הנגיד אמיר ירון: "סגר רביעי עלול לגלח 0.5% מהתוצר"

נגיד בנק ישראל קורא להימנע בכל מחיר מסגר, ובכל זאת מספק תחזית לנזקי סגר • ראש הקבינט הכלכלי פרנקל: "ככל שנדבר יותר על הסגר, כך ניצור ציפיות שמצדיקות את עצמן. צריכים לעשות הכל כדי להימנע מזה"

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דוברות בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דוברות בנק ישראל

"סגר רביעי כתוצאה מנגיף הקורונה עלול לצמצם את הצמיחה הכלכלית של ישראל ב-0.5%", כך אמר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, בראיון ל"בלומברג". "עלינו לעשות כל מאמץ שניתן להעלות על הדעת כדי למנוע סגר".

בכך בנק ישראל מיישר קו עם עמדת האוצר. אתמול הבהירו השר ליברמן ומנכ"ל האוצר בלניקוב כי יש להימנע מסגר, שכן היעילות הבריאותית עוד שנויה במחלוקת אך על הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהסגר יש קונצנזוס.

הפרופ' יעקב פרנקל, ראש הקבינט הכלכלי שהקים אתמול השר ליברמן, אמר היום "עצם זה שהבעיה החלה עם בעיית התחלואה, איך יעלה על הדעת שהריסת הכלכלה תביא לפתרון. כולנו יודעים, שהדבר המרכזי להתמודד בנושא הקורונה זה החיסונים, המסיכות, והריחוק החברתי. ככל שנדבר יותר על הסגר, כך ניצור ציפיות שמצדיקות את עצמן. צריכים לעשות הכל כדי להימנע מזה, זה משהו שהוא הרסני לכלכלה". 

עיקר הדאגה בממשלה ובאוצר היא שהדיבור על סגר ישפיע על הציבור באופן שייאלץ אותו לצמצם פעילויות ואולי לחסוך לימים קרירים. בשטח כבר אפשר למצוא אינדיקציות להאטה בביקושים. נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי שמתפרסמים על-ידי בנק ישראל מצביעים על ירידה חדה יחסית לאחרונה בהוצאה על חינוך ופנאי, והיום פרסמה הלמ"ס את נתוני אמון הצרכנים שהצביעו על ירידה ביולי.

משבר הקורונה פגע במגזר העסקי באופן לא אחיד. בשעה שענפים מסוימים כגון ענפי התיירות, הסעדה ושירותים אחרים מקבלי קהל נפגעו יותר, חלק מהענפים כלל לא נפגע. אחד המגזרים שבגלל הסיכון להדבקה מיובאת טרם חזר לפעילות נורמלית הוא מגזר תיירות החוץ. נזכיר כי בהודעת הריבית האחרונה הנמיך בנק ישראל את תחזית הצמיחה ל-5.5% ב-2021.

בהמשך לשבירה של שער הדולר את הרמה של 3.21 שקלים, אמר ירון: "בטווח הרחוק הפעולות של בנק ישראל אפשרו למגזר העסקי לעבור מייצור לשירותים, זו אחת מהמטרות העיקריות וזו סיבה טובה לשקל להתחזק, נוכח הביצועים של המשק והסקטור ההייטק".

עוד אמר ירון כי בנק ישראל יעקוף את הרך לתוכנית רכישת מט"ח, שנקבעה בינואר להיקף של 30 מיליארד דולר, וכמעט הגיעה לסיומה כשבמחצית הראשונה של השנה נרכשו 27 מיליארד דולר, וביולי פחתה מידת ההתערבות של בנק ישראל ל-500 מיליון שקל 'בלבד'. "ההתערבות של 30 מיליארד דולר שהוצאנו בינואר הייתה צעד מיוחד בנסיבות מיוחדות שנעשו כדי להנחיל ודאות בתקופה של חוסר ודאות, שבה האבטלה עלתה לשיעור דו ספרתי", אמר.