האו"ם מזהיר מהחרפת המשבר ההומניטרי באתיופיה

בארגון אומרים שרק חלק קטן מהסיוע הנחוץ מורשה להיכנס למחוז טיגריי, שנמצא במלחמה עם הממשלה באדיס אבבה כבר כמעט שנה

אם ובנה שסובל ממת-תזונה במחוז טיגיריי, אתיופיה. לפי דוח של האו''ם 79% מהנשים ההרות או המניקות שנבדקו באזור סובלות מתת-תזונה קיצונית / צילום: Associated Press, Christine Nesbitt
אם ובנה שסובל ממת-תזונה במחוז טיגיריי, אתיופיה. לפי דוח של האו''ם 79% מהנשים ההרות או המניקות שנבדקו באזור סובלות מתת-תזונה קיצונית / צילום: Associated Press, Christine Nesbitt

המשבר ההומניטרי במחוז טיגריי של אתיופיה ממשיך להחמיר, ורק חלק קטן מהסיוע מורשה להיכנס לאזור, כך אמרו באו"ם כמה שעות לאחר שהממשלה באדיס אבבה סילקה שבעה בכירים של הארגון הבינלאומי והאשימה אותם בהתערבות בענייניה הפנימיים של המדינה.

בדוח שפורסם לקראת סוף יום חמישי, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, OCHA, אמר ש־79% מהנשים ההרות או המיניקות שנבדקו בשבוע שעבר בטיגריי, מחוז שנמצא במלחמה עם ממשלת אתיופיה כבר כמעט שנה, נמצאות במצב של תת-תזונה קיצוני. כמעט אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 נמצא גם הוא במצב של תת-תזונה בינונית, ו־2.4% מהילדים נמצאים במצב של תת-תזונה קיצונית, נכתב בדוח.

בשבועות האחרונים, קבוצות סיוע הפועלות בטיגריי דיווחו על יותר מקרי מוות בגלל הרעבה ו־OCHA, בדוח שהוציא המשרד, הודיע שישנו סיכון מוגבר לרעב, בייחוד בין אוקטובר לדצמבר. כבר כעת, כ־5.2 מיליון טיגרים, או כ־90% מאוכלוסיית האזור, זקוקים לסיוע מזון וסיוע מסוגים נוספים, על פי משרד האו"ם.

הסכסוך בטיגריי ערער את היחסים בין אתיופיה, בת ברית ותיקה של ארה"ב בקרן אפריקה המסוכסכת לבין סוכנויות סיוע וממשלות מערביות, שהאשימו את ממשלתו של ראש הממשלה אביי אחמד בטיהור אתני ובשימוש בהרעבה כנשק מלחמה. המלחמה בין כוחות הממשלה האתיופית ומיליציות בהובלת החזית לשחרור העם הטיגרי (TPLF) פרצה בנובמבר, לאחר כמה חודשים בהם עלה המתח בין אחמד וה־TPLF.

ביום חמישי, משרד החוץ האתיופי הכריז ששבעה בכירים באו"ם הם אישויות־לא־רצויות, והם קיבלו 72 שעות לצאת מהמדינה. חמישה מהם הם עובדים של OCHA, שמוביל את תגובת האו"ם למשברים הומניטריים.

OCHA הודיע פעמים רבות שהממשלה האתיופית חוסמת כניסה של ציוד סיוע לאזור. בדברים שאמר מוקדם יותר בשבוע שעבר, אמר ראש הסוכנות מרטין גריפית'ס שהמשבר ההומניטרי בטיגריי הוא מעשה ידי אדם. "ניתן לתקן זאת על ידי פעולה ממשלתית", אמר.

ממשלת אתיופיה הכחישה שהיא עוצרת סיוע בכוונה מלהגיע לטיגריי ודחתה האשמות של טיהור אתני והתעללויות אחרות. דוברת של הממשלה לא הגיבה לבקשות תגובה ביום שישי.

בדו"ח, OCHA הודיע שבשבוע האחרון, 79 משאיות עמוסות ציוד הומניטרי הצליחו להיכנס לאזור, פחות מ־100 המשאיות הנחוצות להיכנס אליו בכל יום על מנת להביא את כמות הציוד הנחוצה, הכולל מזון ומים. המשרד אמר שלא הורשתה כניסה של דלק או ציוד רפואי לטיגריי מאז סוף יולי, מה שהכריח כמה סוכנויות של האו"ם וסוכנויות פרטיות להשעות פעילותן.

"ללא תרופות חיוניות, חיסונים וציוד אבחון ולצד גישה מוגבלת לסיוע המוניטרי חיוני ושירותים, מספר גדל של ילדים, נשים ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות נמצאים בסיכון חמור", נכתב בדוח.

בכירי האו"ם הזהירו ביולי שכ־400 אלף אנשים חיים בתנאים כמו בצורת ומשקיפים רבים מאמינים שחלקים נרחבים מטיגריי כבר נמצאים במצב כזה.

"בטיגריי בהחלט יש בצורת", אמר אלכס דה וואל, מנהל בקרן השלום העולמית, מכון מחקר הנמצא בביה"ס למשפטים ודיפלומטיה באוניברסיטת טאפטס. "זו הגדרה שתהיה תלויה סביב צווארה של הממשלה האתיופית כאות קלון לנצח".