החברה הערבית | טור סופ"ש

חרם כלכלי על העבריינים ימגר את האלימות בחברה הערבית

תופעת האלימות בחברה הערבית כלכלית ביסודה: משפחות הפשע הפכו לחברה כלכלית עם חלוקת תפקידים ועסקים חוקיים • רק פגיעה בכיס תעצור אותם

השקת תוכנית לאומית להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ
השקת תוכנית לאומית להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

78 נרצחים מתחילה השנה בחברה הערבית. אני כותב את המספר הזה בהיסוס רב, הוא יכול לעלות בכל רגע. אפילו עכשיו, בזמן שאני כותב שורות אלו, יש כמה מקרי ירי באזורים שונים, עם פצועים באורח בינוני עד קשה שיכולים למצוא את דרכם לטבלת שמות הקורבנות, עוד לפני שהעיתון יגיע לידיכם.

הסטטיסטיקה מוכיחה שמספר הנרצחים מהפשיעה והאלימות גובה בשנים האחרונות יותר קורבנות מהחברה הערבית מתאונות הדרכים ותאונות העבודה. בשנה שעברה היו יותר ממאה נרצחים, ולפי ההערכות, השנה הולכת להיות לא פחות מדממת מקודמותיה. מדובר באיום קיומי.

לכל אחד ואחת יש פרשנות והסבר אחר על התופעה. במשטרה ובממשלה נהגו פעם להגיד שזו ״תופעה תרבותית״, היום זה כבר פחות משכנע, אפילו את הציבור היהודי. גם ההסברים על משברי האימון בין האזרח הערבי למדינת ישראל מסברים את האוזן, אפילו מדויקים. אך התופעה האיומה הזו, ההולכת ומתעצמת, המרחיבה את היקפיה ו"זולגת" גם לחברה היהודית, היא כלכלית מיסודה.

משפחות הפשע הפכו לארגונים מסודרים ומסוכנים

ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, שפעם נקראו משפחות פשע, הם כבר לא כמה קרובי משפחה שבחרו את העבריינות כדרך חיים. זה הפך להיות אירוע מורכב, מסודר, מאורגן ומסוכן יותר. מה שהיה פעם משפחה, הפך לחברה כלכלית שמורכבת מאגפים שונים עם חלוקת תפקידים וסמכויות. אגף מבצעים שאחראי על גביית דמי חסות, ירי על בתי עסק ובתים פרטיים, שריפת רכבים ואיומים בסוגים שונים. אגף אסטרטגיה שבוחר את המטרות וקובע את היעדים, מתווה את צורת הפעולה לכל מקרה לפי ההיכרות עם הקורבן ונקודות התורפה שלו. אללו בנוסף לאגפים אחרים שעוסקים בהלבנת ההון שנצבר ואלו שמצמיחים או מטפחים מנהיגים מקומיים ומריצים אותם לראשות העיר או הכפר כדי להשתלט על מכרזים. נקרא לזה "אגף קשרי הממשל". זאת לא הגזמה. זאת המציאות היום בחברה הערבית.

כל ראש ארגון פשיעה בחברה היהודית יכול רק לחלום על התנאים שנהנים מהם ראשי ארגוני הפשיעה בחברה הערבית: היעדר אכיפה, הזנחה ממשלתית, חוסר סיקור תקשורתי. כל התנאים האלה מאפשרים את הקמת אותם ארגונים והפעלת חיילים וסוכנים ללא שום בקרה או הרתעה. אין תנאים יותר מושלמים מזה כדי להגיע לתוצאות שאנחנו רואים היום, כשארגוני הפשיעה משתלטים על רוב תחומי החיים של האזרחים הערבים במדינת ישראל, ובמידה מסוימת גם מחוץ למעגל הבלתי חוקי - וזה מה שמדאיג עוד יותר. ארגוני הפשיעה היום מחפשים להקים עסקים נורמטיביים וחוקיים לצד עיסוקם בגביית דמי חסות, סחר בסמים ובנשק, שוד והשתלטות על עסקים ואדמות פרטיות. זה בשביל "הדור הבא", הם אומרים.

ללא חרם כלכלי, לא ייראו תוצאות בשטח

מספר הנרצחים שממשיך לטפס יחד עם הלחץ הציבורי והפוליטי, הכריחו את הממשלה והמשטרה להידרש לסוגיה המורכבת הזאת. וברגע שזה קרה כל הגורמים הבינו את גודל המחדל. ההיקפים הרחבים של הכסף השחור, החשבוניות הפיקטיביות, ההלוואות בשוק האפור, כלי הנשק הבלתי חוקי והגידול באבטלה. כל המספרים התחברו ביחד ויצרו תמונה מצב עגומה אך הגיונית. גורם בכיר בממשלה אמר לי: ״אלו לא הצרות של החברה הערבית, אלו הצרות של כל רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל״.

הממשלה הבינה סוף סוף שמדובר במכת מדינה ולא עוד סוגיה מגזרית של ציבור מסוים. היא גם הפנימה שללא שיתוף פעולה רציני של רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, המשטרה, ונציגי הציבור הערבי, הפשיעה לא תמוגר. ויותר מכך, גוברת ההבנה בחברה הערבית, שללא חרם כלכלי שמגיע מכיוון ראשי הרשויות ובעלי ההון והשליטה על אותם ארגונים לא נראה תוצאות בשטח. חרם כזה דורש הגנה על מנהיגיו והקוראים לו, ואת זה כנראה משטרת ישראל, מניסיוננו בעבר, תתקשה לספק.

הכותב הוא ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס ופרשן חדשות 12

צרו איתנו קשר *5988