חולמים על משרה בהייטק? אלה חמשת המכשולים שתצטרכו לדלג מעליהם

אם נדמה לכם שכולם פתאום עוברים להייטק, אתם כנראה טועים • לרבים הדרך למשרה מאתגרת בשכר דמיוני רצופה משוכות שצריך לדלג מעליהן: מחוסר ניסיון ועד קושי לדבר באנגלית • בדקנו עם מגייסים ומנהלים מה הם באמת מחפשים ומה צריך לעשות כדי להכניס רגל בדלת של התעשייה

מי יכול להיות הייטקיסט
מי יכול להיות הייטקיסט

כשגיוסי העובדים בהייטק נמצאים בשיא, המחסור בעובדים מיומנים מכביד על התעשייה והתחרות על הטאלנטים מזניקה את השכר לגבהים, לא מפליא שרבים רוצים להצטרף לחגיגה. רק לאחרונה פרסמנו כאן בגלובס נתונים של מאגר השכר וההטבות של הסטארט-אפ הישראלי Compete, שלפיהם דווקא במקצועות המעטפת בהייטק, חל הגידול הרב ביותר בשכר - זינוק של עד 35%. ואם אנשים לא טכנולוגיים יכולים להרוויח יפה כל כך, אולי גם אנחנו יכולים לקפוץ לרכבת?

הדרך למשרה איכותית בהייטק רצופה משוכות שתצטרכו לדלג מעליהן. בדקנו מה באמת צריך כדי להכניס רגל בדלת.

1. שירות צבאי ביחידה טכנולוגית

בליבה של תעשיית ההייטק נמצאת הטכנולוגיה, אף שבעלי המקצועות הטכנולוגיים בה, נכון ל-2020, היו רק מחצית מהעובדים בה. אלה גם בעלי השכר הגבוה ביותר בענף. יש כמה מסלולים שיכניסו אתכם לתפקיד טכנולוגי, והראשי שבהם הוא כנראה שירות ביחידה טכנולוגית בצה"ל. בוגרי היחידות האלה הם משאת נפשה של כל חברת הייטק, ולדברי שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס, 80% מהם כבר מסודרים עם עבודה ארבעה חודשים לפני שהשתחררו.

"יוצאי יחידות מוצאים עבודה תוך 8 ימים מיום שהתחילו לחפש, לעומת תוכניתנים עם ניסיון מהאזרחות שלוקח להם בממוצע 15 ימים לחתום על החוזה. לבוגרי היחידות יש גישה לעמותות של היחידות ולתוכניות יזמות של היחידות שמחברות אותם לסטארט-אפים. החברים שלהם והמנהלים שלהם מקימים או משמשים בעמדות ניהול בסטארט-אפים ומושכים אותם לעבוד אצלם", אומרת וקס.

שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס / צילום: פרטי
 שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס / צילום: פרטי

"זה שהם יצאו מ-8200 או מ 81 נותן להם עדיפות בגיוס השקעות מאנג'לים ומקרנות גם בארץ וגם בחו"ל. כולם רוצים להתהדר בנוצות של בוגרי ממר"מ. אבל לא סתם להתהדר - הסיבה לכך היא שסטארט-אפים מבינים שה-DNA ביחידות הצבאיות מורכב מאנשים שיצליחו להשתלב בסביבה של חדשנות ויזמות. האיתור של הצבא והניסיון בתוך היחידות מכינים אותם לעולם הזה. האיתור מתחיל בתיכון. האיתור לא נעשה על סמך פוטנציאל אלא על סמך קבלות בשטח. שוב יש הזדמנות יותר טובה לאנשים שלמדו מגמת מחשבים בתיכון, שמכירים מחשבים בבית מגיל צעיר".

לדברי וקס, "יש סיבה לביקוש של חברות ההייטק לבוגרי ממר"מ/בוגרי יחידות צבאיות. האנשים האלו עובדים בצבא במשך שלוש עד שש שנים באינטנסיביות רבה ונוגעים בהמון פיתוחים ואתגרים, יש להם עומס כמו בסטארט-אפ עם של דדליינים של משימות, ואחריות מאוד גדולה. אלה אנשים מוכשרים שעובדים קשה שמקבלים בזכות את ההזדמנויות בעת השחרור".

"בשום מתכון אחר אתה לא יוצא כל כך מבושל לשוק כמו מהיחידות האלה. עם ידע הכי עדכני וחד וניסיון של שלוש שנים עמוסות. עבור חברות, זה רק להכניס לחשמל וזה מתחיל לעבוד", אומרת קארין קאופמן מנהלת המרכז לקריירה, אוניברסיטת רייכמן-הבינתחומי הרצליה.

