הסקרים מציגים גרמניה מפוצלת מתמיד. האם המדינה בדרך ל"קואליציית אבטיח"?

3 שבועות לפני הבחירות בגרמניה, ולפי הסקרים הסוציאל-דמוקרטים הולכים ומבססים את היתרון שיש להם בציבור • כלי התקשורת מתמקדים בצרות בתוך המפלגה השמרנית, מתמסרת לסיפור ההצלחה של המועמד הסוציאל-דמוקרטי אולף שולץ וכבר בוחנת את הקואליציות העתידיות שהמועמד הסוציאל-דמוקרטי יוכל להרכיב

אולף שולץ / צילום: Reuters, Florian Gaertner
אולף שולץ / צילום: Reuters, Florian Gaertner

מה שהחל כ"מהפך" בסקרים בגרמניה, כדיווחים על "שוק" ו"הלם" במפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי, הפך בימים האחרונים למציאות החדשה: הסוציאל-דמוקרטים הולכים ומבססים את היתרון שיש להם בציבור, לפי הסקרים, לקראת הבחירות הקרובות בעוד פחות משלושה שבועות. תוצאות הסקר האחרון: 25% לסוציאל-דמוקרטים (SPD), 20% לשמרנים (CSU-CDU), 16% ל"ירוקים", 13% לליברלים (FDP), 12% ל"אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) ו-7% ל"לינקה" (שמאל).

 

לפי הסיקור התקשורתי, הסחף רק נמשך. כלי התקשורת מתמקדים בצרות בתוך המפלגה השמרנית, בחיכוכים בין המועמד שלה לקאנצלרות ארמין לאשט לבין מנהלי הקמפיין, בניסיון הכמעט-נואש שלו למנוע מפלה היסטורית ו"להילחם נגד הרוח" דווקא כשהוא עומד בראש המפלגה שרגילה לקבל את המפתחות ללשכת הקאנצלר. מצד שני, התקשורת די מתמסרת לסיפור ההצלחה של המועמד הסוציאל-דמוקרטי אולף שולץ, מדגישה את קווי הדמיון בינו לבין מרקל, למרות שהשניים ממפלגות יריבות, וכבר בוחנת את הקואליציות העתידיות שהמועמד הסוציאל-דמוקרטי יוכל להרכיב.

שליפה מהנפטלין של קמפיין "הגרביים האדומות"

לאשט וה-CDU השיקו בשבוע האחרון שני קמפיינים שונים. האחד כלל שליפה מהנפטלין של קמפיין "הגרביים האדומות" של המפלגה משנות ה-90'. אז, הקמפיין של ה- CDU הזהיר מכך שתחת הסוציאל-דמוקרטים גרמניה "תצעד קדימה" כשהיא לובשת "גרביים אדומות" מתחת לנעליים. כלומר: בתמיכת המפלגה שהחליפה את מפלגת השלטון הקומוניסטית ששלטה במזרח-גרמניה. המפלגה ההיא (PDS) הפכה לחלק ממפלגת השמאל "די לינקה", שמהשותפות שלה בקואליצייה בהובלת שולץ מזהירים כעת קמפיין החדש של ה-CDU.

אנגלה מרקל וארמין לאשט / צילום: Reuters, THILO SCHMUELGEN
 אנגלה מרקל וארמין לאשט / צילום: Reuters, THILO SCHMUELGEN

הפעם, עם זאת, אין זמן למטאפורות מתחום ההנעלה. "שולץ רוצה להיות קאנצלר בתמיכת הקומוניסטים", אמר מזכ"ל המפלגה פול צימיאק. "ה'לינקה' מהללים את פוטין ותומכים בדיקטטורה בוונצואלה", אמר לאשט, והדגיש כי שולץ אינו מוכן לפסול באופן גורף קואליציה אתם. גם הקאנצלרית אנגלה מרקל התגייסה לקמפיין ואמרה כי "יש הבדל תהומי" בינה לבין שולץ, אך סייגה והבהירה כי מהות ההבדל היא הקמת קואליציית שמאל עם "הלינקה". "אני לא הייתי משתפת אותם בממשלה", אמרה.

בהקשר זה, חייבים לומר כי הקאנצלרית היוצאת היתה יכולה לעשות הרבה יותר בעבור מפלגתה. שולץ מבסס את הקמפיין שלו על היותו "ממשיך דרכה" של מרקל, מבחינה סגנונית אך גם מבחינה פוליטית. לו מרקל היתה מבהירה לציבור בהתבטאויות שונות כי היא אינה רואה בו כזה, ששר האוצר שלה בארבע השנים האחרונות אינו מתאים להנהיג את גרמניה ומציגה חילוקי דעות אידיאולוגיים - היא היתה עשויה להביא למפנה. לו היתה הקאנצלרית מנצלת את הפופולריות שלה כדי לבקר את שולץ, ולא רק לתמוך בלאשט, היה אולי יכול להיות סיכוי ל-CDU לשנות את המגמה.

