בישראל תוקם בורסה דיגיטלית ייעודית? "מי שמתנגדים הם אלה שמרוויחים טוב"

יובל רוז, מנכ"ל וממייסדי חברת הטכנולוגיה דיגיטל אסט, המתמודדת על הקמת בורסה ייעודית בישראל, מסביר בריאיון לגלובס: "השימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין מפחית את ההוצאות, והופך את הבורסה ליותר אטרקטיבית" • עם זאת, הוא מזהיר כי לבורסה עצמה יהיה משקל רב בקביעת עתידה

יובל רוז / צילום: יח''צ - דיגיטל אסט
יובל רוז / צילום: יח''צ - דיגיטל אסט

שנת תשפ"א, שאך זה הסתיימה, תיזכר כנראה בספרי ההיסטוריה של הבורסה בת"א בזכות גל חסר תקדים של כמעט 100 חברות שהצטרפו לזירת המסחר המקומית בדרך של הנפקה ראשונית (IPO). 

יותר ממחצית מהחברות החדשות שהצטרפו לבורסה המקומית בשנה האחרונה הן חברות טכנולוגיה (וכן קלינטק וביומד). ערב ראש השנה הסבירו בבורסה כי השנה החולפת הייתה "שנת מפנה בהתייחסות של חברות ההייטק לגיוס הון בשוק המקומי בבורסה בת"א מצד אחד, ובקבלתן בשוק המוסדי מצד שני".

בד בבד קודמה בשנה החולפת הצעת חוק להקמת בורסה (או בורסות) ייעודית, המתבססת על טכנולוגיה דיגיטלית, שעשויה לשנות את פני שוק ההון המקומי בשנים הקרובות, ויכולה להוות הזדמנות עבורה להגדיל את מספר החברות הנסחרות, לפשט ולזרז את הליך הרישום והמסחר, להפחית עמלות למשקיעים, לייתר את הצורך ברישום דואלי ועוד.

מאידך גיסא, עלולה בורסה כזו לייצר תחרות לבורסה ברחוב אחוזת בית, תלוי במודל שאותו יאמצו ברשות ניירות ערך - הרגולטור המפקח על הבורסה, שתצטרך להחליט אם מדובר יהיה בפלטפורמה טכנולוגית בלבד, שתאומץ על-ידי הבורסה הקיימת, או בבורסה עצמאית, שתפעל במקביל לזו הקיימת.

המודל שייבחר תלוי ברשות ני"ע

הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לחקיקה בחודש יולי האחרון, אך עוד לפני כן, בינואר 2020, כבר פרסמה רשות ני"ע קול קורא ליזמים שמעוניינים להקים פלטפורמות מסחר דיגיטליות, המבוססות על טכנולוגיות חדשות - טכנולוגיית רישום מבוזר (DLT - Distributed Ledger Technology).

בתגובה לכך הביעו מספר יזמים עניין לבחון הקמה של פלטפורמות מסחר שונות. אחד מאותם יזמים, וככל הנראה המוביל שבהם, הוא חברת דיגיטל אסט (Digital Asset) הבינלאומית, שאומנם יושבת בניו יורק, אבל, איך לא, הוקמה על-ידי ישראלים.

יובל רוז, מנכ"ל דיגיטל אסט וממייסדיה, מסביר בריאיון לגלובס כי המודל שייבחר לבסוף בישראל - בורסה עצמאית או פלטפורמה דיגיטלית בלבד - תלוי ברשות ני"ע, אך גם בבורסה עצמה.

"זה כמו לשאול האם צפייה בסטרימינג תהיה נוסף על בלוקבסטר או במקומה. הכול היה תלוי איך בלוקבסטר התנהגו, וראינו שכשהם הבינו את פוטנציאל הסטרימינג היה מאוחר מדי. לכן הכול שאלה של האם הבורסות הקיימות יבינו את הפוטנציאל של הטכנולוגיה, יובילו בעצמן את השינוי וישנו את הסטטוס קוו, את המודל העסקי ואת הדרך שבה הן מנהלות את העסק. הגל הטכנולוגי בבורסות לא שונה מגלים טכנולוגיים אחרים, ויהיו מי שיבינו אותו מוקדם וינצלו אותו, ויהיו אלו שלא יבינו, וייכחדו".

