יאיר ביטון | פרשנות

ביהמ"ש זיכה את יאיר ביטון ופתח לדיון שאלה מעוררת מחלוקת במיוחד

יאיר ביטון הסתיר את מעורבותו של העבריין יצחק אברג'יל בחברת גן רווה, החברה עמה התקשרה החברה הציבורית ב. יאיר, אך זוכה מכל האישומים נגדו • המסקנה העולה מהכרעת הדין היא שביטון לא היה צריך לדווח לדירקטוריון ב. יאיר - כלומר שמעורבותו של עבריין בכיר בעסקי חברה ציבורית אינה פרט שהציבור זכאי לדעת

יאיר ביטון / צילום: תמר מצפי
יאיר ביטון / צילום: תמר מצפי

בשבוע שעבר זוכה הקבלן יאיר ביטון, מייסד החברה הציבורית ב. יאיר העוסקת במיזמי נדל"ן ומי שהיה יו"ר הדירקטוריון ומנהלה הפעיל. ביטון גם הואשם בפרשת עו"ד רונאל פישר ופרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד, בכך ששיבש מהלכי משפט בחקירה בעניין התיק בו זוכה. משפטו בירושלים ממשיך להתנהל.

בפרקליטות שוקלים להגיש ערעור על הזיכוי נוכח קביעות עובדתיות של בית המשפט, שלגישתם היו צריכות להוביל למסקנה משפטית שונה.

השופטת טלי חיימוביץ מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי לא הוכח קשר פלילי בין ביטון לבין העבריין הבכיר יצחק אברג'יל בפרשה שבמרכזה פרויקט בנייה באילת שחברת גן רווה הייתה אמורה לבנות עבור חברת ב. יאיר. זאת כאשר נטען כי הפרויקט שימש למטרת הוצאת כספים מחברת ב. יאיר לאברג'יל.

כתב האישום הוגש נגד ביטון ונגד שבעה נאשמים נוספים בספטמבר 2015 וייחס לביטון ולשותפיו העברת כספים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים עבור ארגון הפשיעה של אברג'יל. לפי האישום ממנו זוכה, אברג'יל וביטון העבירו את הכספים באמצעות כריתת חוזים לבניית דירות באילת. נטען כי אברג'יל הקים באמצעות חלק מהנאשמים את חברת גן רווה, וכי החברה הציגה עצמה במרמה כחברת בנייה בעלת סיווג קבלני המאפשר לה לבנות את הפרויקט באילת.

הטעם המרכזי אך לא היחיד להחלטה של השופטת חיימוביץ לזיכוי היה שהתביעה נמנעה מלהגיש חוות-דעת מומחה בתחום הבנייה, זאת על-מנת להוכיח כי תשלומי היתר, אותם הורה ביטון לשלם לגן רווה בהיקף של 12 מיליון שקל, הם כה בלתי סבירים, עד שהם מהווים מרמה.

פריצת תקציבי בנייה היא דבר שבשגרה, כתבה חיימוביץ. לכן, הגם שקבעה כי התשלומים חרגו מהחוזה, והגם שקבעה כי מיליונים הועברו מגן רווה לאברג'יל ולמקורביו לצורכיהם הפרטיים, יש צורך בחוות-דעת בתחום הבנייה.

שני נאשמים אחרים מרכזיים בפרשה - ניסים פינס, חבר קרוב של אברג'יל; ושמעון בלולו, הבעלים הרשום של גן רווה וגם חבר ותיק של אברג'יל - הורשעו באופן חלקי בפרשה. פינס הורשע בעבירת מס, וזוכה מעבירות מנהלים בתאגיד; בלולו הורשע בעבירות הלבנת הון, חדלות פירעון ועבירות מס, וזוכה מעבירות מנהלים בתאגיד. חברת גן רווה הורשעה בעבירות מס.

אברג'יל הוא הנאשם המרכזי בפרשה 512, במסגרתה הוא מואשם כראש ארגון פשיעה בשלושה מעשי רצח. הכרעת הדין בפרשה צפויה בנובמבר השנה. אברג'יל הורשע בארה"ב בכך שעמד בראש ארגוני פשיעה, ומשנת 2014 הוא מרצה את עונשו בישראל. השופטת חיימוביץ תיארה אותו בהכרעת הדין כ"אדם בעל מוניטין של עבריין בכיר ואיש ארגון פשיעה" .

חברת גן רווה נרשמה על שם בלולו, איש עסקים ללא רקע בבנייה, והתקשרה עם החברה הציבורית של ביטון להקמת מיזם הבנייה באילת בסכום של 41 מיליון שקל. בהכרעת הדין נקבע כי בפועל מי ששלט ונהנה מכספי גן רווה היה אברג'יל: הוא השפיע על קבלת ההחלטות בחברה, וכספים וטובות הנאה הוזרמו אליו.

במהלך תקופת הבנייה, פינס ובלולו העבירו חלק ניכר מהכספים שקיבלה גן רווה לבניית המיזמים לאברג'יל ולמקורביו: כלי רכב הועברו לו ולמקורביו, אשתו קיבלה רכב יוקרה, כספים לחשבון הקנטינה, מימון הגנתו המשפטית והלוואה ללא בטוחות של 6 מיליון להקמת קזינו ברומניה - הכול על חשבון חברת גן רווה.

השופטת קבעה כי ביטון ידע על הקשר של אברג'יל לחברת גן רווה ורצה להיטיב עמו. למרות קביעות אלנ, השופטת קבעה כי אחד מיסודות הסעיף המחייב ליידע את הדירקטוריון הוא ידיעה של נושא המשרה כי אותה מעורבות עלולה לפגוע פגיעה של ממש ביכולתה של החברה לקיים את התחייבויותיה. השופטת קובעת כי אברג'יל לא היה מעורב בניהול המקצועי של בניית המיזם, ועניינו בחברת גן רווה היה כלכלי בלבד - קבלת כספים וטובות הנאה. לכן היא קבעה כי לא היה צפוי לב. יאיר נזק.

השופטת גם קבעה כי אין בידה ראיה לחוסר היגיון עסקי בהתנהלותו של יאיר ביטון עת אישר תשלומי יתר לגן רווה, למרות שידע על מעורבותו של אברג'יל.

בנשימה אחת קבעה השופטת כי ביטון, שעמד בראש הדירקטוריון של חברה ציבורית, ידע כי החברה התקשרה עם חברה הנשלטת על-ידי ראש ארגון פשיעה, וכי כספים רבים מועברים אליו מהחברה. באותה הנשימה היא קבעה כי אין במעורבותו של אברג'יל כדי לגרום לנזק לחברת ב. יאיר הציבורית. "התקשרות עם חברה שאברג'יל זכאי לכספים ממנה, אין בה כשלעצמה כדי לפגוע פגיעה של ממש בחברת ב. יאיר", קבעה חיימוביץ, ולכן קבעה כי ביטון לא נדרש לדווח לדירקטוריון על מעורבותו של אברג'יל בגן רווה. היא זיכתה את ביטון מעבירה של אי-גילוי מידע בידי נושא משרה בכיר בתאגיד.

כך הסתיר ביטון את מעורבותו של אברג'יל בחברת גן רווה, החברה עמה התקשרה החברה הציבורית ב. יאיר, אך זוכה מכל האישומים נגדו. המסקנה העולה מהכרעת הדין היא שביטון לא היה צריך לדווח לדירקטוריון ב. יאיר. כלומר - שמעורבותו של עבריין בכיר בעסקי חברה ציבורית אינה פרט שהציבור זכאי לדעת.