התעשיינים תומכים במס פחמן, יש להם רק תנאי אחד

בהתאחדות התעשיינים התהדרו השבוע בנסיעתם לגלאזגו, והצהירו על מחויבותם למאבק במשבר האקלים ולמעבר לכלכלה מאופסת פחמן. לאורך התקופה האחרונה, חוזרים בהתאחדות ומדגישים כי הם תומכים בהתקדמות ישראל למיסוי פחמן, צו עליו הכריזה הממשלה עם כינון התקציב, וממתין כעת לאישור ועדת הכספים. ואמנם, לגלובס נודע כי התעשיינים בולמים את קידום המס, בדרישה למנגנוני מכסות גדולות או פטורים, באופן שעלול להפוך את המנגנון שנועד לתמרץ הפחתת פליטות וזיהום אוויר, למס חשמל שיוטל בעיקר על משקי הבית, ללא תמריץ מספק לתעשייה למעבר לאמצעי ייצור נקיים או מופחתי זיהום.

אם מס הפחמן לא יאושר בוועדת הכספים עד ה-13 בדצמבר, תוקפו יפוג, ותהליך האישור שלו יצטרך להתחיל מחדש. כעת, הצו מחכה לקידום בוועדה, שיכולה לדחותו או לעשות בו שינויים. בשלב זה, לא ידוע כיצד תטפל במס ועדת הכספים. יו"ר הוועדה, אלכס קושניר, אומר בנחרצות לגלובס: "אצלי אין דיונים או משא ומתן מאחורי הקלעים. אם התעשיינים יציגו בדיון עמדות שלא הכרנו ואנשי המקצוע יגבו את זה, אנחנו נבחן את הטיעונים. אם לא יהיו טיעונים חדשים, אני לא רואה סיבה לשנות את הצו או לתת למישהו פטור. בעיניי, זה צו ששם אותנו סוף סוף עם מדינות מתקדמות בעניין הגנת הסביבה. אני אקדם אותו מהר ככל שאני יכול".

סיוע של מאות מיליונים

מטרת מס הפחמן, הממסה דלקים שונים הנמצאים בשימוש בהתאם לתכולת הפחמן שבהם, נחשב למנגנון היעיל ביותר להפחתת פליטות ותמרוץ המשק למעבר לאנרגיות מתחדשות, וקיים ב-92% ממדינות ה-OECD למעט טורקיה, אוסטרליה ומספר מדינות בארה"ב. לפי מנגנון המס המדורג, אותו מבקש משרד האוצר להחיל, מס הפחמן יחל בישראל רק בשנת 2023, במהלכו ימוסו הדלקים השונים בהדרגה עד שנת 2028. מנגנון המחירים שואף להוביל להתייעלות או לצמצום של שימוש בדלקים דוגמת מזוט, המזיקים לא רק לאקלים - אלא פוגעים באופן חמור גם בבריאות האדם.

  

חלק מהדלקים, כמעט ולא ממוסים בשלב זה. כך למשל, הגז הטבעי יגיע לסף המס הנהוג כיום באיחוד האירופי רק בשנת 2028. יתר על כן, כדי לסייע לתעשיינים להתייעל ולהפחית שימוש בדלקים מזהמים דוגמת מזוט, תשקיע הממשלה בשלב הראשון 350 מיליון שקל, לצד סכומים נוספים שהובטחו לתעשיינים ובהם 160 מיליון שקלים מתקציב המשרד להגנת הסביבה להתייעלות במשאבים.

הדרישה למס גבולות

ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, אומר לגלובס: "אנחנו מוכנים לשלם את מס הפחמן כל עוד באירופה ובמדינות המתחרות משלמים אותו. במשרד הכלכלה עובדים על לבדוק מה המיסוי האפקטיבי באירופה וזה מה שצריך להיות גם כאן. פטורים זה עניין שמקובל היום בעולם. יש היום תעשיות שפטורות ממס פחמן, ובשלבים הראשונים יש סקטורים תחרותיים שלא צריכים להיות ממוסים, והם יהיו ממוסים כשיכנס לתוקף מס הגבולות. מלבד ההבטחות התקציביות למקצה הראשון לצד מס הפחמן, היינו מצפים לתמרוץ ארוך טווח".