דיגיטל אסט נחשבת למועמדת מובילה להקים את הבורסה הייעודית הדיגיטלית, בעיקר נוכח הניסיון הרב שאנשיה מביאים עימם מפרויקטים דומים בעולם. לדוגמה, החברה מובילה את פרויקט החלפת מערכת הסליקה הנוכחית של הבורסה האוסטרלית, ASX, ורוז מסביר כי הפלטפורמה שפיתחה החברה, הנקראת Daml, מאפשרת לכל שוק ההון האוסטרלי להתנהל על בלוקצ'יין (תהליכים טכנולוגיים המאפשרים למשתתפים שונים לגשת למידע העדכני באופן ישיר ובזמן אמת, לתקשר אחד עם השני ולפעול יחד).

פרויקט נוסף שאותו מבצעת דיגיטל אסט נעשה בשיתוף ספקית התקשורת בין משקיעים ומתן שירותי טכנולוגיה לעולם הפיננסי, ברודרידג', המנהלת את הספרים עבור יותר מ-20 מהבנקים הגדולים בעולם. דיגיטל אסט עובדת גם עם הבורסה של הונג קונג, שם משתמשים בחוזים חכמים כדי לשפר את הקישוריות עם סין עבור המשקיעים המערביים.

מהרצליה לעולמות הבלוקצ'יין

רוז נולד בישראל וגדל בהרצליה. בניגוד לרבים ממובילי ההייטק הישראלי, הוא סיים את השירות הצבאי כמפקד טנק בשיריון. לאחר מכן עבר לארה"ב, למד הנדסת חשמל ומשם עבר לעולם הפיננסי.

"התחלתי בקרן גידור מהגדולות בעולם, ועברתי לעשות מסחר אלגוריתמי ב-DRW, חברה אמריקאית המשלבת מסחר וטכנולוגיה, שאף הקימה מרכז מו"פ בישראל", מספר רוז.

"בערך ב-2011-12 הקמתי את זרוע ההשקעות של החברה - DRW Venture Capital, בתקופה שבה ב-DRW התחילו לסחור בביטקוין. עשינו השקעה בחברה ישראלית שנקראת סימלפקס, המתמחה בסליקה מאובטחת של עסקאות קנייה ומכירה של מטבעות קריפטו באמצעות כרטיסי אשראי (ונמכרה בחודש יוני האחרון ל-Nuvei הקנדית תמורת כ-250 מיליון דולר)", מספר רוז.

ב-2014 הוא עזב את DRW יחד אריק סרנייצקי, חבר לעבודה; השניים חברו לשאול כפיר, שאותו פגשו בביקור בישראל, שגם הוא בא מעולם הקריפטו, ויחד הקימו את דיגיטל אסט.

המוצר העיקרי של החברה נקרא כאמור Daml - פלטפורמה לבניית אפליקציות מרובות משתתפים המאפשרת להם ליצור שפה משותפת של חוזים חכמים. "לרוב הבלוקצ'יינים, כמו אתריום למשל, יש שפה ייחודית משלהם. זיהינו שלפתח את האפליקציות האלה זה לא טריוויאלי.

"גם בעולם הישן של דאטה בייס רגיל לא היה מדובר בתהליך פשוט, ועכשיו, כשצריך לעשות את זה בצורה מבוזרת, זה עוד יותר לא פשוט. מדובר באפליקציות שנוגעות בנכסים ששווים עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים, ויש לכך השלכות משמעותיות, ולכן החלטנו שצריך לפתח כלי שנותן למתכנתים את היכולת לפתח את האפליקציות בלי שהם יצטרכו לדעת איך הבלוקצ''יין עובד, אלא רק להחליט מה האפליקציה צריכה לעשות, ואנחנו נתרגם את השפה. אנחנו החברה היחידה בעולם שעושה את זה", הוא מסביר.

