טריליון דולר בייבי: הסנאט העביר את הצעת חוק הדו-מפלגתית בנושא תשתיות של ביידן

החבילה, בגובה כטריליון דולר, היא חלק מרכזי בסדר העדיפויות הכלכלי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן

הסנאט בתום ההצבעה על הצעת החוק / צילום: Reuters, U.S. Senate Pool TV
הסנאט בתום ההצבעה על הצעת החוק / צילום: Reuters, U.S. Senate Pool TV

הסנאט העביר חבילת תשתיות בגובה כטריליון דולר בתמיכה דו מפלגתית רחבה ביום שלישי ובכך קידם עמוד תווך מרכזי בסדר העדיפויות הכלכלי של הנשיא ג'ו ביידן. החבילה מהווה את אחת ההשקעות הפדרליות הגדולות ביותר בכבישים, גשרים ומסילות ברזל מזה כמה עשורים.

תשעה עשר רפובליקאים, כולל מנהיג המיעוט מיטץ' מקונל (מקנטאקי) הצטרפו לכל 50 הדמוקרטים להעביר את הצעת החוק ברוב של 69 מול 30. בבית הנבחרים צפוי להצעה מסלול מורכב יותר, מפני שהדמוקרטים שם תלו את גורלה במעבר של הצעת חוק למלחמה בעוני ובשינוי האקלים שעלותה 3.5 טריליון דולר.

קבוצה דו מפלגתית של 10 סנאטורים והבית הלבן הגיעו להסכם לאחר שבועות רבים של דיונים מתישים. החוק כולל גם אישור מחדש של הוצאות על תוכניות פדרליות לעבודות ציבוריות אבל מוסיף 550 מיליארד דולר לפרויקטים בתחום המים, רשת החשמל וצעדים הקשורים לבטיחות הציבור, ולפרויקטים רבים נוספים.

"סיפו של עשור התשתיות"

מחוקקים משתי המפלגות וראשיהן אמרו במשך שנים שעליהם לשלב ידיים לגבי חבילה כוללת בנושא תשתיות, אם כי ההסכמה חמקה מהם פעם אחר פעם. ההצבעה מאמש בסנאט תאפשר לביידן לשנות כיוון מבחינה זו.

"לאחר שנים רבות של שבוע התשתיות, אנחנו סוף סוף עומדים על סיפו של עשור התשתיות שאני מאמין שישנה את פני אמריקה", אמר ביידן, שהודה לסנאטורים הרפובליקאים שעבדו על הצעת החוק.

יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי (דמוקרטית מקליפורניה) אמרה שבבית הנבחרים לא יעלו את חבילת התשתיות להצבעה לפני שהסנאט יעביר גם את התוכנית למלחמה בעוני ושינוי האקלים. המשא ומתן הזה מאתגר בפני עצמו ועשוי להימשך חודשים, בהתחשב בכך שהדמוקרטים חלוקים ביניהם על פרטי הצעת החוק והרפובליקאים מתנגדים אליה באופן גורף.

מוביל הרוב בסנאט צ'אק שומר (דמוקרט מניו יורק) יזם במליאה התחלה של דיון בנושא מסגרת התקציב לחבילה בגובה 3.5 טריליון דולר מיד לאחר שחבילת התשתיות עברה ביום שלישי. הצבעה פרוצדורלית ראשונית בנושא עברה ברוב דחוק של 50 מול 49, לחלוטין לפי החלוקה בין המפלגות בסנאט.

"לעמיתיי שחוששים שההצעה לא עושה מספיק בנושא האקלים, ונושא המשפחות, והכרחת התאגידים הגדולים והעשירים לשלם חלק הוגן: אנחנו נעים לעבר מסלול שיעשה שינוי דורי בתחומים אלה", אמר שומר לגבי חבילת התשתיות והתוכנית למלחמה בעוני.

"לזה אנחנו יכולים להסכים"

סנאטורים רבים הריעו לחקיקה בנושא עבודות ציבוריות כברכה לכלכלה וכעדות לכך שדמוקרטים ורפובליקאים עדיין יכולים לעבוד יחד על חקיקה משמעותית בוושינגטון.

"זה נושא עליו באופן מסורתי רפובליקאים ודמוקרטים הצליחו להתאחד ולומר, 'אולי אנחנו לא מסכימים על מיסים ועל בריאות ציבורית ועל כל מיני נושאים אחרים, אבל על זה שאנו זקוקים לתשתיות חזקות, אנחנו יכולים להסכים'," אמר הסנאטור הרפובליקאי רוב פורטמן, הנושא ונותן הראשי מטעם המפלגה לגבי החוק.

