לפני כמעט שלושים שנה, הכלכלנים דיוויד קארד ואלן קרוגר יצאו למסע בין מסעדות מזון מהיר בניו ג'רזי ופנסילבניה. המטרה שלהם לא הייתה להשוות בין המבורגרים, אלא לבדוק שאלה כלכלית: מה קורה כשמעלים את שכר המינימום של העובדים במסעדות האלה?
לכאורה, התשובה פשוטה. כי לפי ספרי הלימוד בכלכלה, לפחות אלה מפעם, כששכר המינימום עולה, גם האבטלה אמורה לעלות יחד איתו. למעסיקים כבר לא משתלם להעסיק חלק מהעובדים שלהם. זה לפחות מה שאומרת התיאוריה הקלאסית.
אבל מסתבר שבעולם האמיתי זה עובד קצת אחרת. להעלאת שכר המינימום הייתה מעט מאוד השפעה על שיעור התעסוקה. זה מה שגילה המחקר פורץ הדרך של קארד וקרוגר (שהלך לעולמו ב-2019).
השבוע, קארד זכה על מחקריו בפרס נובל לכלכלה. יחד איתו זכו הכלכלנים גווידו אימבנס, וכמובן, ג'וש אנגריסט, שהיגר לישראל וגם לימד באוניברסיטה העברית, לפני שחזר לאמריקה. יחד, השלושה הניחו את היסודות למהפכת הסיבתיות במקצוע הכלכלה: הם מצאו דרכים חדשניות להבין מה גורם למה בכלכלה, באמצעות תצפיות על העולם. מסתבר, שזה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע.
מהי מהפכת הסיבתיות, ומה מלמד אותנו המחקר המפורסם של קארד וקרוגר על שוק העבודה? איך יכול להיות שמקדונלד'ס יכולה לספוג את העלייה בשכר המינימום ולמה אמזון יוזמת בעצמה העלאה בשכר המינימום, ומי משלם כששכר המינמום עולה? איך השפיעו המחקרים פורצי הדרך של אנגריסט, קארד ואימבנס על מקצוע הכלכלה, ובאילו שאלות עוסקים הכלכלנים הצעירים בתחום היום?
ד"ר אורן דניאלי, כלכלן עבודה מאוניברסיטת תל אביב, משיב על שאלות אלה ועוד אחרות, למשל: כמה רחוק אפשר ללכת עם העלאת שכר המינימום? האזינו לפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.