המפץ הגדול, הגרסה הווירטואלית: אריאנה גרנדה בפורטנייט זו רק ההתחלה

ה"מופע" שערכה לאחרונה הזמרת האמריקאית ממחיש את הפוטנציאל ב–Metaverse: החיבור בין מציאות "אמיתית" למציאות מדומה • חברות כמו אפיק גיימס, טנסנט, פייסבוק ואחרות כבר משקיעות בתחום • בזכות הקורונה, ייתכן שתוך פחות מעשור חיינו ייראו אחרת

הדמות הווירטואלית של אריאנה גרנדה במופע הפורטנייט / צילום: צילום מסך מאתר פורטנייט
הדמות הווירטואלית של אריאנה גרנדה במופע הפורטנייט / צילום: צילום מסך מאתר פורטנייט

בסופ"ש האחרון הופיעה הזמרת האמריקאית אריאנה גרנדה במופע חי שנערך וירטואלית בפורטנייט, המשחק שמשגע את העולם. על פניו, עוד אירוע של "ילדים שמכורים למסכים", אבל בעיניי מדובר בלא פחות מאירוע מכונן בהיסטוריה של האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו.

מדובר באירוע חווייתי מטורף, עם מספרים דמיוניים: יותר מ-15 מיליון משתתפים, ותשלום של 20 מיליון דולר עבור ההשתתפות של גרנדה (בצורה וירטואלית, כאמור). אך יותר מכך, מדובר באירוע שממחיש את הפוטנציאל הבלתי נתפס שיש בעולם שישלב בין הפיזי לדיגיטלי, - אשר חברות כמו Epic games (החברה שמפתחת את פורטנייט), Mojang Studios (החברה שעומדת מאחורי מיינקראפט ונמצאת בבעלות של מיקרוסופט), פייסבוק, סנאפ, roblox ואחרות שואפות לייצר.

לעולם הזה יש כבר שם, וקוראים Metaverse (Meta - מעבר, Verse - עיוות של המילה Universe. בתרגום חופשי: מעבר ליקום), והמקור שלו הולך אחורה עד ל-1992 ולספר המדע בדיוני Snow Crash של ניל סטיבנסון. הקונספט שעמד מאחורי הספר הוא של עולם שהוא שילוב של מציאות ודמיון, מה שמתקשר לשנות ה-70 וה-80 ולז’אנר הסייבר פאנק, עם ספרים כמו True names, ולספר מ-2011 שהפך גם לסרט, player number one.

לא נכנסים, נמצאים

מבלי להיכנס לנבכי הקונספט המלא, מדובר בסוג של עולם דיגיטלי שמחבר בין המציאות לדמיון באמצעות כלים כמו AR, VR והאינטרנט עצמו. החזון של חברות מסוימות, כולל של מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג שהתבטא בנושא לפני מספר חודשים, הוא שהעולם הזה של המטא וורס יחליף את האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו, ויהפוך למעשה לדור הבא של האינטרנט.

אפשר אפילו להפליג ולומר שאולי זה יהיה הדור הבא של המציאות שלנו בכלל, שהיא עצמה תהיה שילוב של מציאות ודיגיטל - תחשבו על המכשירים הלבישים, על יכולות המחשוב שאנחנו נושאים עלינו כבר היום, ועל מה יהיה בעוד 10-20 שנה ויותר.

המשמעות הפרקטית של הדברים הללו היא שבמקום המצב הנוכחי, שבו אנחנו בצורה אקטיבית ורצונית נכנסים לאפליקציות, גולשים לאתרים, קוראים פוסטים, מעלים תמונות וכן הלאה, במטא וורס אנחנו לא נצטרך להיכנס לשום מקום.

למשל, לא נצטרך להיכנס לפייסבוק, כיוון שאנחנו (בין אם זה אנחנו כישות פיזית ובין אם אנחנו כדמות וירטואלית) פשוט ‘נהיה שם’. זה המקום שבו ניפגש עם חברים, נראה אותם ונדבר איתם, שם נצא לסרטים, נשחק במשחקי מחשב, נראה הופעות ואולי אפילו נלך לבית הספר ולעבודה.

עולם המטא וורס פשוט ילווה אותנו מהרגע שאנחנו קמים ועד הרגע שנלך לישון. לא נצטרך להגיע אליו, הוא יהיה חלק מהמציאות שאנחנו חיים - שתהיה סוג של מיקס של מציאות אמיתית ומציאות מדומה/דיגיטלית. איך זה יקרה? כנראה שנרכיב משקפיים כלשהם שמשלבים מציאות מדומה או רבודה, או שלסמארטפון שלנו או למכשיר לביש כלשהו יהיו את היכולות הנדרשות. ואולי זה אפילו יהיה צ'יפ שיושתל לנו במוח על ידי neuralink של אלון מאסק.

