השווקים רועדים, וזו רק הצצה למה שיקרה ביום שהפד יסגור את הברז

פרוטוקול הפד מישיבתו האחרונה שפורסם אתמול סיפק דוגמה למה יקרה בשווקים ביום בו תשתנה המדיניות האולטרה מרחיבה של הבנק המרכזי החשוב בעולם. רוב מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי האמריקאי הצביעו בעד צמצום תוכנית רכישות האג"ח (Tapering) עד סוף השנה, בהנחה שהנתונים מהכלכלה ימשיכו להצביע על התאוששות הפעילות הכלכלית, אבל לשוק המניות האמריקאי וזן הדלתא עשויות להיות תוכניות אחרות.

רק הדיווח על רוב בדיונים בנוגע לצמצום הרכישות - ולא על הצמצום בפועל - הספיק לספק תנודה בשוק המניות, אג"ח ארוכות ואפילו במחיר הנפט שנפל לשפל מאז מאי. מפחיד לחשוב מה יקרה ביום בו הפד לא ידיר את רגליו מהשוק, אלא רק ייקח צעד אחורה מהתוכנית החריגה בהיקפה, כפי שרוב חברי הפד קוראים לבצע בתחילת השנה הבאה.

פרוטוקול הפד חושף כי בישיבה האחרונה רוב החברים כבר מרגישים נוח לצמצם את הרכישות, או לפחות להודיע על כך, אבל תנאי הרקע שקדמו לישיבת הפד ועמדו מאחורי הצבעת הרוב כבר השתנו מאז קיום הפגישה ב-28 ליולי. אמנם נתוני התעסוקה לחודש יולי היו חזקים אבל שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עדיין מתחת ליעד של הפד. המדיניות של הפד נוטה, כידוע, לשוק העבודה יותר מאשר לסיכוני האינפלציה, כך שצריך לחכות לנתוני התעסוקה בספטמבר שיפורסמו באוקטובר כדי לקבל אינדיקציה טובה יותר.

אבל זו לא עיקר הבעיה. איום זן הדלתא שרק הולך וגובר עלול לחלחל לכלכלה הראילית, גם ללא שננקטו צעדים כמו סגר, וזה מקשה על הפד לתזמן את תחילת הנסיגה מהמדיניות האולטרה מרחיבה. סקר אמון הצרכנים במישיגן הצביע על נסיגה מפתיעה בנכונותם של האמריקאים לבצע רכישות עתידיות גדולות, ורק אתמול פורסמו נתונים פחות טובים לגבי המכירות הקמעונאיות בארה"ב. כלכלני גולדמן זאקס הנמיכו אתמול את תחזית הצמיחה לכלכלה האמריקאית ל-5.5% מתחזית קודמת שניתנה רק לפני חודש של 8.5%, וזאת תחת ההנחה שזן הדלתא "משפיע על הצמיחה והאינפלציה מעבר למה שציפינו".

אם היו ציפיות שבסימפוזיון בג'קסון הול בסוף החודש הפד יודיע על צמצום הרכישות, אז נראה שאלו התקררו נוכח התפשטות הדלתא והנתונים המאכזבים מהכלכלה מאז אותה ישיבה. נתוני המאקרו, בצל חוסר הוודאות, צפויים להמשיך לתת את הטון, ולמרות שגברו הקולות לצמצום הרכישות צריך לזכור שהתנאים מאז אותה ישיבה השתנו ופחות תומכים במהלך.

אלמלא הדלתא אפשר להניח שמועד צמצום הרכישות היה יכול לקרות החודש בפסגת הנגידים, שממנה ייעדרו קריסטין לגארד מה-ECB ואנדרו ביילי הנגיד הבריטי. צמצום הרכישות עשוי לדחות את הצורך בהעלאת ריבית, אבל קשה לראות איך הפד ינקוט במהלך דרמטי שכזה, דווקא בתפר שבין הפגיעה בהתאוששות הכלכלה לבין התפרצות מחודשת של המגפה בעוד שוק העבודה עוד לא הגיע ליעד. לחצי האינפלציה מצד שני מאיימים ברקע ולוחצים את מקבלי ההחלטות לפינה כך ששינוי מדיניות יגיע, אך שאלת השאלות היא מתי?