דיוני הבוסטר: דרושה טכנולוגיה לקבלת החלטות

הדיון ב-FDA על החיסון השלישי היה רווי דרמות, אך ניתן ללמוד ממנו גם על הנחיצות הדרמטית בטכנולוגיה שתייעל דיונים ותביא למדיניות ציבורית טובה יותר אשר תשרת גם את העולם העסקי

שיחת וידאו. טכנולוגיה לקבלת החלטות / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov
שיחת וידאו. טכנולוגיה לקבלת החלטות / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

הדיון ברשות התרופות ומזון האמריקאית (FDA) בעניין החיסון השלישי בארצות-הברית היה מלא דרמה ומתח. פייזר רצתה אישור, הממשל האמריקאי רצה להתחיל במבצע חיסון, וכמובן אצלנו בישראל רצו תיקוף בדיעבד להחלטה לצאת למבצע חיסון הבוסטר הנרחב.

במובן זה, ההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר - להמליץ על מתן הבוסטר רק לאוכלוסיות מיוחדות ולאנשים מעל גיל 65 - הייתה מאכזבת עבור שלושת הגורמים האלה. אבל השקיפות מעוררת הקנאה של התהליך בארצות-הברית ממקדת את תשומת-הלב לא רק בהחלטה שהתקבלה, אלא גם בדיון שהוביל אליה. ברוכים הבאים לעידן קבלת ההחלטות בדיוני וידאו.

הדבר הראשון שבלט הוא שגם בעידן המכונות הלומדות, כאשר מדובר בקבלת החלטות בעלות חשיבות, אין תחליף לקבוצת אנשים שצריכה להתכנס, לבחון נתונים, לחשוב על חלופות ולבחור באחת מהן. אין עדיין בנמצא מכונת קסם טכנולוגית שיודעת לעשות זאת במקומנו, ואת השיטה של גאון שמקבל החלטות לבדו ניסו בשנים האחרונות משני צדי האוקיינוס האטלנטי ללא הצלחה יתרה. אבל זה שנכניס קבוצת אנשים חכמה לחדר, עדיין לא מבטיח שההחלטות שתתקבלנה תהיינה טובות. לצורך כך צריך לנהל דיון שהוא פתוח, יצירתי, מבוסס על נתונים ומידע, רלוונטי לבעיה וכזה שמוביל להחלטה שמובנת למשתתפים ולמי שנמצאים מחוץ לחדר.

דיונים מהסוג שהתנהל ב-FDA משקפים שלושה אתגרים. האתגר האחד קשור בבעיות המוכרות של דיונים: זימון אנשים לא מתאימים, למשל "נציגי הציבור" שהועלו באמצעות הגרלה ולא בשל ערכם הסגולי לדיון, וכמובן ניהול לא נכון של הדיון עצמו, סדר דוברים לא מתאים ואי-עמידה בזמנים. הדיון ב-FDA היה מנוהל לכאורה, אבל צורת הדיון לא עודדה השתתפות פעילה של המשתתפים. מרביתם הקריאו הרצאות מדפים כתובים, כל אחד התייחס לסוגיה אחרת: האם הירידה ברמת הנוגדנים כשלעצמה מחייבת מתן מנה שלישית? האם הירידה בהגנה שכיחה בכל הגילים? האם זו ירידת יעילות נגד אשפוז ומחלה קשה או נגד הדבקה? כאשר הדוברים כבר נשאלו שאלות, לא היה מנהל אקטיבי שיאמר להם: ענו בבקשה על מה שנשאלתם.

האתגר השני נובע מהאופי המיוחד של דיוני קבלת החלטות. הוא קשור ביכולת להגדיר את החלופות האפשריות, את השיקולים שנדרשים כדי להכריע ביניהן ואת משקלם היחסי. למעשה, במשך כשמונה שעות לא התקיים סיעור מוחות. שתי השאלות שהוצגו בסופו של דבר להכרעת המשתתפים הוכנו מראש, ביטאו רק חלק קטן ממרחב החלופות הרלוונטיות ולא שיקפו ידע חדש שהיה יכול להיווצר במהלך הדיון.

האתגר השלישי, ניהול דיונים מרחוק, הפציע לחיינו עם המגפה. הדיון ב-FDA הוכיח שאפשר לנהל דיונים בעלי חשיבות עליונה והשלכות גלובליות גם בווידאו. זה נתפס כפחות טבעי, אבל במציאות הנוכחית לא ניתן היה לנהל דיון בלוחות זמנים כאלה ועם משתתפים ממקומות שונים בתוך חדר פיזי. במובן הטכני הדיון היה מביך: מסך מבולגן, איכות מצלמות וקול נמוכה, נפילות בקווי התקשורת ומצגות שנראו כאילו הן משנות התשעים.

לכן, הדיון שהתקיים ב-FDA מלמד על הצורך ביצירת תחום ידע חדש שלטכנולוגיה יהיה בו ממד מרכזי: קבלת החלטות בדיוני וידאו. אין הכוונה רק לכלים "טכניים" שמטרתם לייצר תקשורת נוחה, אמינה ומאובטחת, אלא למהפכת עומק בדרך שבה מתנהלים דיונים ומתקבלות החלטות בדרך שאינה אפשרית בחדר הדיונים הפיזי.

חלק מן הכלים הטכנולוגיים האלה קיימים כבר, ואחרים יזקקו פיתוח, והם ישדרגו את יכולתם של אנשים וקבוצות להבין את המציאות ולקבל החלטות: ישפרו יצירתיות, "יערבבו" רעיונות ויסירו גורמים מפריעים, יזהו חלופות, יגדירו את השיקולים שתומכים בהן וישתמשו באופן נכון בדאטה כדי לאושש ולהפריך אותן. כלים כאלה יתרמו הן ליצירת מדיניות ציבורית טובה יותר והן לעולם העסקים. בין אם הדיונים שקופים לציבור ובין אם לאו, השילוב אדם-טכנולוגיה חייב לטלטל גם את המרחב הזה.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. תא"ל (מיל) איתי ברון הוא סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

*** גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של גלובס

צרו איתנו קשר *5988