 הפוסט של התאחדות התעשיינים מוועידת האקלים בגלאזגו. השבוע / צילום: צילום: מסך מתוך פייסבוק של התאחדות התעשיינים

קנטור והתאחדות התעשיינים דורשים מהממשלה להחיל מס גבולות בתוך מנגנון מס הפחמן כדי למנוע "זליגה" של התעשייה המקומית למדינות אחרות דוגמת טורקיה שלא מפעילות מנגנונים דומים, ובכך לתמרץ ייבוא מוצרים זולים ומזהמים יותר ממדינות אחרות.
במשרדי הממשלה מתנגדים לכך, שכן מנגנון כזה לא קיים בעולם, ונמצא רק בשלבי חשיבה באיחוד האירופי כך שכניסתו לתוקף, ככל שתקרה, לא תתרחש בשנים הקרובות. זאת, בזמן שבאיחוד האירופי החילו מיסוי פחמן מזה שנים, ובכוונתם לצמצם את המכסות והפטורים הניתנים לתעשיינים.

אילו ינתנו פטורים לתעשיינים, קיים חשש שהמס יהפוך למנגנון המטיל עול על משקי הבית בלבד, ללא הפנמת עלויות שתצליח להוביל את התעשייה להתייעלות ולהפחתת פליטות. מנגנון הפטורים, אכן קיים בעולם, אך הוא מורכב וסופג ביקורת עזה, כאשר גופים כלכליים ומחקריים ממליצים למדינות דווקא לאמץ מנגנון הדומה למס הפחמן המתכונן כרגע בישראל. כדי לתמרץ את התעשייה להשתנות, הממשלה תסייע בהתייעלות תעשייתית, עוד לפני כניסת המס לתוקף.

עניין נוסף, הוא מיסוי הפטקוק - הדלק העיקרי של מפעלי המלט בישראל, שנחשב למזהם מאוד. בממשלה מעוניינים למסות 100% מתחולת הפחמן שלו, אך בהתאחדות התעשיינים דורשים פטור. "אנחנו צריכים שיהיו לנו תנאים זהים", מוחה קנטור. "אם אצל מתחרים בטורקיה אין את זה, גם כאן לא צריך להיות. אם אין לי חלופה, אני רוצה פטור".

פרופ' נתן זוסמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר של בנק ישראל וכיום חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שלמשך תקופת גישור, עד אשר יוטל מס גבולות , יש לתת פטור מהמס לתעשיות שכושר התחרות שלהן עלול להיפגע בשל יבוא מתחרה שלא ממוסה במדינת המקור, ופטור מהמס למייצאים למדינות בהן אין מס פחמן. עוד לדברי זוסמן: "צריך לחשוב על פטור זמני מהמס על האלטרנטיבה המזהמת פחות. לדוגמא, מס הפחמן הוא בשיעור גבוה על מזוט לעומת גז - ואם היצואן יכול להשתמש בגז במקום במזוט, הרי שהפטור ממס יהיה על הגז כדי לעודד מעבר אליו ממזוט".

במשרד להגנת הסביבה סירבו להתייחס באופן ישיר לשאלה האם יתמכו בבקשות התעשיינים, ואמרו כי הדיון בוועדת הכספים התעכב על רקע אישור התקציב, ושהנושא יובא בפני הוועדה "בשבועות הקרובים". לפי תגובת המשרד, "מטרת כל הצדדים, כולל התעשייה, היא מעבר מהיר לכלכלה מאופסת פליטות גזי חממה עד לשנת 2050. המשרדים נמצאים בשיח עם כלל הגורמים ובוחנים את בקשותיהם. הצורך בצמצום הפגיעה בשכבות החלשות וכן בתחרותיות התעשייה, עמד לאורך כל הדרך בתהליך גיבוש מנגנון תמחור הפחמן".

בינתיים, המשק מפסיד

נזכיר, כי דוח מבקר המדינה האחרון, מצא ליקויים קשים בהיערכות המדינה להתמודדות עם משבר האקלים, גם בזירה הכלכלית. לפי המבקר, ישראל התמהמה שנים רבות עם הטלת מס פחמן, כאשר הסיכונים הפיזיים של משבר האקלים צפויים להביא להפסד מוערך של כ-11% מהתוצר העולמי עד שנת 2050, לעומת 2% במעבר מוסדר לכלכלה דלת פחמן. המבקר הגדיר את משבר האקלים כתוצר של "כשל שוק". כלומר, מפני שאין מחיר לפליטות מזהמים שהגופים המזהמים נדרשים לשלם, הם לא מביאים בחשבון את השיקולים הכלכליים הנדרשים כדי לצמצם פליטות.