למדינה אין מושג מה קורה בשוק השכירות, והיא גם מעדיפה שלא לדעת

לפני כחמש שנים ניהל שר האוצר דאז משה כחלון קרב מוזר למדי, במסגרתו דרש כי הדוח הרבעוני שנהג לפרסם באותה העת השמאי הממשלתי הראשי על מחירי הנדל"ן למגורים יחדל מלהתפרסם. הנימוק הרשמי היה כי קיים עודף של מידע בנושא וכי מדד מחירי הדירות של הלמ"ס מספיק, אולם בפועל הבינו כולם כי מדובר באקט שנועד להסתיר מהציבור את העובדה שעל אף הבטחותיו של כחלון להורדת מחירי הדירות - אלו המשיכו לעלות באותה תקופה.

לא יכולתי שלא להיזכר באותו אירוע, לאור דרישתו של שר המשפטים גדעון סער למחוק מחוק ההסדרים את הסעיף המחייב את כלל משכירי הדירות, כולל אלו שאינם חייבים במס, לדווח על הכנסותיהם מדמי השכירות. במקרה הזה הנימוק הרשמי הוא שמדובר בנטל בירוקרטי מיותר על כתפי הציבור, אך המניעים בפועל שונים בתכלית.

נפתח בהבהרה: בישראל אין עודף במידע לגבי הנעשה בשוק הנדל"ן למגורים. נהפוך הוא - יש מחסור חמור. בפרט אמורים הדברים לגבי שוק המגורים בשכירות, שם המחסור במידע אמין זועק לשמיים. בשוק רכישת הדירות המצב מעט טוב יותר, שכן בו מחויבים כלל המוכרים (כולל הפטורים ממס!) לדווח על העסקות שביצעו וזהו מקור המידע המרכזי של המדינה לנעשה בשוק הדירות לרכישה.

אלא שקרוב ל-30% מכלל משקי הבית בישראל מתגוררים בשכירות. לגבי הנעשה בשוק זה כמעט שלא קיים כל מידע, והמדינה מתנהלת מולו בחשכה מוחלטת. יוזמתו של משרד האוצר באה אם כן לתקן את המעוות, להתחיל בקבלת נתונים מלאים ועדכניים אודות הנעשה בשוק, אך פעם נוספת מבקש הדרג הנבחר למנוע זאת.

כיצד מתכוונת הממשלה לקדם תיקונים בשוק מבלי שיש לה מידע?

הממשלה הנוכחית, שהושבעה לפני קצת יותר מחודשיים מגדירה עצמה כידוע כ"ממשלת שינוי", המבקשת לתקן בעיות יסוד שהוזנחו במשך שנים ארוכות בימי השלטון הקודם. שוק המגורים בשכירות בהחלט נכלל בקבוצת בעיות אלה. לעומת המשאבים האדירים שהושקעו בשנים הקודמות בהורדת מחירי הדירות לרכישה, בתחום השכירות כמעט שלא נעשו פעולות כלשהן. אך כאן נשאלת השאלה, כיצד מתכוונת הממשלה לקדם תיקונים נדרשים לשוק מבלי שיש לה מידע אמין לגבי הנעשה בו?

הצורך במידע הוא כמובן לא הסיבה היחידה בגינה ביקש משרד האוצר להחיל חובת דיווח על כלל המשכירים. סיבה נוספת ואולי אף העיקרית, היא רצון לצמצם מקרים של העלמות מס. במקרה זה טוען האוצר כי למעלימי המס קל יותר לא לדווח כלל, מאשר להגיש טופס עם נתונים שקריים, וגם כאן הצדק עמו. ההון השחור מזמן הוגדר כמכת מדינה וכל פעולה שניתן לבצע על מנת לצמצם את היקף התופעה היא מבורכת.

כאשר מצרפים את שני הטעמים כבדי המשקל הללו לטובת החיוב בדיווח יחד, קשה להבין את עמדתו של סער. ממשלה מתוקנת במדינה מתוקנת צריכה לשאוף לקבלת כמה שיותר מידע אודות התנאים הכלכליים השוררים בשוק, ובוודאי כאשר מדובר בשוק כה חשוב כמו שוק המגורים בשכירות, המשרת בעיקר את השכבות החלשות. כולי תקווה כי בדיונים שעוד יתקיימו בנושא, ישתכנע בכך גם שר המשפטים.

הכותבת היא שותפה בכירה במשרד עורכי הדין רז-כהן, פרשקר ושות' המתמחה בדיני מקרקעין