בשנת 2020 חלה עלייה של 40% במספר התלונות שהוגשו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה - 1,094 פניות, מספר הפניות הגבוה יותר מאז הקמת הנציבות ב-2005. כך עולה מהדוח השנתי המסכם את פעילות הנציבות לשנת 2020, שהגישה השבוע הנציבה עו"ד מרים כבהא, לשרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי.
נציבות השוויון קיימה ב-2020 132 פגישות עם מעסיקים, שלחה למעסיקים 60 מכתבי בירור, קיימה 46 הרצאות והגישה 28 בקשות או צווים לאיסוף נתונים ממעסיקים.
רוב הפניות לנציבות היו סביב הסגר הראשון, בחודשים אפריל-מאי. מתוך כלל הפניות לנציבות השוויון בנושא משבר הקורונה: 75% היו פניות של נשים, 89% היו פניות של יהודים, 51% היו פניות בנושא אפליה על רקע תנאי עבודה - שכר והטבות ו-37% בנושא אפליה על רקע פיטורים או פיצויי פיטורים. 81% מהפניות היו מעובדים במגזר הפרטי, 17% מעובדים במגזר הציבורי ו-2% מעובדים במגזר השלישי.
נשים: הפליה על רקע טיפול בילדים
מתוך כלל הפניות, שני שלישים מכלל הפניות היו של נשים, וכמעט מחצית מהן היו בנושא אפליה על רקע הרחבת המשפחה וטיפול בילדים. 34% היו על רקע היריון, 5% על רקע טיפולי פוריות, ו-8% היו קשורות להורות. בנושא הפנייה של גברים, 17% מהפניות - המספר הגבוה ביותר, היו בנושא אפליה על רקע גיל, 9% בנושא מגדר, 8% בנושא לאום ו-8% בנושא אפליה על רקע היריון.
מספר התלונות בנושא אפליה על רקע גיל עמד על 109 פניות לעומת 80 פניות ב-2019 והיה הגבוה ביותר מאז ייסוד היציבות. הנושא בלט בקרב ערבים, ששיעור התלונות שלהם בנושא עמד על 27% לעומת 2% בקרב יהודים. בחברה הערבית 19% התלוננו על אפליה עקב הריון, מעט פחות מהשיעור הארצי ונמוך יותר מהשיעור המקביל אצל היהודים - 27%.
בשנת 2020 גדל פי חמישה מספר הפניות בנושא אפליה על רקע מקום מגורים לעומת 2019 (מ-78 פניות לעומת 17), ונמשכה מגמת העלייה שנצפתה מאז 2015, אז עמד מספר הפניות על 7 בלבד. גם כאן בולט מספר התלונות הגבוה בקרב אזרחים מהחברה הערבית (11% לעומת 2% בקרב יהודים). כמו כן נמשכה העלייה בפניות בנושא אפליה על רקע מוצא, מצד עולים מברה"מ ויוצאי אתיופיה, שגדל פי שלושה מאז 2017.
לפי הדוח, בשנת 2018 ירד כמעט בחצי מספר הפניות בנושא אפליה על רקע הטרדה מינית, אך בשנתיים האחרונות הוא שב ועלה, ל-28 פניות ב-2019 ו-27 פניות ב-2020.
אחד התיקים שבהם הייתה מעורבת הנציבות בשנת 2020 הוא הליך שעסק בטענת תובעת לפערי שכר בינה ובין חמישה גברים שעבדו יחד איתה, שבו בית הדין קיבל את עמדת הנציבות שהוגשה. בנוסף, הוגשה על ידי הנציבות עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בשמה של קצינת משטרה, אשר טענה כי לא מונתה לתפקיד בכיר במשטרת ישראל ולא קודמה בתפקיד ובדרגה בשל היותה אישה.
לדברי הנציבה עו"ד מרים כבהא: "בשנת 2020 התמודד שוק התעסוקה עם אתגרים קשים ומורכבים שזימן לו משבר הקורונה, ולצערנו ראינו פגיעה רבה באוכלוסיות שהייצוג שלהן בשוק העבודה אינו מיטבי. דווקא בשעת חירום ומשברים, אנו מצפים מהמעסיקים והמעסיקות לצמצם את הפגיעה בזכויות העובדים והעובדות בכלל ובזכויות העובדים והעובדות הנמנים עם האוכלוסיות החלשות בפרט, ולפעול בצורה מידתית ומאוזנת. המסר שחשוב שיגיע למעסיקים הוא שאין לגיטימציה לפגוע בעובדים בניגוד לחוק וכי זכות העובדים לשוויון בתעסוקה קיימת ושרירה גם בעתות משבר ואנו בנציבות השוויון פה כדי לסייע בקידום זכויות אלו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
