כלכלה

במחקרם, הזוכים בפרס נובל לכלכלה לשנת 2024 ניסו לענות על השאלה הנצחית - מדוע מדינות מסוימות הן עשירות ואחרות עניות • המסקנה: המקור לשגשוג הוא במוסדות חברתיים חזקים ובפיזור של כוח • כלכלנים בכירים מנסים להסביר מה אפשר לישראל הצעירה להצליח היכן שמדינות אחרות נכשלו ואיך ניתן לשמר זאת, וכן מה המשמעות של המחקר למתחים בחברה

השנים האחרונות סיפקו הזדמנויות לראות כמעט בזמן אמת כיצד שיפור ברמות המידע בשוק מסוים הביא לירידות מחירים ולהשלכות חיוביות על השחקנים בו • בישראל חוקרים הדגימו כיצד חשיפת כלל עסקאות הנדל"ן הורידה את פיזור המחירים, קיצרה את זמן המכירה והשפיעה לטובה במיוחד באזורים מוחלשים

פרס נובל לכלכלה לשנת 2024 ניתן לפרופ' דרון אכמוגולו מאוניברסיטת MIT, סיימון ג'ונסון מאוניברסיטת MIT וג'יימס רובינסון מאוניברסיטת שיקגו • ראש ועדת הפרס: "הפחתת הבדלים בהכנסה בין מדינות היא אחד האתגרים הגדולים של זמננו"

פרופ' וולטר בלוק הוא מהאינטלקטואלים הבכירים בתנועה הליברטריאנית • אך מכון המחקר שבו היה חבר במשך עשורים הדיח אותו בשל עמדותיו הציוניות: "נאמר לי שאני מוצץ דם עם מניעים רשעים" • בראיון הוא מסביר למה ישראל מעוררת יותר אמוציות מהפלות והגירה, ואיך זה להיות חלק מכת

דעותינו לגבי הוצאת השקעות מהארץ או עסקת גוגל־וויז הנרקמת קשורות גם לעמדה פוליטית • האם הורדת דירוג האשראי היא סוף העולם? תלוי את מי שואלים • טור אורח

העולם נאבק להיפטר מכמויות הפסולת האדירות, אבל מה אם בעצם לא מדובר באשפה אלא במשאבים יקרים ובחומרי גלם שיחסרו לנו? • יותר ויותר חברות מגלות את הפוטנציאל הגלום בכלכלה המעגלית, וגם ישראל נכנסת לתמונה • פסולת יקרה, פרויקט מיוחד 

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית • על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית • האזינו 

הפרס ניתן השנה לזוכה יחידה, פרופ' קלודיה גולדין, שאיננה כלכלנית אלא היסטוריונית של הכלכלה, אם כי היא משויכת לבית הספר לכלכלה באוניברסיטת הרווארד • הפרס הוא עבור מחקריה על נשים בשוק העבודה

רשימת המועמדים לפרס הנובל לכלכלה אמנם לא מתפרסמת, אך במכון Clarivate מנסים מדי שנה להעריך מיהם פורצי הדרך בתחום שעשויים לזכות בפרס, שיחולק ביום שני הקרוב • בהימורים השנה: פרופסורים שעסקו באי־שוויון ובמוביליות חברתית

ערב הסעודית היא שוק ענקי וקרוב מאוד לישראל • נורמליזציה של היחסים המדיניים תאפשר את הרחבת הקשרים הכלכליים ותפתח עושר של הזדמנויות בתחומי הסחר, ההשקעות, התחבורה, התיירות ועוד • עולם בסחרור, פרויקט מיוחד 

עד כה, אקדמאים שחקרו את הקשר בין כסף ואושר לא הגיעו לקונצנזוס, ואף יצאו עם מסקנות מנוגדות • אך מחקר חדש יחסית של זוכה פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן, מציע פתרון שמתחיל במספר הקסם 100 אלף דולר

בזמן שהעולם עסוק באינפלציה, יכול להיות שהתופעה הכלכלית ההפוכה מתקרבת • לפי תחזיות, התוצר העולמי צפוי לזנק בשנים הקרובות בשל מהפכת ה-AI והאוטומציה, וספק אם האוכלוסייה המזדקנת תוכל להעמיד מספיק ביקושים לצמיחה הזו • כך, בתוך כמה שנים עלול להתפתח סחרור של ירידות מחירים חדות ואולי אף מיתון, שעשוי להתגלות כבעיה הרבה יותר מסוכנת מיוקר המחיה

ככל שתתקדם מהפכת הבינה המלאכותית והאוטומציה, היא תנגוס ביותר ויותר משרות בשוק העבודה, מאות מיליונים לפי הערכות שונות • אבל זה לא בהכרח אומר שייפלטו המוני מובטלים לרחובות • עידן ה־AI עשוי להתברר בתור לא פחות מנס. כזה שיפתור את המשבר הבלתי נמנע של האוכלוסייה העולמית המזדקנת, התרוקנות קרנות הפנסיה והתכווצות כוח העבודה • כך, שעון החול של הצמיחה העולמית יתהפך וכולנו נידרש לאתגר הבא • פרק שני ואחרון בסדרה

מרגישים שהבינה המלאכותית נמצאת בכל מקום? זו רק ההתחלה • גופי מחקר וייעוץ מנסים כבר שנים לאמוד את ההשפעות של טכנולוגיות AI על האנושות, ואולי חשוב מכך את הקצב שלהן • מפיתוחים טכנולוגיים מצילי חיים, דרך זינוק בתוצר העולמי ועד להכחדה של מיליוני עבודות, כולל במקצועות היוקרתיים ביותר - למהפכה החקלאית נדרשו 200 שנה לעשות את כל זה, המהפכה הזו מהירה פי עשרה • פרק ראשון במאמר של שני חלקים

שתי הדוגמאות האחרונות מתורגמות בקלות לעברית: צרפת והונג קונג • הממשלות שם ניסו לשכנע את המדרגים שהבסיס הכלכלי שלהן הוא למופת, אבל הסוכנויות התעניינו ב"התפוררות פוליטית רבת-ימים וקיטוב פוליטי" - והענישו את המתפוררות

הטובים והמפורסמים שבכלכלני העולם מתווכחים כבר חודשים באופן אמוציונלי למדי • במוקד: הטענה כי גרידפלציה, תפיסה שלפיה תאגידי הענק ניצלו את ההזדמנות להקפיץ מחירים ולהתעשר, היא הגורם לעליית המחירים • נתונים חדשים מראים: אין מספיק ראיות לתיאוריה • אז מה באמת גרם לאינפלציה?