האם שיעור הילודה אצל ערביי ישראל גבוה יותר מהיהודים?

פריג' ואבו שחאדה התווכחו על הפער בילודה בין היהודים לערבים. מי צודק? • המשרוקית של גלובס

אם לשפוט מהדיון בשבוע שעבר בוועדת ביטחון הפנים של הכנסת, נראה שיש חילוקי דעות על המגמות הדמוגרפיות בפערי הילודה בחברה הערבית ובחברה היהודית. השר לשיתוף-פעולה אזורי, עיסאווי פריג’, ניסה לשכנע את הנוכחים כי טיפול בפשיעה בחברה הערבית הוא קודם כל אינטרס יהודי, משתי סיבות: ראשית, כי הערבים מהגרים לערים היהודיות, ושנית בגלל ש"יש מגמה של יותר ילודה אצלנו" כדי "להבטיח את המשך הקיום". הסיבה השנייה הקפיצה את ח"כ סמי אבו שחאדה, שאמר כי "דמוגרפית, בעשור האחרון הם (היהודים) מביאים הרבה יותר ילדים". אז איזו קבוצה מביאה יותר ילדים?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בוחנת את שיעורי הפריון הכולל לפי קבוצת האוכלוסייה של האם. בהשוואה בין נשים בקטגוריה "יהודיות ואחרות" (קרי, לא הצהירו על דתן או שדתן לא ידועה) לבין הקטגוריה "ערביות" על פני העשור החולף כולו, הרי שהצדק עם פריג’: אישה יהודייה ילדה בממוצע 2.99 ילדים, בעוד אישה ערבייה 3.12.
אבל הסתכלות על העשור כולו עשויה להטעות, שכן ב-2018 המגמה השתנתה משמעותית: שיעור הפריון בחברה היהודית עלה ל-3.05 וזה של החברה הערבית ירד ל-3.04. המגמה נשמרה, ובשנים 2020-2018 שיעור הפריון הממוצע בחברה היהודית היה 2.97, לעומת 2.95 בחברה הערבית. לא "הרבה יותר ילדים" כפי שאמר אבו שחאדה, אבל המגמה ברורה.

אגב, בנתוני הלמ"ס גם עולה כי בחתך לפי דת האם, ולא רק לפי הלאום, בממוצע התלת-שנתי הזמין האחרון (2019־2017), הילודה אצל המוסלמיות גבוהה מאשר אצל היהודיות (ללא אחרות), בעוד שהילודה של חרדיות ויהודיות-דתיות גבוהה יותר משל מוסלמיות.

 
  

בתגובה שמסר, השר פריג’ הודה שהילודה בחברה הערבית נמצאת במגמת ירידה, אבל לדבריו האלימות לוחצת על הגברת הילודה, מה שכאמור אין לו, לפחות כרגע, אחיזה בנתונים. מטעם אבו שחאדה נמסר שהוא לא התכוון לעשור כולו אלא רק ל-4 השנים האחרונות, מה שהוכח כלא מדויק.

בשורה התחתונה: דברי השניים לא נכונים ברובם. בבחינת העשור האחרון כולו הפריון בחברה הערבית אומנם היה גבוה מאשר בחברה היהודית, אבל מאז 2018 המגמה התהפכה, וכעת שיעורי הילודה דומים, עם יתרון קל לחברה היהודית.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

מפלגה: מרצ, הרשימה המשותפת
תוכנית: דיון ועידת הבט"פ, ערוץ הכנסת
תאריך: 20.10.21
ציטוט: פריג': "יש מגמה של יותר ילודה אצל הערבים"
אבו שחאדה: ""בעשור האחרון היהודים מביאים הרבה יותר ילדים"
ציון: לא נכון ברובו

גל האלימות בחברה הערבית מסרב לגווע. בשבוע שעבר דווח על הנרצח ה-100 מאז תחילת השנה ומאז פרסום מספר זה כבר התווספו עוד נרצחים לרשימה. ב-20.10.21 התקיים דיון בוועדה לביטחון פנים בנושא התמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית, ששודר בערוץ הכנסת. השר לענייני שיתוף פעולה אזורי מטעם מפלגת מרצ, עיסאווי פריג', הסביר למה הנושא צריך לעניין את כל החברה הישראלית ולא רק את המגזר הערבי- פעם אחת כי הערבים מהגרים, לדבריו, לתוך הערים היהודיות ופעם שניה בגלל שהם הולכים ומתרבים בקצב מהיר מזה של היהודים: "יש מגמה של יותר ילודה אצלינו, אנחנו רוצים עוד בנים זכרים.. כדי להבטיח המשך קיום" וקינח במילים: "שני הטיעונים שהעליתי, שכועסים עלי ש(אני) מעלה שזה איום… אני מנסה להיכנס לראש שלכם… הוא אינטרס יהודי לפני שאינטרס ערבי". ח"כ סמי אבו-שחאדה ממפלגת בל"ד ניסה לתקן את פריג' וציין כי "עובדתית זה לא נכון, דמוגרפית, בעשור האחרון הם (היהודים) מביאים הרבה יותר ילדים". חברי הכנסת אומרים שתי אמירות הסותרות זו את זו, אז ניגשנו לבדוק מי מהם קרוב יותר לנתונים.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שיעורי פריון כולל לפי קבוצת אוכלוסייה של האם, מראים כי בעשור האחרון (2011-2020) נולדו 3.05 ילדים בממוצע למשפחה במדינת ישראל. חלוקה ל"יהודית ואחרות" (אחרות - כולל נשים שדיווחו על דת בלתי מסווגת או על דת לא ידועה) למול "ערביות" דווקא תומכת בטענתו של פריג' - לאם יהודיה נולדו בעשור האחרון 2.99 ילדים בממוצע לעומת 3.12 ילדים לאם ערביה. אולם, בשנת 2018 חל מהפך - מספר הילדים הממוצע בקרב "יהודיות ואחרות" עלה ל- 3.05 בממוצע ובקרב "ערביות" ירד ל-3.04 והמגמה נשמרה גם בשנתיים הבאות. כך למעשה בין השנים 2018-2020 אכן שיעור הילודה בקרב הערביות נמוך יותר - 2.95 לעומת 2.97 ילדים.