לדברי גל אביב, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת האדטק Fyber, המעסיקה 350-400 עובדים, מחציתם עובדי מחקר ופיתוח, "גם אני גדלתי ביחידת פיתוח. רוב התחרות היא עם החברות הגדולות ובאמת הגיוס מתבסס על חברים שגדלו יחד ביחידות. זה מעגל שקשה להיכנס אליו, ומי שנמצא בתוכו מרוויח מאוד".

גל אביב, סמנכ''ל טכנולוגיות ב־Fyber / צילום: פרטי
 גל אביב, סמנכ''ל טכנולוגיות ב־Fyber / צילום: פרטי

2. תואר או בוטקאמפ? הדעות חלוקות

בשנים האחרונות מדברים הרבה על כך שהאקדמיה אינה מצליחה להתאים את עצמה לצרכים של שוק העבודה ותואר כבר אינו רלוונטי בהכרח לעבודה, גם לא בהייטק. אם אתם בוגרי יחידה טכנולוגית בצה"ל, אולי באמת לא תצטרכו תואר. זה קורה כל הזמן: משוחררי צבא טריים מקבלים הצעות בסכומים של 18 אלף שקל או 25 אלף שקל ויותר בלי שחבשו את ספסלי האוניברסיטה אפילו לא שעה אחת. אבל אם אתם רוצים לעקוף את לימודי התואר ולהיכנס להייטק דרך בוטקאמפ, מעין מחנה אימון מרוכז שבו אתם אמורים ללמוד את התורה כולה בתוך כמה חודשים עד שנה, התשובה תלויה כמובן במי שואלים.

50 גופי הדרכה נבחרו על ידי רשות החדשנות לספק תוכניות הכשרה מהירות להייטק, במימון שלה. זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס, הנמנית עם 50 הגופים הנבחנים, אומר שהבוטקאמפים מגשרים על פער הניסיון והקושי של חברות לקלוט ג'וניורים, משום שהם פרקטיים מאוד.

חיים גרון, מנכ"ל אינפיניטי, המעסיקה עובדים במיקור חוץ בחברות שונות, מוסיף ואומר שבהכשרה של שנה אפשר להביא אדם שהיה מבריק בתיכון למקום דומה לזה של בוגר טכניון שלמד שלוש או ארבע שנים. לאחרונה, ערכה החברה, שזכתה גם היא במכרז של רשות החדשנות לפיתוח הכשרות, פיילוט שבו השתתפו 18 משוחררים עם רקע של חמש יחידות בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב בתיכון. "הלימודים נראים כמו יום עבודה בסטארט-אפ, 12-14 שעות ביום, במסגרת של צוותים. בתום התוכנית הם לא נופלים מעובדים עם שנתיים-שלוש ניסיון", אומר גרון. "יש לנו כוונה לפתוח 200 תקנים לחיילים משוחררים".

אם זה המסלול שאתם מכוונים אליו, כדאי לדעת שגם לבוטקאמפ לא תמיד מתקבלים בקלות. לדברי גרון, רק 12.5% מהמוזמנים למיונים מתקבלים בסופו של דבר.

מה אתם מחפשים?
"אלמנטים של מצוינות, ראייה ריאלית, אנגלית. אדם שהוא מצטיין בכול, מתמיד, עם יכולת התאוששות מהירה".

וכמה מרוויחים הבוגרים? לדברי גרון, אחרי שנתיים הם ירוויחו בין 24 אלף שקל ל-30 אלף שקל, או לפחות 10,000 שקל יותר מהמשרה הקודמת.

לפי נתונים בלתי רשמיים, שנה אחרי תחילת ההכשרות קצרות המועד, כ-75% מהבוגרים מוצאים עבודה, אבל רשות החדשנות צפויה לבדוק את הנתונים בחלוף שנתיים מתחילת ההכשרה. לדברי אניה אלדן, סמנכ"לית הזנק ופיתוח עסקי ברשות החדשנות, ההכשרות האלה נחוצות משום שחברות מחפשות בעלי מקצוע שאינם דווקא אלגוריתמיקאים. "פעם מחלקות פרודקט, שיווק ומכירות היו בחו"ל, ועכשיו יש פה הזדמנות חד פעמית להגדיל את התעסוקה בהייטק. אני חוששת שאם לא ננצל את ההזדמנות הזאת, חברות יתחילו להעסיק עובדים מחו"ל".