מתוך 550 מיליארד הדולר בהוצאות שנוספו להוצאות הפדרליות שאושרו מחדש, 110 מיליארד יוקצו לכבישים וגשרים, 66 מיליארד דולר למסילות ברזל וכמעט 40 מיליארד דולר לתחבורה. תוספת של 65 מיליארד דולר תממן הרחבה של הגישה לאינטרנט בפס רחב, כולל על ידי מתן וואוצ'ר בגובה 30 דולר בחודש למשפחות בעלות הכנסה נמוכה לשלם על שירותי אינטרנט.

בחוק כמה צעדים שנועדו למנוע את ההשלכות החמורות ביותר של שינוי האקלים. סכום של 65 מיליארד דולר הוקצה לשיפור רשת החשמל וייצור האנרגיה וכמעט 50 מיליארד דולר יוקדשו להפיכת תשתיות ליותר עמידות בפני מתקפות סייבר כמו גם בפני אסונות טבע כמו שיטפונות ושריפות. כ־7.5 מיליארד דולר יוקדשו לבניית תחנות טעינה נוספות למכוניות חשמליות, בעוד ש־7.5 מיליארד דולר יעזרו לממן החלפה של אוטובוסים ומעבורות המשמשים להסעות ילדים לבתי הספר בחלופות שהפליטות שלהן נמוכות יותר.

"במסגרת הצעת החוק הזו ייבנו מחדש כבישים מתפוררים וגשרים ומנהרות ברחבי המדינה. החוק יספק מי שתייה נקיים לבתים אמריקאים ויטפל במזהמים מזיקים. הוא יגביר את החיבוריות בקהילות שלנו על ידי הבאת אינטרנט בפס רחב אפילו למקומות הכפריים ביותר במדינה", אמרה הסנאטורית ג'ין שאהין (דמוקרטית מניו המפשייר), אחת המחוקקות שניסחו את התוכנית.

"יותר מדי צ'ק פתוח למדינות"

הפרויקטים הספציפיים שההזרקה העצומה הזו של כסף פדרלי תקדם תוחלט במידה רבה על ידי המדינות עצמן, כך אמר קווין דגוד, מנהל מדיניות תשתיות במרכז לקדמה אמריקאית, מכון מחקר ליברלי. הגמישות הזו גרמה לפרוגרסיבים למתוח עליה ביקורת, מפני שהם רוצים סטנדרט יותר מחמיר לכספים מבחינת השפעת אופן הוצאתם על האקלים.

"מה שאנחנו היינו אומרים זה שהכסף הזה לא מגיע עם מספיק תנאים. זה יותר מדי צ'ק פתוח למדינות, ומבדיקה של ההיסטוריה ניתן לראות שהן לא מקבלות החלטות מי יודע מה חכמות לגבי הוצאת כסף פדרלי", אמר דגוד.

ר' ריצ'רד גדס, מנהל התוכנית למדיניות תשתיות באוניברסיטת קורנל, אמר שהחוק היה יכול לכלול יותר חלקים שיקלו על השקעות פרטיות לטווח ארוך בפרויקטים של תשתיות. ועדיין, גדס, שהוא עמית בכיר במכון היוזמה האמריקאי, אמר שעצם גודל ההשקעה יעזור לכלכלה. "זה בהחלט צעד היסטורי במונחים של תשתיות. זה לכל הפחות חוק שעובר פעם אחת בדור", אמר.

הנושאים ונותנים נאבקו שבועות רבים למצוא הסכמה על הדרך לגייס את הכסף או למצוא דרכים לחסוך כסף כדי לממן את עלות חבילת התשתיות, מטרה שהדמוקרטים והרפובליקאים שניהם שאפו אליה בדיונים. הבית הלבן פסל העלאה של מס הדלק הפדרלי או השתת תעריפים נוספים על המשתמשים בתשתיות, מה שבעבר היה מקור למימון הוצאות בתחום זה. בה בעת, הרפובליקאים התנגדו לתוכניתו של ביידן להעלות את מס החברות על מנת לכסות על העלויות.

תוסיף לגירעון 256 מיליארד דולר בעשור

על מנת למלא אחר שתי דרישות אלה, החליטו הנושאים ונותנים הדמוקרטים והרפובליקאים לשנות את הייעוד של כספים שכעת מוקדשים לטיפול בקורונה, עיכבו כלל מתקופת טראמפ לגבי הנחות על תשלומי מדיקייר (Medicare) וגייסו כסף ממכירות פומביות בעבר ובהווה של רוחב פס בתקשורת אלחוטית. סדרה של צעדים בנושא ניהול חשבונאי, כולל יישום של חובות דיווח על עסקאות במטבעות קריפטו, אמורים גם הם לעזור לממן את עלות החבילה.

