בנט נגד מדינות אירופה: רוצות לחזור בכל מחיר להסכם הגרעין

לטענת ראש הממשלה, למרות הראיות על ההפרות של איראן, מדינות המערב משדרות חולשה ועושות הכל כדי לחזור להסכם • בנט עקץ גם את קודמו ותפקיד ואמר כי "תוכנית הגרעין האיראנית נמצאת בנקודה המתקדמת ביותר אי פעם. זאת הירושה שהממשלה הזאת קיבלה, אבל עכשיו זו המשמרת שלנו"

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ראש הממשלה נפתלי בנט מתח בישיבת הממשלה ביקורת ישירה על מדינות אירופה והמערב בשל רצונן לחזור "בכל מחיר" להסכם הגרעין עם איראן.

לדברי בנט, "שני דוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית נתנו חותמת רשמית למה שאנחנו אומרים כבר הרבה זמן - האיראנים מתקדמים באין מפריע בתכנית הגרעין. הם מתעלמים מהנחיות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, פשוט מצפצפים, ומנסים להעלים את העובדה שמטרת התוכנית שלהם הייתה ונותרה נשק גרעיני.

"לפי הדוח הראשון האיראנים ממשיכים להעשיר אורניום לרמה גבוהה בכמה אתרים, תוך שהם חוסמים את האפשרות לפיקוח אפקטיבי על תוכנית הגרעין. האיראנים מבינים שמולם עומדות מעצמות שמאוד מעוניינות לחזור להסכם הגרעין כמעט בכל מחיר - ואני מזכיר לכם, אנחנו לא מאמינים בהסכם הזה, הוא לא נותן את התועלת הנדרשת - אבל האיראנים מושכים זמן ובינתיים מתקדמים.

"לפי הדוח השני איראן מתעלמת מדרישות סבא"א לחקור ראיות שמצביעות על קיומה של תוכנית נשק באיראן. אני קורא מכאן למעצמות לא ללכת שבי אחרי אחיזת העיניים האיראנית שבעקבותיה יגררו לוויתורים נוספים. אסור לוותר על חקירת האתרים, והמסר הכי חשוב הוא שחייבים לקצוב לזה זמן. הם מושכים, אבל חייבים לשים דד-ליין חד וברור שאומרים 'עד כאן'".

בנט לא שכח לעקוץ את נתניהו על טיפולו בסוגיה: "תוכנית הגרעין האיראנית נמצאת בנקודה המתקדמת ביותר אי פעם. זאת הירושה שהממשלה הזאת קיבלה, אבל עכשיו זו המשמרת שלנו. אנחנו מחויבים, ואנחנו נתמודד עם התכנית הזאת".

"חלק ממערכות המדינה התנוונו בשנים האחרונות"

בנט התייחס בממשלה גם למחדל בריחת המחבלים מכלא גלבוע ואמר כי "כמות האנרגיה והמאמצים כדי לתקן רצף טעויות וכשלים שפשוט לא היו צריכים לקרות - היא עצומה, וזה מחייב בדיקה והפקת לקחים. תהיה בדיקה מקיפה ורצינית, אבל אנחנו מסתכלים במבט רחב יותר ורואים במה שקרה קריאת השכמה.

"חלק ממערכות המדינה התנוונו בשנים האחרונות וצריכות לעבור תהליכים של תיקון, של ייעול ושל חתירה למצוינות. אפשר וצריך לעבוד אחרת, במיוחד בכל מה שקשור לארגון ביטחוני כמו השב"ס. מינויים נקיים ואיכותיים בהתאם לפרמטרים מקצועיים בלבד, הגדרת יעדים לאומיים וגיבוש תוכניות עבודה סדורות. את מה שהתקלקל - אפשר לתקן".

