קורונה בילדים: להפוך את הנוער ממפיצי המחלה למצילי החברה

בשיח הציבורי הילדים זוהו כ"מפיצי מחלה", אלא שדווקא הילדים הם אלו שיאפשרו לנו לנצח את הנגיף ולהגיע לחסינות העדר הנכספת

חיסון בני נוער / צילום: Shutterstock
חיסון בני נוער / צילום: Shutterstock

השפעותיה של הקורונה על חיינו ניכרות בכל תחומי החיים, ויש לשער שחלקן עדיין לפנינו. כצוות המטפל בילדים, בולטת מאוד העובדה שהקורונה שינתה את תמהיל המטופלים שלנו בתקופה זו והביאה את החורף בקיץ ביתר שאת, כשחלק משמעותי מהעומס על המחלקות מגיע מווירוסים נשימתיים שונים, ביניהם ווירוס ה-RSV, המאופיין בחודשי החורף - נובמבר עד מרץ.

כשמדברים על השפעות הקורונה על ילדים ובני הנוער, אין כל ספק שבמישור הנפשי והרגשי ספגו הילדים את המכה הקשה ביותר. היציאה מהשגרה, השעמום, הריחוק החברתי והעדר תפקוד נורמטיבי- כל אלו הולידו נטייה להתנהגויות בעייתיות והקצינו קשיים נפשיים קיימים. רבים מהילדים שהיו רגילים ללמוד, לצאת לחוגים ולתנועות נוער או לחילופין לעסוק בספורט ולבלות עם חברים, החליפו פעילויות אלה בשעות רבות של שעמום, דכדוך וריקנות. תופעות אלה הביאו לעלייה אדירה במספר הפונים לטיפול נפשי במרכז שניידר, וללא ספק גם במרפאות הציבוריות והפרטיות.

במישור הבריאותי, לשמחתנו הרבה, גם ילדים שנמצאו מאומתים לקורונה בפועל כמעט לא חולים, ואלו שכן, מפתחים מחלה קלה. עם זאת, חלק מהילדים שאנו רואים אצלנו במרפאת הפוסט קורונה, פיתחו את תסמונת ה-'LONG COVID'. מדובר בתופעות הקיימות לפחות 12 שבועות לאחר המחלה האקוטית. התסמינים המתוארים בארץ ובמקומות אחרים כוללים עייפות, חולשה, כאבי שרירים ומפרקים, כאבי ראש, הפרעות שינה, תסמינים של דיכאון ,בעיות נשימה, הפרעה בתפקודי ריאות וכן הפרעה בתפקוד היומיומי. לשמחתנו, לא מדובר בכמות גדולה של ילדים, וחלק מהילדים סובלים מתופעות אלו לתקופה קצובה. כמו כן, קיימת התסמונת הדלקתית הרב מערכתית. תסמונת זו באה לידי ביטוי במחלת חום גבוה הנמשכת לפחות 5 ימים, אי שקט וסימפטומים המזכירים שילוב של שתי מחלות אחרות שכיחות ברפואת ילדים: קוואסקי ותסמונת ההלם הרעלני (TSS). גם כאן, לשמחתנו, מדובר בתסמונת נדירה, כשבמרכז שניידר לרפואת ילדים טופלו ילדים בודדים בלבד עם תסמונת זו. הטיפול במקרים אלה נשען בעיקר על תרופות נוגדות דלקת לרבות סטרואידים, אספירין ונוגדנים ממקור אנושי (IVIG). כל הילדים שטופלו עד כה בשל סיבוך זה הבריאו בצורה מלאה.

חשש מהלא נודע

היעדר התחלואה הקשה ומיעוט הסיבוכים בקרב ילדים מעלים מספר דילמות - ראשית, האם נכון לחסנם? שנית, מהם הסיכונים שנלווים לחיסון? ובנוסף, האם להחלטה לחסן או לא לחסן ישנן השלכות עתידיות על בריאותם? מצד אחד, אנו שמחים לראות שאין כרגע ילדים חולים אך מצד שני, אי הוודאות לגבי העתיד מטרידה אותנו- האם יגיע וריאנט חדש שיפגע בהם? מה המשמעות של תחלואת החורף שאנו פוגשים עכשיו בקיץ? האם במידה מסוימת השתנו סדרי עולם הרפואה? סימני שאלה אלו והלא נודע הכללי הם מעוררי הדאגה העיקריים. בשלב זה קיימות יותר שאלות מתשובות, אבל בהחלט נדמה כי קורה פה משהו גדול יותר במשמעותו מהימצאות הווירוס עצמו.