משרד התקציב של הקונגרס, גוף לא מפלגתי הבוחן יוזמות כלכליות של הרשות המחוקקת, חישב וקבע שניסיונות המחוקקים לממן את החבילה לא יספיקו. במשרד צפו שהחבילה תוסיף לגירעון הפדרלי 256 מיליארד דולר במשך עשור שלם.

רפובליקאים שהתנגדו לחבילה ציינו את מחירה ואת יחסה לשאר סדר העדיפויות של הדמוקרטים כסיבה להתנגדות.

"אני עדיין לא חש בנוח עם מקורות המימון בחקיקה הזו ואני לא חש בנוח עם התעקשותה המתמשכת של יושבת ראש בית הנבחרים פלוסי לקשור מעבר של החבילה הזו להצעת התקציב הבזבזנית בגובה 3.5 טריליון דולר, שיש בה הרבה בזבוז והעלאות מיסים", אמר הסנאטור טוד יאנג (רפובליקאי מאינדיאנה). בשלב מוקדם יותר תמך בחבילת התשתיות.

הנושאים ונותנים על החבילה אמרו שאינם מסכימים לשיטות לפיהן משרד התקציב של הקונגרס להגיע למסקנה שהציג.

ההסכמה לא להעלות את מס החברות כחלק מהחוק לא הייתה הוויתור היחיד שביידן עשה בשיחות. בתחילה הציג הבית הלבן חבילת תשתיות בגובה 2.3 טריליון דולר, והציע השקעות גדולות כמו 400 מיליארד דולר לכיסוי טיפול בקשישים ואמריקאים מוגבלים ו־213 מיליארד להתאמה לאחור של בניינים ובנייה של בניינים חדשים לדיור בר השגה. שני אלה לא נמצאים בחבילה הדו מפלגתית שעברה בסנאט ביום שלישי.

זכתה לתמיכה בגבעת הקפיטול

יוזמות אחרות של הבית הלבן, כמו הוצאה של 45 מיליארד דולר להחלפת צינורות עופרת ו־20 מיליארד דולר לחיבור מחדש של שכונות שנותקו בגלל פרויקטים תחבורתיים בעבר, צומצמו בחבילה הדו מפלגתית. בהצעה שעברה לבסוף מוקדשים רק 15 מיליארד להחלפת צינורות העופרת ורק מיליארד דולר לתוכנית השכונות.

הדמוקרטים עשויים לדרוש שוב כמה מהצעדים האלה, כמו טיפול בקשישים ואמריקאים מוגבלים והעלאת מס החברות, בחבילה הנפרדת בגובה 3.5 טריליון דולר המוקדשת למלחמה בעוני ובשינוי האקלים. הם מתכננים לאשר את החבילה הזו דרך חקיקה תקציבית המכונה הליך השלמה, פרוצדורה המאפשרת להם להעביר אותה בסנאט ללא תמיכה של הרפובליקאים.

הצל הגדול שמטילה החבילה בגובה 3.5 טריליון דולר - עמוד התווך המרכזי השני של האג'נדה הכלכלית של ביידן - הניע גם התנגדות וגם תמיכה בחבילת התשתיות. כמה רפובליקאים אמרו שזה גרם להם להתנגד לחבילת התשתיות, בטענה שאם תעבור תהווה פתח לדמוקרטים להעביר את החבילה השנייה בגובה 3.5 טריליון דולר.

מצד שני, כמה דמוקרטים פרוגרסיביים המתנגדים לחלקים מתוכנית התשתיות אמרו שיתמכו בה רק אם תאפשר למפלגה להתקדם לגבי החבילה בגובה 3.5 טריליון דולר.

פלוסי אמנם אמרה שתחכה שהחבילה היקרה יותר תעבור הצבעה בסנאט, אך כמה דמוקרטים מתונים דרשו שבית הנבחרים יתחיל לדון בחבילת התשתיות מוקדם ככל האפשר, וזה עשוי להסתיים בהליך לא חלק לחלוטין בבית הנבחרים, שם תמיכת הרפובליקאים פחות מובטחת.

ובכל זאת, חבילת התשתיות זכתה לתמיכה רחבה גם בתוך גבעת הקפיטול וגם מחוץ לה, כולל תמיכה של קבוצות גדולות המייצגות אינטרסים גם של החברות וגם של העובדים.