מטריצות של מיליוני עולמות

כמו שציינתי, המשמעות המעשית היא שבמהלך היום נעבור בין יישומים או 'עולמות' שמשלבים דיגיטל ופיזי. לדוגמה, נעשה שופינג בחנות בגדים דיגיטלית-פיזית, ניכנס לעולם של פורטנייט לשחק, לעולם של נטפליקס לראות סרטים, לבית קפה, למסעדה ואולי אפילו לבית הספר ולעבודה.

תחשבו על מטריצה של מיליוני עולמות ותתי עולמות (לשם הקבלה, כמו שיש היום מיליוני אתרי אינטרנט) שבה כל 'עולם' מנוהל על ידי חברה אחרת. אמזון תקים קניונים וירטואליים, דואולינגו תקים עולם של למידה, דיסני תקים פארקים במטא וורס ועוד ועוד (כמות העולמות והישומים ככמות המוחות שיודעים לייצר תוכן מעניין).

גם המעבר בין העולמות האלה יהיה פשוט וקל. לדוגמה, נוכל לקחת את הבגד שרכשנו לדמות שלנו בפורטנייט ולעבור איתו למיינקראפט, או להשתמש בנקודות שצברנו בעולם של דואולינגו כדי ולקנות איתן כרטיס להופעה בעולם ההופעות של דיסני.

כמובן שבשביל כל זה נדרשים תיאום וסטנדרטיזציה בין כלל השחקנים המעורבים, אבל זה במרחק של הרבה פחות שנים ממה שזה נשמע (כלומר זה פחות ‘מראה שחורה’ ממה שאתם חושבים עכשיו).

מחכים לפיצוח

חשוב לציין שהיישום של המטא וורס הוא לא עובדה מוגמרת. חברות ומובילי דעה בעולמות החדשנות, הטכנולוגיה והדיגיטל חושבים על כיוונים שונים, ואין תמימות דעים. כפי הנראה, כמו שקרה עם האינטרנט, גם את המטא וורס בסוף יישמו בצורה מסוימת, שתובל על ידי חברה אחת או גוף שיוקם לצורך הנושא. כרגע אפילו קשה להעריך מה יהיה המינון בין דיגיטל למציאות. האם 10% ממה שנראה ונחווה ביום יהיה דיגיטלי או אולי 90%? אולי 99%? או 100%?

יש שחקניות טק עולמיות שמבינות את הפוטנציאל העצום, וכבר משקיעות בתחום ובנגזרות שלו. למשל: השקעה ביכולות AR ו-VR, במנגנוני ייצור תוכן, בתשתית אינטרנט עולמית חזקה וביכולות עיבוד משמעותיות, הרבה מעבר למה שיש היום. בין השחקניות האלה ראוי לציין את גוגל, פייסבוק, אפיק גיימס, רובלוקס, מיקרוסופט (בעיקר באמצעות מיינקראפט), סנאפ, ומעל כולן - טנסנט הסינית (מחזיקת מניות גדולה גם בפורטנייט). עם זאת, לא נראה שמישהי מהן כבר "פיצחה את זה".

אישית הייתי שמח שמי שינהל את ההקמה של המטא וורס (שלדעתי יעבור מרעיון למציאות תוך כעשור) יהיה גוף מערבי, עדיף אמריקאי. עם זאת, הסינים קרובים לשם יותר מבחינת מוצרי B2C, נכונות ללכת כברת דרך והסתכלות אסטרטגית וארוכת טווח. טנסנט היא דוגמה מעולה לכך.

לא משנה כיצד הדברים יבואו לידי ביטוי ומתי, מה שבטוח הוא שהאירוע של אריאנה גרנדה בפורטנייט ייכתב ב"דברי הימים" של המטא וורס כאירוע מכונן ומשמעותי - גם אם המופע עצמו הוא לא חלק באמת חלק מהמטא וורס, אלא רק המחשה קטנה של הפוטנציאל או קריאת כיוון.

זה אירוע היסטורי לא כי מעולם לא עשו אירועים וירטואליים (אפילו בפורטנייט היו מופעים בעבר), לא כי היה פה יישום AR או VR שלא ראינו (לא היו יישומים כאלה בכלל, השחקנים צפו במופע באמצעות הקונסולות או הסמארטפונים שלהם), אלא בגלל העוצמות שלו (הבאזז, הכסף, הנוכחות) והעיתוי. הוא מגיע אחרי שנה וחצי של קורונה עם צמיחה מטורפת במעבר לדיגיטל, ובעידן של 5G, של מחשוב קוונטי מעבר לפינה ושל נכונות ובשלות למצוא את "הדבר הבא".

מנכ"ל ובעלי mihi.market, ויוצר הפודקאסט Digital. Tech. Business