בסוגיית המאבק בקורונה אמר כי "במבחן התוצאה, האסטרטגיה של לאפשר חיים - ומדינת ישראל פתוחה לצד המאבק בקורונה - בינתיים מוכיחה את עצמה". הוא הבהיר כי הבעיה העיקרית כעת היא מי שאינם מחוסנים."שוחחתי בימים האחרונים, עם מנהלי מחלקות קורונה ואחיות בבתי החולים. כולם אומרים את אותו הדבר: 'מי שעכשיו מאושפז במצב קשה, הרוב המוחלט אלה אנשים שלא מחוסנים כראוי' - אם בתחילת הגל היה מכאן ומכאן, כרגע כולם, ואפילו במיוחד - צעירים. הבוקר נפטר בחור בן 21 שלא היה מחוסן, לפני מספר ימים נפטרה אישה בת 30 שלא הייתה מחוסנת. כרגע, בעודנו מדברים, שני בחורים בני 40, בלתי מחוסנים, נאבקים על החיים שלהם".

הוא הוסיף: "הצלחנו לפתוח את שנת הלימודים בצורה טובה, למרות הקורונה, וחגגנו עכשיו את ראש השנה. אני מקווה שכולם נהנו עם המשפחות בצורה טובה, לעומת שנה שעברה, כשכל מדינת ישראל הייתה בסגר ארצי מוחלט. זה חשוב מאוד, זה לא מובן מאליו. זו תוצאה של היענות שלכם, של הציבור הישראלי, למאמץ החיסונים, למאמץ השמירה על ריחוק חברתי, הקפדה על מסכות והישמעות להוראות ולכללים".

בדיון על הארכת תוקף הנחיות קורונה מתח ראש הממשלה ביקורת על הלא מתחסנים בשירות הציבורי והשר נחמן שי הציע לחייבם לעשות כן כפי שקבע הממשל האמריקני בשבוע שעבר.

שרת החינוך יפעת שאשה ביטון הודיעה כי נשקלת האפשרות לצמצם את מעגל הבידודים במערכת החינוך, ולחייב להיכנס לבידוד רק מי שנחשף ישירות במעגל הראשון לחולה קורונה.

בדיון על הארכת תקפות רשימת הישובים במפת העדיפות הלאומית העלו השרים תמר זנדברג ואחרים את הצורך לשנות את המפה. הישובים הערבים מופלים וההתנחלויות מרוויחות, כך לפי זנדברג. הרשימה החדשה, לפי אמות המידה שיקבעו, אמורה להתפרסם לקראת סוף השנה.

הדיון בנושא בממשלה הראה את הפערים האידאולוגיים שיש בממשלה והצביע על פוטנציאל למשבר או משברון בטווח של כמה חודשים. שרי ממרצ וממלפגת העבודה דיברו על הצורך בקביעת רשימה עם יותר ישובים ערבים ובלי ההתנחלויות.

ראש הממשלה בנט אמר כי לאור העמדות הפוליטיות השונות הוא מציע להתחיל בהידברות בין הדרג המקצועי העוסק בקביעת אמות המידה, לדרג הפוליטי מדיני. "אני מציע לכולנו לא לטפס עכשיו על עצים לאור העמדות הפוליטיות השונות, כולם צודקים כאן. אני לא רוצה להביא הצבעה עם התנגדות. נדחה ב-5 חודשים, ובנובמבר נקיים דיון ביניים. יהיה כל הזמן דיאלוג מהדרג המקצועי לפוליטי", אמר בנט.

השר עיסאווי פריג' ממרצ שביקש הכנסה של הישובים הערבים החלשים אמר: "עבור ממשלת השינוי זה המבחן. זה זמן השינוי. הערבים מצפים לשינוי בגישה".

השר נחמן שי מהעבודה אמר: "אף אחד לא רוצה לשבור את הכלים, אבל תקופה של 6 חודשים זה נראית לנו ארוכה מדי".

השר עמר בר לב (עבודה) אמר בהתכוונו להתנחלויות: "אנחנו לא מקבלים שאזורים מסוימים נמצאים בראש סדר העדיפות הלאומי".

שר האוצר אביגדור ליברמן שאנשיו הם האחראים העיקריים על קביעת אמות המידה החדשות אמר כי "הממשלה קיימת שלושה חודשים ואי אפשר לצפות שנטפל בכל הבעיות שיש. מקום המדינה לא היו תקציבים כאלה לרשויות ערביות. אני מציע שנתמקד במה שמוסכם. אני לא מאמין שאסכים עם השרה זנדברג על סדר העדיפויות בקריית ארבע אבל אני מניח שרובנו נסכים על גושי ההתיישבות ועל מקומות כמו אריאל, מעלה אדומים, ובקעת הירדן".