יֵשויות (חלקן אוטונומיות) ומכשירים יתקשרו בינם לבין עצמם ויפעלו בסביבה אמינה שאינה חשופה לאיומים על הביטחון האישי ועל ביטחון המדינה.

גם הפרטיות בסכנה

איום נוסף הוא על הפרטיות. איום זה נובע מכך שהתשתית החיונית לזהות דיגיטלית נעשית חלק ממודלים עסקיים של תאגידי טכנולוגיה ענקיים המחפשים תזרימי הכנסה ורווח גם בתעשיות פיננסיות, רפואיות, חינוכיות ובתחום הכלכלה היצירתית (מוזיקה, אומנות, סרטים ועוד). בעבור גופים כאלה, מידע על משתמשים הוא נכס יקר בשעה שהצד האחר נתון לאיום על פרטיותו והוא חשוף לסכנת ניצול והפרה של זכויות אזרח. פעמים רבות הטכנולוגיות שמשתמשים בהן התאגידים אינן נהירות למשתמשים וגם לא לממשלות ולמחוקקים.

כדי להבטיח את האמון ואת ביטחון המשתמשים באקוסיסטם הדיגיטלי אנו נדרשים לתשתית נאותה של זהות דיגיטלית, המבוססת על תקנים אתיים, על אחריותיוּת (Accountability) ועל צדק, תקנים שרק מדינות יכולות להציב אל מול המגזר העסקי. כפעולה לגידור סיכוני הפתרונות העסקיים, ממשלות באיחוד האירופי וממשלות קנדה, אנגליה וניו זילנד הכירו בתשתית לזהות דיגיטלית כתשתית חיונית לחברה ולכלכלה, והן פועלות לקביעת תקנים לתשתית זו.

לדוגמה, באיחוד האירופי פועלים לגבש תקן לזהות דיגיטלית גלובלית (e-ID) כדי להנגיש מגוון שירותים ומוצרים בכלכלה הדיגיטלית, וגם כנדבך בשמירה על פרטיות האזרח ומניעת שימוש לרעה בנתונים אישיים בידי גופים עסקיים כמו פייסבוק, גוגל ואחרים. המדינות המתקדמות ביניהן, אף בוחנות יישום של זהות דיגיטלית מבוזרת Self Sovereign Identity), המאפשרת לאזרח עצמו להחזיק ולנהל את זהותו ואת המסמכים והאישורים הרישמיים הנדרשים לו בפעולתו הכלכלית ובאינטראקציות עם מוסדות (לדוגמא: תעודת לידה, תעודות השכלה, תיק רפואי, מסמכי בעלות על נכסים) על ידי חתימה מאובטחת המאשרת שהללו אישורים מקוריים ומאובטחים.

חשיבה פורצת דרך זו מבטיחה תועלות כלכליות גם למשרדי הממשלה ארגונים ציבוריים ופיננסיים, המספקים תעודות אלו לאזרח, בכך שמוסר מהם נטל מכביד של ניהול ואבטחת מאגרי מידע (שבדרך כלל כפולים ומיותרים) כמו גם חלק מהנטל החוקי והלייביליות הכרוכים בניהול ותחזוקה של מאגרי המידע ותהליכי האשרור המחויבים על פי חוק.

קיימות אומנם מסגרות בינלאומיות שונות העוסקות בטכנולוגיה מנקודת מבט של אתיקה ומוסר, חוק ומשפט, אבל מורגש חסרונן של מסגרות הממוקדות באבן היסוד של הזהות הדיגיטלית. בישראל הנושא לא נמצא כלל על סדר היום הציבורי. על הממשלה בישראל להאיר ולהעיר את הדיון הציבורי בתחום זה ולפעול להפכו לחשוב ודחוף, ללמוד מהנעשה במדינות העולם שיש בהן תשתית דיגיטלית מפותחת ומתקדמת, ולהציב מדדים ותהליכי יישום המבוססים על צדק, הכלה, מניעת ניגוד אינטרסים וא-סימטריה של כוח, ולוודא שוויון, שקיפות ואחריותיות, מתוך מחשבה על ביטחון האזרחים ורווחתם, כמו גם על קידום כלכלת ישראל ושילובה בסטנדרטים של מדינות מתקדמות - ויפה שעה אחת קודם.

הכותבת היא מומחית במדיניות בלוקצ'יין ועומדת בראש מרכז הבלוקצ'יין של הלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל (ע.ר)