אניה אלדן, סמנכ''לית הזנק ופיתוח ברשות החדשנות / צילום: כדיה לוי
 אניה אלדן, סמנכ''לית הזנק ופיתוח ברשות החדשנות / צילום: כדיה לוי

אלדן הייתה רוצה לראות מעורבות גדולה יותר של התעשייה בהכשרות פנים-ארגוניות. "לפי מחקר שנעשה בשנים האחרונות, רק בחצי אחוז מהמקרים התעשייה מעורבת בהכשרות פנים-ארגוניות. היא לא מגדירה צרכים או סילבוס ולא נותנת התמחות לג'וניורים. בגרמניה, המעורבות של התעשייה עומדת על 50%. המעורבות של התעשייה בהכשרות היא סופר-קריטית, גם בצד של ההכשרה וגם בצד של ההשמה. רואים עכשיו התחלה של שינוי".

בכל מקרה, היא אומרת, אי-אפשר להשוות בוגר של בוטקאמפ לבוגר טכניון. לא כל אחד שלומד חצי שנה יכול להגיע לאותו תפקיד שמגיע אליו בוגר טכניון.

"ברור שאם אתה בוגר הטכניון או מדעי המחשב של האוניברסיטה יש לך יתרון", אומרת גם דפנה גבר ליפשיץ, מנכ"לית עמותת תפוח, שמכשירה מועמדים להייטק מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ונהנית גם היא מתמיכת רשות החדשנות בחלק מהמסלולים. "אבל היום מספר בוגרי הבוטקאמפ עבר את מספר המתכנתים בוגרי האוניברסיטאות בסיליקון ואלי, כי הכמות לא מדגדגת את סף הביקוש. ברור שהחברות היו מעדיפות לעשות הד האנטינג על עובדים מחברות אחרות, כי קשה להם להתמודד עם ג'וניורים ועוד יותר קשה עם ג'וניורים שהם לא בוגרי היחידות הטכנולוגיות בצה"ל, אבל חסרים להם עובדים".

עמותת תפוח עושה הכשרות בתחומים טכנולוגיים, ולדברי גבר ליפשיץ, חלק מהמועמדים הם בעלי תארים במדעי הרוח והחברה שגילו שהשכר שמחכה להם בשוק לא יאפשר להם לחיות. "אם היינו יכולים לעשות 100 בוטקאמפים כאלה, היה היום משפך מטורף לתוך ההייטק, לחברות הביטוח ולבנקים, שיש להם בתי תוכנה קטנים בתוכם. הביקוש הוא גדול גם בתעשיות המסורתיות. יש תחושה שאנחנו במרוץ מטורף".

גבר ליפשיץ לא אומרת כמה מבוגרי הבוטקאמפ מוצאים עבודה איכותית בתחום שאליו הוכשרו, אבל מבטיחה שלכל תלמיד יש מלווה תעסוקתית שמכינה אותו לראיונות עבודה ובונה איתו פרופיל לינקדאין.

וקס שופכת מים קרים על החגיגה. "לא רוצה לבאס, אבל מניסיוני, קורסים של הסבה לפיתוח או הסבה לבדיקות, שהעלות שלהם אלפים רבים של שקלים, לא מבטיחים שתתקבלו לחברת הייטק. אל תתפתו לקיצורי דרך.

"למרות המחסור החמור בידיים עובדות, אני לא מרגישה פתיחות של הסטארט-אפים שאני עובדת איתם למועמדים שמגיעים בלי ניסיון מינימלי של שנה בחברת הייטק מוכרת. למי שכבר עשה קורס כזה והשקיע מזמנו, העצה שלי היא לנסות להשיג עבודה כג'וניור בשכר נמוך באחת החברות כדי לצבור ניסיון בתעשייה. אחר כך יותר קל למצוא.

"איך בכל זאת נכנסים להייטק המנצנץ? מי שרוצה לעבוד בתחום התוכנה עדיף שירכוש תואר איכותי במדעי המחשב מאוניברסיטה או מכללה מוכרת, ואז מובטחת לו עבודה בהייטק. בעדיפות ראשונה זה הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, אחרי זה אוניברסיטת חיפה ובר אילן, לצד המכללה האקדמית תל אביב יפו, הבינתחומי (שקיבל הכרה כאוניברסיטה) והמכללה למינהל, והרחק מתחת מכללת סמי שמעון".