"הדבר הנוסף הוא שכתוצאה מכך שהחוזים החכמים יכולים כעת לעבוד יחד, אנחנו יכולים לעשות פעולות אוטומטיות על שני בלוקצ''יינים במקביל, וזה חשוב כי לא יהיה רק בלוקצ'יין אחד. ה-Daml חוסך את הצורך במתווכים, ועל זה עבדנו קשה מאוד בשלוש השנים האחרונות".

מה יהיה הרווח לבורסה?
"בסופו של דבר הבורסה מחברת בין מי שרוצה לקנות ומי שרוצה למכור, ואנחנו רואים שזה נעשה יותר ויותר קל. היום יש לחץ גלובלי על בורסות להוריד את המחירים שלהן, והבורסות יכולות להוריד את ההוצאה התפעולית שלהן ולהפוך ליותר אטרקטיביות.

"דיברנו על כך שהבלוקצ'יין פותח אפשרויות לפיתוח מוצרים, וכך למשל, אם היום צריך בממוצע חודש כדי לראות מי הבעלים של חברה מסוימת ולקבל את הרישום שלה, ייתכן כי זהו פרק זמן ארוך מדי לקרן גידור שרוצה להשתלט על החברה. בימים שבהם למונייד עושה ביטוח על בית בתוך שנייה, לא הגיוני לחכות כל כך הרבה זמן למידע".

כיצד הפלטפורמה שלכם תשפיע על המשקיעים?
"הדבר הראשון והעיקרי הוא שאם יש מידע מפוזר, הטכנולוגיה תאפשר לכולנו לראות את המידע בכל רגע נתון. נוסף על כך, הטכנולוגיה מבצעת פעולות שעד היום נעשו על-ידי אנשים, וכך מפחיתה את ההוצאות. נהוג לחשוב שבלוקצ'יין מפחית הוצאות בלבד, אבל ברגע שההוצאות התפעוליות פוחתות, נפתחת אפשרות לפתח מוצרים שעד היום לא היה שווה לפתח או לתפעל.

"אנחנו רואים שהרבה מהלקוחות שלנו לא רק חושבים עכשיו איך לייעל את התהליך באמצעות בלוקצ'יין, אלא חושבים איך לפתח מוצרים חדשים. למשל, ישנה בורסה מסוימת שמפתחת מערכת להנפקה של נכסים דיגיטליים, מה שבעבר היה יקר מדי ולא כדאי.

"הדבר האחרון - וזה בעצם מה שעולם הקריפטו (הנכסים הדיגיטליים) לימד אותנו - הוא הפיתוח של חיבוריות. חשוב להבין שלא מדובר בעוד אינטרנט, כי האינטרנט לא מחבר את כולם בצורה פיננסית. עולם הקריפטו הראה שאפשר לייצר פלטפורמה גלובלית שבה נכסים עוברים בצורה הרבה יותר חלקה, וזה מפחית את מעמדם של המרכזים הפיננסיים בעולם, וכאן טמונה ההזדמנות של ישראל".

תסביר.
"ישראל היא מעצמה טכנולוגית ואף אחד לא יערער על כך. הבעיה שלה היא שאם אתה חברה הפועלת בעולם המסחר ורוצה לפתח טכנולוגיה של מסחר, עד כה היית חייב לייצא אותה למרכזים הפיננסיים, כמו ניו יורק, טוקיו או לונדון. הידע הטכנולוגי הישראלי הופך את השוק הישראלי לגדול מבחינת ההיצע שלו, אבל בדרך כלל רואים שהחברות המקומיות בוחרות להנפיק בארה"ב, ומפתחות את רוב הטכנולוגיה בשביל חו"ל.