החלטנו לנבור עוד קצת בנתונים ולבדוק את שיעורי הפריון הכולל בחתך יותר מפורט - לפי דת האם. כאן נתוני הלמ"ס מראים תמונה מעניינת. בעוד בעשור האחרון בקרב יהודיות בלבד (ללא "אחרות") הילודה בעשור האחרון עמדה על 3.09 ילדים בממוצע, אם מוסלמית ילדה 3.31 ילדים, ובקרב האמהות הנוצריות והדרוזיות המספרים כבר צונחים - 2.06 ו-2.17 בהתאמה. מבחינה של שלוש השנים האחרונות בלבד, הנתונים יורדים בכל הקבוצות, אך הסדר נשמר: 3.08 אצל אמהות יהודיות, 3.12 אצל המוסלמיות, 1.9 בקרב הנוצריות ו-2.09 בקרב הדרוזיות.

ישנה תת קטגוריה נוספת ששווה לבחון, שהרי בקרב יהודיות יש הבדלים בין נשים חילוניות, דתיות וכן לחרדיות. נתונים על פי חלוקה זו נמצאים באתר הלמ"ס גם כן, אך רק עד שנת 2019 על פי ממוצע תלת-שנתי נע. כמו כן, החלוקה שם היא לחמש קבוצות: חרדיות, דתיות, מסורתיות-דתיות, מסורתיות- לא כל כך דתיות וחילוניות. על מנת לא להעמיס בנתונים איחדנו את קבוצת הדתיות עם המסורתיות- דתיות ואת המסורתיות- לא כל כך דתיות עם החילוניות. באופן לא מפתיע שיעור הילודה בקרב החרדיות הוא הגבוה ביותר גם בעשות האחרון וגם בין השנים 2017-2019 (6.6 ילדים לאם בשתי תקופות הזמן) וככל שרמת הדתיות יורדת, כך מספר הילדים לאם בממוצע יורד. נשים דתיות ילדו בעשור האחרון 3.6 ילדים ו-3.7 ילדים בממוצע בין השנים 2017-2019. אם נסתכל על אותן 2 תקופות זמן בקרב החילוניות נראה כי הן ילדו רק 2.3 ילדים ו2.2 ילדים בהתאמה. כלומר, בהחלט יש קשר הדוק בין מידת הדתיות לפריון הילודה. נתונים בחתך זה לא נמצאו עבור דתות אחרות.

בתגובה לפניית המשרוקית, מסר לנו דובר השר כי כוונת השר הייתה להלך הרוח בעקבות העליה בפשיעה ובמקרי הרצח בחברה הערבית. אמנם הודה כי יש מגמה של ירידה בילודה לאורך השנים, אך האלימות שהגיע לשיא לוחצת לדבריו על הגברת הילודה מכיוון שהרבה בנים נרצחיפם ומשפחות מפחדות שלא יהיה להם בן ממשיך. כלומר, גם פריג' איננו מתכחש לנתונים ולמגמה הכללית אלא מסביר את השיח שהוא חש בחברה הערבית בעקבות המצב. אך כי שניתן להבין מתגובתו של ח"כ אבו-שחאדה, לא כך הובנו הדברים. פנינו גם לדוברו של אבו-שחאדה מכיוון בדבריו התייחס לעשות האחרון, אך מנתוני הלמ"ס ניתן לראות כי מדובר בשינוי מגמה רק מ-2018. לדברי הדובר ח"כ "התכוון שבשנים האחרונות זה עובדתית לא נכון, ב-4 שנים האחרונות", אבל כאמור, זה לא מה שאמר בדבריו בוועדה.

לסיכום, שיעור הפריון הממוצע בקרב נשים יהודיות ואחרות אמנם לא היה גבוה יותר בעשור האחרון לעומת זה של נשים ערביות, אולם בשלוש השנים האחרונות חל מהפך והתמונה השתנתה. עם זאת, חשוב לציין כי יש קשר הדוק בין קבוצת הדת אליה משתייכת האם ומידת הדתיות שלה למספר הילדים שמביאה לעולם וכן העובדה שמדובר במגמה חדשה יחסית. לכן, דברי השר פריג' ודברי ח"כ אבו-שחאדה לא נכונים ברובם.

תחקיר: טלאור שמש