למרות הנחרצות של וקס, יש חברות שמצהירות שאפשר גם בלי תואר. עפרי בלאו, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת hired score, סטארט-אפ בתחום ה-HR Tech שמעסיק 140 עובדים, "אנחנו מעדיפים לקחת אנשים שכבר הוכשרו, כי המשאבים מעטים. בתקופה האחרונה שוק ההייטק חם ולוהט והסניורים נשארים בחברות ולא זזים. מי שנמצא בשוק אלה הג'וניורים, ואנחנו מקבלים עשרות אלפי קורות חיים. אמרנו שאנחנו יכולים לחפש שמונה חודשים סניור או לקחת ג'וניור ולקבל מישהו שעולה הרבה פחות, מאוד רוצה ללמוד והוא לוח חלק - אתה יכול לעצב אותו בדמות החברה".

"לא משנה לנו אם לאנשים יש תואר, אנחנו מסתכלים על הניסיון - מה המועמד עשה בצבא ומה היכולת שלו ללמוד דברים חדשים. אם הוא יודע כמה שפות תכנות, יכולת הלמידה שלו טובה יותר. יש אנשים בלי תואר שהיו בצבא והגיעו ישר אלינו. גם אם יש לאנשים תואר, הוא לא רלוונטי למה שהם עושים".

"עד לפני עשר שנים, מי שהתראיין לתפקידי פיתוח היה צריך להיות בוגר אוניברסיטה. היום רבים מהעובדים הם אנשים שהתפתחו באמצעות קורסים", אומר אביב. "יש מהנדסים מבריקים שלמדו אונליין ולא נופלים ממהנדסים שלמדו. יש כל כך הרבה ביקוש למהנדסים לעומת היצע, שהרף הרחיב את עצמו".

3. חברים בחברות הייטק

חברות הייטק רבות נשענות על שיטת ה"חבר מביא חבר", שכבר זלגה לתעשיות נוספות. בפרקטיקה הזאת, מעסיקים מתגמלים עובדים שמתווכים בין מכר שלהם למקום העבודה. במקרה של התאמה, העובד המתווך עשוי לקבל סכום של כמה אלפי שקלים.

חברת הפינטק פאגאיה אפילו השיקה לאחרונה תוכנית הנקראת Come together, המעודדת קבוצות חברים להתקבל לעבודה יחד. היא קוראת לקבוצות חברים או לצוותים שלמים להקים את נבחרת החלומות שלהם ולהתקבל כמקשה אחת לחברה.

"50% מהתפקידים בשוק ההייטק מאוישים בעקבות המלצות , הפניות, חבר מביא חבר וכדומה. עובדה זו בלבד מספיקה כדי להמחיש כמה חשוב להשקיע בנטוורקינג, בדגש על נטוורקינג אותנטי ורגשי, שגורם לאנשים באמת לרצות לסייע לכם", אומרת וקס. "אם תצליחו ליצור נטוורקינג אפקטיבי, תוכלו 'להפעיל' אותו כדי לפתוח דלתות, במיוחד במצבים שבהם אתם לא עונים בול לדרישות המשרה.

"מהניסיון שלנו, אנחנו רואים שמנהלים ישראלים אוהבים לגייס אנשים שיש להם איתם מכנה משותף: חברים משותפים בפייסבוק ותחומי עניין מקצועיים משותפים. הם גם שמים דגש משמעותי על תחומי עניין דומים (ספורט, סדרות אהובות ועוד), אז לפני שאתם מתחילים לחפש עבודה, תעברו על הפרופילים שלכם ותעשו את ההתאמה הנדרשת. אפשר לנצל את השימוש ברשתות לטובתנו - עבור מי שמחפשים עלינו מידע, ובהם גם מעסיקים פוטנציאליים.

"אם אתם שואפים להיכנס לחברות הייטק ואתם מגיעים ממקצועות לא טכנולוגיים, תיתקלו במצב הפוך מבחינת היצע וביקוש. לדוגמה, קולגה שיש לה תואר בעריכת דין והשאיפה שלה להיכנס לחברת הייטק בתור יועצת משפטית. היא שלחה קורות חיים ל-20 חברות ורק חברה אחת חזרה אליה, כיוון שבכל חברה יש יועץ משפטי אחד ומקבלים אלפי קורות חיים על כל משרה. למשרות כאלו אין למנהלת הגיוס יכולת לקרוא את כל הקורות חיים ולבחור מהקובץ את המתאימים ביותר בלי המלצה שתתאים ל-DNA של החברה. רק מי שיש לו מישהו שמכיר אותו ממש טוב בתוך החברה ויכול להמליץ עליו יכול איכשהו להשיג גישה לחברה".