"ברגע שיהיה עולם אינטרנט לנכסים, שבו המידע מפוקח, חברות מקומיות יוכלו להריץ אימפריה עסקית מישראל, וישראל תוכל להיות מרכז פיננסי, כי לאף אחד לא יהיה אכפת איפה הנפיקו את החברה מבחינה פיזית".

"מי מתנגדים? אלה שמרוויחים טוב"

"חשוב להבין", אומר רוז, "שמבחינה טכנית הטכנולוגיה הזו כבר נמצאת בישראל, וישראל היא כבר מעצמה, בוודאי בעולם הקריפטו. אומרים שבקליפורניה יש את 'עמק הסיליקון', בניו יורק את 'הסיליקון אלי' ובישראל את ה'קריפטו אלי'. אבל מימוש הטכנולוגיה בצורה גלובלית יתאפשר רק אם החוק יעבור בכנסת".

האם הטכנולוגיה שאתם מציעים תמנע את הצורך ברישום דואלי?
"רישום דואלי נולד במקור בגלל קשיי נזילות בכל מיני שווקים, והוא כולל הסכמים בין בורסות, כך שאם אני רשום בבורסה של ת"א אני יכול להשתמש בנזילות של בורסה אחרת. אם ניקח השראה מעולם הקריפטו - אם הנפקתי מטבע על בלוקצ'יין כלשהו, כל בורסה בעולם שרוצה לסחור בו יכולה לסחור בו, וזו החיבוריות שאני מדבר עליה.

"כך יהיה גם עם מניות כשנוכל להנפיק מניה, לרשום את החוקיות הרגולטורית שלה בבורסה אחת, ואז כל בורסה שבעולם שרוצה לסחור בה תוכל לעשות זאת כל עוד היא עומדת בתנאים שקבע הרגולטור באותה בורסת מקור. אז שוב, כאן יש הזדמנות לישראל, כי יהיו בלוקצ'יינים שיהיו נגישים לכל העולם, וכל עוד הבורסה הזרה חתמה על הסכם עם רשות ניירות ערך, היא תוכל להציע את הנכס הזה גם אצלה.

"אני אומנם לא יודע כיצד נעשה התהליך של רישום כפול בפועל, אבל ברור שהעלות אינה אפסית, ולכן התהליך דורש החלטה עסקית. בעתיד יהיו חוזים חכמים שיקודדו את הכללים של מי רשאי לסחור במניה, וכל בורסה בעולם שתכבד את כללי המניה תוכל לרשום אותה בעלות תפעולית שתרד כמעט לאפס, כך שזו כבר לא תהיה החלטה עסקית אם לרשום את החברה שלך בכל רחבי העולם".

מי המתנגדים להטמעת הטכנולוגיה?
"אלו שלא רוצים שינוי. יש את אלו שמבינים ורואים איך זה מאיים על המודל העסקי שלהם, ויש את אלו שלא מבינים, וכשאתה לא מבין אתה מפחד. באופן טבעי אלה שמתנגדים בתור התחלה הם מי שיש להם נתח שוק מאוד גדול והם מרוויחים טוב".

במקום הבורסה בת"א או לצידה? בורסה דיגיטלית - מה זה, למה ואיך

בחודש יוני האחרון אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק להקמת בורסה ייעודית שתתבסס על פלטפורמה דיגיטלית. הייתה זו הפעם השנייה שוועדת השרים אישרה את הצעת החוק, לאחר שההצעה הקודמת לא קודמה, בשל נפילת הממשלה הקודמת.

בורסה דיגיטלית היא פלטפורמת מסחר המאפשרת לחברות פרטיות לבצע רישום דיגיטלי של המניות שלהן והעמדתן למסחר באופן מיידי, אמין, יעיל וזול יותר בהשוואה למערכות המסחר המסורתיות. כל אלו, הופכים את הבורסה הדיגיטלית לערוץ נזילות חדש וזמין יותר מאשר השוק המסורתי, הכרוך בשימוש במתווכים ומצריך עלויות עסקה גבוהות הרבה יותר.