בנוגע לסוגיית החיסונים בילדים ובני הנוער, ככל שעובר הזמן ואנחנו מקבלים נתונים מהעולם, למשל מארה"ב שם חוסנו כבר למעלה מ-3 מיליון בני נוער בגילאי 16-12, אנו מרגישים בטוחים יותר לומר שהחיסון לא רק יעיל, אלא עושה רושם שהוא גם בטוח, וככזה אנחנו כרופאים, יכולים להמליץ עליו יותר ברוגע. אנו גם יודעים להגיד כי מקרב האוכלוסיות בסיכון שחוסנו יחד עם המבוגרים, תופעת הלוואי היחידה והנדירה המוכרת לנו היא דלקת תגובתית בשריר הלב, כאשר ברוב המקרים גם כאן ראינו מחלה קלה שבסופו של דבר הסתיימה בהחלמה. ניסיון זה מלמד אותנו כי ככל שאנו יודעים עד כה, סיבוכי הפוסט קורונה הם מסוכנים יותר מהשפעות החיסון עצמו.

שיקום תדמיתם של הילדים

הקורונה פגעה קשות בתדמיתם של הילדים. בשיח הציבורי הם זוהו כ'מפיצי המחלה' ובעקבות כך נאלצו לשמור מרחק מסבא וסבתא ומאוכלוסיות אחרות המוגדרות בסיכון. המספר הגבוה של הנדבקים במסגרות החינוך, כפי שדווח באמצעי התקשורת חדשות לבקרים, אף הוא לא תרם לתחושת האשמה והציב אותם במעמד בעייתי מבחינת השפעתם השלילית על בריאות הציבור.

אנו חושבים ומאמינים כי מקומם של הילדים בחברה ובמלחמה בנגיף חייב להיות חיובי ומעצים עבורם. הילדים הם אלו שיכולים ואף ראויים לעזור לנו להתגבר. הם המסתגלים, הם החזקים, הם האופטימיים, והם המכילים. הם אלו שנותנים לנו את הכוח, ועל כן עלינו למצוא עבורם את התפקיד המחזק ולא המאיים והמחליש.

לקראת שנת הלימודים המתקרבת, נרתם מרכז שניידר למאמץ הלאומי באיסוף מידע עדכני על מצב הקורונה בישראל, ופתח בימים אלה מחקר ייעודי לילדים מכל הגילאים והמגזרים המטופלים כרגע בבית החולים. מטרת המחקר היא להבין מהו הסטאטוס החיסוני של הילדים בישראל.

במחקר ניתן יהיה לגלות באמצעות בדיקה סרולוגית, האם קיימים נוגדנים בילדים שחלו בעבר בקורונה ללא סימפטומים, ומבלי שידעו על היותם חולים ומהו אחוזם באוכלוסייה. בנוסף, הבדיקה הסרולוגית תאפשר לדעת מהי כמות הנוגדנים הקיימת בגופם בשלב זה. מדגם זה יכול לספק תמונה רחבה שתשקף היטב את המצב החיסוני של הילדים בישראל, ואנו מצפים למצוא בנתונים כמות גבוהה של ילדים שבדיקת הסרולוגיה שלהם תהיה חיובית מבלי שחלו.

מאחר ושליש מאוכלוסיית ישראל הוא ילדים, לנתון זו משמעות מרחיקת לכת בנוגע לאפשרות לחיסון עדר באוכלוסייה הכללית, כך שייתכן שבקרוב מאוד יהפכו אותם הילדים ש'הואשמו' בהיותם מפיצים למצילים של כולנו. בעיני, אנו חייבים לילדי ישראל את ניקוי שמם, ועלינו לפעול ל'החזירם לחיים' בכל המישורים- להיפגש עם חברים, ללכת לחוגים וגם לבית הספר. רק כך נבטיח את בריאותם הגופנית והנפשית.

הכותבת היא מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית

צרו איתנו קשר *5988