החיסרון הידוע של הפרקטיקה הזאת הוא הדרה של אוכלוסיות שלמות שאינן שייכות לאותו מעגל סגור של חברים מהצבא או האוניברסיטה: נשים, ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלות. לפי מחקרים שנעשו בתחום הזה, חברות שנשענות על פרקטיקת החבר מביא חבר עשויות להפסיד בטווח הארוך - לא רק מוסרית, אלא גם כלכלית: לפי מחקר של חברת הייעוץ BCG, בחברות שבהן ההנהלה הייתה מגוונת יותר, ההכנסות מחדשנות היו גבוהות יותר.

4. אנגלית ברמת שפת אם, אבל באמת

אחד החסמים המרכזיים לעבודה בהייטק הוא ידיעת אנגלית. מערכת החינוך הישראלית, במיוחד בפריפריה, מוציאה מתוכה בוגרים שבקושי יודעים להסתדר בחו"ל עם אנגלית, וגם בוגרי חמש יחידות בציונים גבוהים מתקשים לתרגם את הלימודים לעולם האמיתי. בחברות הייטק, אי-ידיעת אנגלית היא חסם רציני שמדיר עוד יותר את אוכלוסיות הגיוון. ברובן, השיח מתנהל באנגלית לא רק מול הלקוחות בחו"ל אלא גם התקשורת הפנימית נעשית באנגלית.

מחקר שנעשה במכון אהרן למדיניות כלכלית, בהובלת פרופ' ניראון חשאי, דיקן בי"ס אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), הראה שבמקרים רבים לימוד של 5 יחידות אנגלית לא מהווה אינדיקציה ליכולת ניהול שיחה עסקית באנגלית ברמה מספקת. חוסר היכולת הזה הוא משמעותי במיוחד בענף ההייטק, שהוא בינלאומי במהותו, ומחריף כאשר מדובר במקצועות תומכי טכנולוגיה כגון שיווק, מכירות ותמיכה. חברות הייטק מעדיפות במידה רבה להעסיק במקצועות אלו עובדים לא ישראלים, המסוגלים לנהל שיחה עסקית באנגלית ברמה גבוהה.

לדברי קאופמן, "אצל מי שמגיע עם כישורים טכנולוגיים, השפה היא פחות קריטית, אבל אם אין כישורים טכנולוגיים האנגלית היא כלי מאוד דרמטי. אני נתקלת באנשים סופר-מוכשרים שבגלל חוסר ביטחון להתנהל באנגלית הם לא מצליחים. לא מספיק לדעת לקרוא ולכתוב, צריכים להיות מסוגלים לדבר, והדיבור עוצר המון אנשים צעירים. דבר נוסף הוא נושא התרבות. אם עלית לישראל או חיית תקופה מסוימת בחו"ל, יש לך גם ההבנה של התרבות, הניואנסים. ההתנהלות מול ספקים ולקוחות היא יותר מדויקת, חופשית ומשוחררת".

קארין קאופמן, מנהלת המרכז לקריירה ברייכמן-הבינתחומי הרצליה / צילום: גלעד קוולרצ'יק
 קארין קאופמן, מנהלת המרכז לקריירה ברייכמן-הבינתחומי הרצליה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

5. אופי של תלמידים נצחיים

"אנשים מקנאים במשכורות ובהטבות בהייטק, אבל לא סתם מהנדסי תוכנה מקבלים על עבודתם תגמול גבוה", אומרת וקס. "עבודה בתכנות כרוכה בשעות ארוכות של ריכוז מול המחשב, בהמון למידה ובהתמודדות עם אתגרים. לא כל אחד בנוי לזה".

"צריך חוסן נפשי כדי להתמודד עם הרבה כישלונות וביקורת", מוסיפה גבר ליפשיץ. "החסינות הנפשית היא הכי חשובה. אנשים צריכים להיות מסוגלים לעמוד במרתון של למידה אינסופית. למדתם בבוטקאמפ שלוש שפות תכנות? דעו שהמעסיק ייתן לכם אתגר ותצטרכו להיכנס לקורסרה וללמוד בעצמכם. אתה קופץ לתוך המים ומתחיל לשחות בקצב שהוא רק מתגבר, כמו בסרט 'מבצע סבתא' - מתחיל הכי חזק ואז מגביר.

"אתה צריך לעבוד בצוות, לעמוד ביעדים קבוצתיים. לא הרבה למדו לעבוד בצורה שיתופית, בשקיפות, בתנאי לחץ של דד-ליינים. זה האתגר המנטלי - הידיעה שאתה הולך להיות תלמיד לכל החיים. בסופו של דבר זה משתלם, כי להרוויח שכר של 40 אלף שקל בחודש לאורך שנים - זה משנה את החיים".

צרו איתנו קשר *5988