פוטנציאל לצמצום עלויות מסחר

הקמת זירות מסחר דיגיטליות טומנת בחובה פוטנציאל משמעותי להביא לצמצום עלויות מסחר בכל שרשרת הפעילות, החל משלב הרישום וההפצה ועד לשלב הסליקה והמשמורת, תוך הוספת שכבות הגנה על ציבור המשקיעים, וצמצום וגידור סיכונים.

זירות אלה מאפשרות בין היתר גם הקמת בורסה ייעודית למגזרי מסחר ספציפיים, דוגמת עסקים קטנים ובינוניים, ובורסות לחברות הייטק ולמסחר במטבעות דיגיטליים, הזוכים לפופולריות עצומה בתקופה האחרונה.

היעד: הטמעת חדשנות טכנולוגית בשוק ההון

הצעת החוק שאושרה לאחרונה משתלבת עם היעד האסטרטגי שהציבה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, של הטמעת חדשנות טכנולוגית בשוק ההון. על פי גואטה, הקצב המואץ של התפתחות הטכנולוגיות החדשות וההשפעה שלהן על ענפים רבים במשק ועל אופן צריכת שירותים על-ידי הציבור מעידים על הצורך של הרגולטורים לשנות דפוסי חשיבה ולהבין איך עושים שימוש בטכנולוגיה לטובת הצרכנים ולטובת המשק.

לשם כך הקימה גואטה ועדה בראשות רו"ח אורלי קורן, סגנית מנהל מחלקת פיקוח על הבורסה וזירות סוחר ברשות, שמסרה את מסקנותיה בתחילת 2020. בהתאם להמלצות הוועדה הוגשה הצעת החוק, אך היא נוסחה באופן מעורפל יחסית כשהשאלה הגדולה ביותר שנותרה פתוחה היא האם הבורסה הדיגיטלית תחליף את פלטפורמת המסחר הקיימת בתל אביב, או תאפשר הקמה של בורסה נוספת לצד הבורסה הממשלתית.

שימוש בטכנולוגיה ליצירת בורסה ייעודית הוא מגמה חדשה יחסית, ובעולם כבר קיימות בורסות ייעודיות משני הסוגים - אימוץ הדיגיטציה על-ידי הבורסה הראשית או הקמת בורסה משנית. ברשות ני"ע, העומדת מאחורי הצעת החוק, החליטו במכוון להימנע מהגדרת אופי הבורסה החדשה שברצונם להקים בישראל, כדי לאפשר פרק זמן נוסף לבחינת כל אחד מהמודלים ולקביעה איזה הוא המתאים יותר לשוק ההון הישראלי.

יובל רוז

אישי: בן 40 , נשוי + ילד, מתגורר במנהטן, ניו יורק. עזב את ישראל ב־2003 ללמוד
אלקטרוניקה בארה"ב
מקצועי: ייסד ומנהל כיום את חברת דיגיטל אסט. תפקידים קודמים: ניהל את מחלקת המסחר האלגוריתמי בחברת המסחר DRW, שם גם הקים זרוע השקעות. עבד
בעבר כמפתח בחברת ההשקעות Citadel 

Digital Asset

תחום עיסוק: חברת טכנולוגיה שפיתחה פלטפורמה לבניית אפליקציות מרובות משתתפים עבור מסחר בחוזים חכמים. מתמודדת על הקמת בורסה ייעודית בישראל
היסטוריה: הוקמה בשנת 2014 על ידי יובל רוז (מנכ"ל), שאול כפיר (ארכיטקט התוכנה)
ואריק סרנייצקי (ראש היזמות האסטרטגית)
נתונים: מעסיקה 180 עובדים בשש שלוחות בעולם. משתפת פעולה עם חמש בורסות. עד כה גייסה יותר מ־300 מיליון דולר ממגוון משקיעים