ראו את צה"ל וקיבלו תיאבון: גופים ביטחוניים נוספים דורשים תוספות לפנסיה

"שערורייה בחסות איום פוליטי" - כך מגדיר אחד מחברי הממשלה את האישור שניתן להסדר הפנסיה לאנשי הקבע. "ניהלנו במשך שבועיים מאבק שאתם ב'גלובס' התחלתם בפרסום על ההסדר, ניסינו לשכנע את המפלגות האחרות, בעיקר את יש עתיד, שלא הייתה שותפה לקביעת ההסדר. אבל זה לא עזר".

השערורייה מכוונת למה שמכונה "הסדר הרמטכ"ל" שמקבע תוספות שניתנו לפנסיות התקציביות בעלות של 1.5 מיליארד שקל בשנה ואושר בתחילת השבוע. החשש העיקרי הוא מהנטל הגובר והולך על תקציב המדינה בשל המחויבות האקטוארית לפנסיות התקציביות ועימן גם לפנסיות הגישור הצה"ליות.

לפי ההסדר, לבד מהקיבוע של "תוספות הרמטכ"ל" בשיעור של בין 7%-11%, גם מקבלי פנסיות הגישור, אלה שלא זכאים לפנסיה תקציבית, יקבלו את ההגדלה האחוזית הזו, המוסיפה למעשה שנות ותק לצבירה הפנסיונית.

השרים שהתנגדו לאישור הביעו בדיון את החשש הגדול מפגיעה באוכלוסיות אחרות ותקציבים לנזקקים. כך השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שהעלתה בין השאר את סוגיית גיל הפרישה לנשים, "שם חסר מיליארד לפיצוי למוחלשות ביותר בפנסיה של 6,000 שקל, שמקצצים להן 2,000 מקצבת הזקנה. פה מדבר על פורשים בגיל 46 עם פנסיה ממוצעת של 17,000".

שר המשפטים גדעון סער התריע כי ישראל עומדת בפני משבר פנסיוני ענק, שיגיע תוך מספר שנים. "אנחנו מעלים את גיל היציאה לפנסיה בשל העלייה בתוחלת החיים, הקצבאות הפנסיוניות הולכות ונשחקות, ופה אנחנו הולכים הפוך. אם היה מדובר במשהו דיפרנציאלי ללוחמים או מקצועות ספציפיים, הייתי תומך, אבל לא בהסדר גורף, שבו כל משפטן עתודאי או בעל תפקיד אחר נכלל גם הוא בהסדר".

עוד ארגונים רוצים תוספת

ואם ההוצאות שההסדר מקבע אינן נטל מספיק, גם ארגוני הביטחון האחרים לוטשים עיניים לתוספות שקיבלו אנשי הקבע. זה החל בכמה פניות של גורמים העוסקים בנושא כמו גמלאי המשטרה ואנשי כוח-האדם של המוסד והשב"כ, כדי לקבל את מלוא הפרטים ואת הנוסח המדויק של הסדר אנשי הקבע.

גורמים באוצר אומרים שכפי שהם צפו, הגדלת הפנסיה לצה"ל הובילה באופן מיידי לתחילת הגישושים מצד גורמי הביטחון. ביממה האחרונה התקבלו שיחות באוצר מאנשי משאבי אנוש בגופים ביטחוניים שמצפים כעת לפתיחת ההסכמים איתם בדומה להסכם עם צה"ל.

הרקע לפוטנציאל דרישות ההשוואה של ארגונים ביטחוניים אחרים הוא החלטה עוד משנות ה-70 בדבר השוואת תנאי השכר בגופים אלה. אם כל אחד מהם שמקבל תוספת שכר, היתר אמורים לקבל גם הם, אלא אם נקבעה החרגה או שלא מדובר בתנאי שכר ישירים.

ההחלטה הזו הייתה הבסיס לשערוריית התוספות שגרמה לאובדן של 22 מיליארד שקל מתקציב המדינה בעשור וחצי. האוצר חתם ב-2006 על הסכם נרחב עם משרד הביטחון, שכלל צמצום במספר משרות אנשי הקבע לצד הטבת תנאי הנשארים ובכלל זה תוספת שכר שכונתה תוספת אי ביטחון תעסוקתי.

בחתימת ההסכם התרשלות גרמה לכך שהוא נוסח באופן שלא מחריג אותו מההחלטה העקרונית של השוואת תנאי השכר. לאחר מאבק משפטי שניהלו השוטרים ואנשי שב"ס, שר האוצר דאז משה כחלון וראש הממשלה הקודם נתניהו נכנעו. השוטרים והסוהרים קיבלו תוספת בשיעור ממוצע של 7% ולשם מימונה קוצצו תקציבי המשרדים האזרחיים ב-1.5%. העלות: 1.2 מיליארד שקל לשנה בממוצע על פני 15 שנה.

המאבק המשפטי בדרך?

האם זה מה שיקרה גם כאן? בדיקה משפטית שמקיים אחד מארגוני הביטחון מעלה כי יש בסיס סביר, לדרוש השוואת תנאים להגדלה בנוסח תוספות הרמטכ"ל. אם אכן זה יקרה, ובאותו ארגון בוחנים זאת לעומק - תוגש למשרד האוצר דרישה מגובה בחוות הדעת המשפטית, ואם זה יסרב, הכיוון יהיה מאבק משפטי. והעלות? באוצר חוששים לתת מספר; באותו ארגון אומרים כי מדובר במאות ספורות של מיליוני שקלים בשנה.