מרקל אינה עושה זאת. זה אינה סגנונה. רק בימים האחרונים התחילו גורמים שונים ללחוץ עליה להתערב. "אלה שטויות שהקאנצלרית אינה יכולה להתערב בבחירות", כתב היום (ב') בעל טור ב"טאגסשפיגל", "אחרי הכל - זו מפלגתה". "איך היא יכולה להסתכל בסטואיות כיצד המפלגה שלה עצמה נאבקת במפלה? למה היא מחכה?" הוסיף.

הרגע המביך במיוחד של לאשט

החלק השני של הקמפיין השמרני נגד הפסד היה להציג השבוע את "צוות העתיד" - שבעה בכירים במפלגה ופרופסור אחד - שאמורים לתמוך בלאשט ולהבטיח לבוחרים כי פוליטיקאים אחרים יהיו מעורבים בשלטון החדש, לא רק המועמד הלא-פופולרי. ביניהם היה גם מי שהתמודד נגד לאשט, מי שהבטיח להשיב את המפלגה ימינה אחרי שנות מרקל, פרידריך מרץ. זה היה רגע מביך במיוחד בשביל לאשט, שמקורביו לגלגו בעבר על הרצון של מרץ לקבל עליו תפקיד בממשלה הבאה אחרי שהפסיד בבחירות הפנימיות באפריל. בסוף, הם נאלצו להתחנן שיציג תמיכה, לפחות כלפי חוץ, בלאשט.

שני המהלכים הללו עד כה לא התבטאו בשינוי בתוצאות הסקרים, אבל הוא עשוי לקרות. כ-30% מהבוחרים אמרו כי טרם החליטו למי יצביעו, וייתכן שדווקא ההתמקדות במצב הקשה של ה-CDU ומפלגת האחות הבווארית שלה CSU, תביא לקמפיין "גוועלד" מאוחר שיוכל להציל את המפלגה. השאלה אם הזמן מספיק לשינוי ומה יקרה ב-20 היום הקרובים מבחינת סדר היום.

שולץ, מצדו, כבר מתחיל כבר לתכנן את היום שאחרי. בראיון מקיף ל"טאגסשפיגל" הוא הבהיר כי מעוניין לגבש קואליציה עם "הירוקים", וכי עבד עם המפלגה בהצלחה בעבר, בין השאר בקואליציה שבה עמד כראש המדינה-עיר המבורג. לפי הסקרים הנוכחיים הוא ייאלץ לצרף מפלגה נוספת לקואליציה, ומכיוון שנראה כי ה"לינקה" אינם שותפים אפשריים (בין השאר בגלל מדיניות החוץ שלהם, הקוראת לפרוש מנאט"ו), המפלגה הקטנה היחידה שנשארה היא "הליברלים". כריסטיאן לינדר, העומד בראש המפלגה, אמר כי "זה יהיה מפתיע אם נקבל הצעה רלוונטית משולץ", אך לא פסל סופית את האפשרות.

וישנה עוד אפשרות, שהעיתונים מתחילים לדון בה ברצינות: חזרה לממשלה הרחבה של מרקל, ביחד עם "הירוקים" הפעם, עם זאת, אלה יהיו הסוציאל-דמוקרטים שיובילו אותה, והשמרנים בתפקיד השותפים הזוטרים. זה יהיה קשה מאוד למפלגת ה-CDU למחול על כבודם ולהיכנס לקואליציה שכזו, אולם המפלגה שרגילה לשלוט אולי מפחדת הרבה יותר מספסלי האופוזיציה.

לגרמנים יש שמות שונים לקואליציות השונות, על פי הצבעים של המפלגות. קואליציית "רמזור" (אדום-ירוק-צהוב), למשל, היא זו של הסוציאל-דמוקרטים עם הירוקים והליברלים שמסתמנת כאפשרית לפי הסקרים האחרונים. הקואליציה שהשמרנים שאפו לגבש לפני ההידרדרות בסקרים - שלהם יחד עם "הירוקים" - נקראת משום מה "קיווי" (שחור-ירוק). קואליציה שבה השמרנים מובילים יחד עם הסוציאל-דמוקרטים והירוקים נקראת "קניה" על שם סדר הצבעים בדגל של המדינה האפריקאית.

אבל איך קוראים לקואליציה שבה הסוציאל-דמוקרטים מובילים ושותפים ל-CDU/CSU וגם לירוקים? קואליציה שסדר הצבעים בה הוא אדום-שחור-ירוק? העורכים הפוליטיים פותחים בימים אלה את האטלסים ומחפשים את הדגל המתאים, או כינוי מתאים לה. בינתיים אינם מוצאים. אפשר אולי להציע להם את השם "קואליציית אבטיח".