המערכת הפיננסית היא המפתח להתמודדות עם משבר האקלים

לראשונה, ההתמודדות עם איומי משבר האקלים מהווה חלק מקווי היסוד של ממשלה בישראל. טיוטה ראשונה של חוק האקלים פורסמה אמנם בשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת, אך מסתמנת מחויבות עמוקה יותר של הממשלה הנוכחית לקידום החוק ולקידומם של צעדים נוספים להאטת קצב ההתחממות הגלובלית וזיהום האוויר.

הממשלה החדשה מצהירה על מחויבותה לצמצום הפליטה הפחמנית בישראל במסגרת חוק אקלים שיכיל מנגנון תמחור פחמן ושר האוצר אביגדור ליברמן צוטט אומר כי "משרד האוצר יפעל לכך שהמשק הישראלי יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים בתחומים השונים לרבות מיסוי ואיכות סביבה דוגמת מס פחמן". התפתחויות אלו בישראל, מיישרות בכך קו עם ממשל ביידן שהכריז על מחויבותו הגבוהה לנושאים סביבתיים, בניגוד לזו של קודמו בתפקיד.

כזכור, במסגרת הסכם פריז שנחתם ע"י 196 מדינות (כולל מדינת ישראל) ב-2015, אבן הדרך המרכזית נקבעה ל-2030, השנה שבה הוסכם לשאוף להביא לצמצום מלא של פליטת גזי חממה, כאשר ישראל התחייבה להפחית את הפליטה מ-10.1 טון לנפש ב-2015 ל-8.8 טון ב-2025 ול-7.7 טון ב-2030.

למערכת הפיננסית העולמית ובישראל, ישנה עוצמה רבה ויכולת לשמש כמנוף מרכזי בתהליך האטת הפליטה.

ראוי לציין, כי הרבה לפני השבעת ממשלת השינוי, הביעו כל הרגולטורים הפיננסים בישראל מחויבות לקידום הנושא ואף החלו לנקוט בצעדים קונקרטיים. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הקדיש בסקירה השנתית אשר התפרסמה לאחרונה, פרק מיוחד לסיכוני ושיקולי סביבה בפעילותם של התאגידים הבנקאיים.

בנוסף, פעל אבידן בסוף 2020 לצירופו של בנק ישראל לארגון ה NGFS - רשת של בנקים מרכזיים ורשויות פיקוח שמשתפים פעולה ביניהם לצורך הפיכת המערכת הפיננסית לירוקה יותר. בפברואר השנה, לאחר שביקש מהבנקים ללמוד ולעקוב אחר ההתפתחויות בעולם בנושא, העביר המפקח שאלון למנהלי הסיכונים בבנקים אשר יהווה בסיס לגיבוש הדרישות הרגולטוריות אשר יגובשו בהמשך.

גם ענת גואטה יו"ר הרשות לניירות ערך, קראה השנה לחברות הציבוריות לתת גילוי בדוחות הכספיים שלהם לסיכוני אקלים, לצד סיכונים חברתיים וסיכוני ממשל תאגידי (סיכוני ESG).

הגילוי בדוחות הכספיים הינו כלי רב עוצמה להעלאת המודעות לנושא. החברות הציבוריות יקדישו משאבים נרחבים יותר להבנת הסיכון ולנקיטת צעדים להתאמת המודל העסקי ככל שנדרש, והמשקיעים יוכלו לשלב בצורה מושכלת יותר שיקולי ESG.

גם הרגולטור הפיננסי השלישי בישראל, משה ברקת העומד בראש רשות שוק ההון, פרסם בתחילת השנה טיוטת חוזר ובה הציע לחייב גופים פיננסיים המנהלים כספי ציבור להביא בחשבון במדיניות ההשקעות היבטי ESG.

סיכוני המעבר

הקצאת המשאבים להפחתת הפליטה, עלולה לפגוע עסקית בחברות ספציפיות ובפעילות הכלכלית במשק. במסמך שפורסם באפריל השנה ע"י ועדת באזל (הועדה אשר אחראית על תקינה וקביעת סטנדרטים בינלאומיים למערכת הבנקאות) מוגדרים סיכונים כאלו כ"סיכוני מעבר" - סיכונים אליהם חשופה המערכת הבנקאית כתוצאה מהמעבר לכלכלה בעלת רמה נמוכה יותר של פליטת פחמן.

בנוסף, מוגדרים "סיכוני אקלים פיזיים" כעלויות עסקיות וכלכליות כתוצאה משינויים אקלימיים כמו השקעת משאבים רבים יותר לקירור, וכתוצאה מהעלייה בהיקפם של אירועי קיצון כמו שריפות, הצפות וכד'.

האתגר העומד בפני המערכת הפיננסית הוא בניית מתודולוגיה אשר תקשור בין "סיכוני המעבר" וה"סיכונים הפיזיים" ובין משתנים כלכליים ופיננסים כמו תוצר, אבטלה, הסתברויות לכשל אשראי של חברות ברמה הענפית וברמת הלווה בודד וכד'.

למרות שמדובר בנושא מורכב, בשנים האחרונות מתגבשת גישה כמותית ומדויקת לניהול תהליך צמצום הפליטה. בעבר, כאשר גויסה המערכת הפיננסית בישראל ובעולם למשימה בעלת ערך ציבורי כמו מלחמה בהון השחור, הדבר נעשה תוך הפעלת כוח רגולטורי רב, לרבות הטלת קנסות ועיצומים. ב-2021, נראה כי התפיסה שלמערכת הפיננסית ישנה מחויבות לבעלי עניין רבים ולא רק לבעלי המניות, הינה תפיסה רווחת יותר.

הממשלה צריכה להוביל את המהלך

לטעמי זו חובתה של הממשלה להוביל את המהלך. ההתחממות הגלובלית משיתה על הציבור עלות כלכלית, עלות אשר החברות המזהמות צריכות לשאת בעצמן ולכן אין מקום לתת לחברות להחליט עבור עצמן. על שלושת הרגולטורים הפיננסים בגיבוי מלא של הממשלה להוביל רגולציה ברורה ומחייבת אשר תתווה את הדרך לניהול הסיכון.

במקביל ראוי שגופים פיננסים ינקטו בגישה פרואקטיבית ויפעלו להטמעת פרקטיקות לניהול סיכוני אקלים כבר עכשיו, גם אם הנושא עדיין אינו מוסדר באופן מלא. תמחור פחמן הינו נושא מורכב אשר יעוגן ככל הנראה יחד עם קביעת שיעורי המס על הפליטה.

יחד עם זאת, הבנקים והמשקיעים המוסדיים יכולים כבר עכשיו להתחיל ולתת גילוי על הנכסים פולטי הפחמן אשר גלומים בהשקעותיהם. גם בנושא מדידת הפליטה אין עדיין סטנדרט מקובל עולמי, אך ישנן שיטות מדידה מקובלות.

הבנקים והמשקיעים המוסדיים יכולים כבר בשלב זה לדרוש מהתאגידים אותם הם מימנו, בפרט בענפי האנרגיה התחבורה והנדל"ן, להציג את היקפי פליטת הפחמן הנוכחיים ואת היעדים להפחתת הפליטה ככל שישנם, אל מול היעדים הלאומיים אשר מדינת ישראל אימצה.

איל סדובסקי שדות - מומחה פיננסי , לשעבר Global Treasurer בבנק דיסקונט, מנהל סיכונים תאגידיים בבנק לאומי ומנהל החוב הממשלתי במשרד האוצר.